בערך אחד הדברים הראשונים, אולי הראשון, שגיליתי או ידעתי על עצמי מבחינת המשיכה, מלבד המשיכה הבסיסית לגוף האישה, הוא המשיכה שלי לדמות המרשעת - villainess.
יש לזה לגיטימציה מסוימת בתרבות שלנו בדמות ה-femme fatale הפתיינית והקטלנית, בסרטים אפלים ובוגרים; אבל המשיכה שלי היא יותר מזה, גם villainess (מצלצל יותר טוב מ-"מרשעת" אז משתמש בזה) שתוצג באיזו תוכנית ילדים מצוירת תמשוך אותי.
למעשה אני חושב שאני זוכר במעורפל איזו זקפת ילד, עוד לפני גיל ההתבגרות, לפני שזה היה איזה משהו מענג, סתם הבולבול מתנהג מוזר ואני ילד ומצד אחד לא יודע למה מצד שני אני ב-blissful ignorance מניח שזה פשוט משהו שקורה באקראיות. ואני דיי בטוח שזה היה, לפחות באיזו פעם מסוימת, כשצפיתי ב... טוב קצת מביך, אני בן! לא יכול לצפות בתוכניות של בנות! זה פיכסה!... טוב אז כשצפיתי במועדון ווינקס. והיו את שלישיית המכשפות האחיות טריקס, שהן גם מרושעות וגם דיי שוות, מה לא? ואני חושב שזה היה בסוף העונה הראשונה בה יש arc של כמה פרקים שהמכשפות אשכרה מנצחות ומשתלטות על עולם הקסמים, לפני כמובן הסיום הנדוש שהקוסמות חוברות יחד ובעזרת הכוח של החברות ושל האמונה העצמית מביסות אותן, איזה בולשיט.
תמיד כשיש villainess בסרט או סדרה או וואטאבר אני תומך בה, ככל שהיא יותר יפה ויותר מרושעת אני תומך בה יותר, ואז מעצבנים אותי הסופים הנדושים שהגיבור חייב לנצח בכל זאת, מה מעניין בזה? תנו לי את העולם האפוקליפטי שלה, נשמע יותר מעניין.
ובגיל ההתבגרות כשמתחילים להתעניין בבנות הכיתה והשכבה, ובשלב מסוים מאוננים עליהן (כלומר כשחושבים עליהן), אני לא סתם חשבתי על הגוף שלהן, ולא היו לי פנטזיות ממש של סקס עמן. לא, הייתי בונה לי סיפור שלם בראש על איך הבת שאני חושב עליה משתלטת על העולם. אולי כוחות על, אולי תוכנית זדונית גאונית ומושלמת, הרבה תרחישים. והיה לי בראש כזה "מה אם כל פעם שאני בא כשאני חושב עליה אז היא מרגישה את זה, וזה מוסיף ליופי שלה ולכוחה?" הרעיון הדליק אותי לגמרי. ואז המשכתי לחשוב - "אם זה מוסיף לכוחה וליופי שלה ולכוח המשיכה שלה (attraction not gravity, although the same concept ain't it?) זה אומר שהיופי הגובר שלה יגרום לעוד אנשים לאונן עליה, וזה יהפוך אותה ליותר מושכת ויותר כוחנית וזה ימשיך ככה באופן אקספונניציאלי עד ש- כמובן - תשתלט על העולם" (אני מבחין פה בתמה חוזרת).
אז מתישהו זה הלך גם לעולם השליטה שאנו מדברים עליו פה ומצאתי כל מיני קטגוריות באינטרנט לאלמנטים או תרחישים של שליטה, איך שתרצו לקרוא לזה, שמושכים אותי, ואת הנשים שהכי מושכות אותי וכל זה. ורעיון המלכה או האלה קשור מאוד לרעיון של הנבלית שמשתלטת על העולם, כי בסופו היא המלכה של העולם, או אולי האלה שלו. ורעיון העבדות אצל מישהי קשור לרעיון העולם שלם המשועבד לאישה אחת. ויש כמובן דברים יותר מיניים שפחות מתקשרים לרעיון "המרשעת", גם אם הם סדיסטיים ואפשר לראות בשולטת מעין מרשעת, אבל זו רשעות casual, לא זדוניות ברמה גלובלית. עדיין, אם זה אני בפנטזיה זה מאוד מושך. ויש פינדום שמצאתי מושך וכתבתי על זה, וזה לא באמת מתקשר לרעיון ה-villainess, אבל אפשר לקשר את זה - הרי האישה שמשתלטת על העולם הופכת יחד עם זה להכי עשירה בעולם, היא לא צריכה יותר לדאוג לכסף, כמו הפנטזיה במלכת פינדום - מקבלת כסף על עצם קיומה. ועוד כמה קטגוריות שמצאתי מושכות באינטרנט כן יותר מתקשרות אליי לדמות המרושעת מאשר לשליטה הטיפוסית (למרות ששוב, שתיהן דיי מחוברות, בגלל זה קוראים לזה -להשתלט- על העולם, השליטה האולטימטיבית): אז יש את ה-giantess שנראה לי דיי מוכר, בחורה ענקית שיכולה לרסק אותך תחת רגליה, או ידה, או לאכול אותך - שזה מוביל לקטגוריית ה-vore שלרוב מחוברת לקודמת אך יש גם vore כשהיא בגודל נורמלי, היגיון לא באמת צריך לשנות. vore + growth משלב את השתיים הקודמות באופן אולטימטיבי, כי זו לא רק השליטה הטוטאלית שבאכילה או בלהיות ענקית בלתי ניתנת לעצירה - זו הסיבתיות, בזכות זה שהיא אכלה אותך, או מישהו אחר, היא גדלה והפכה להיות בלתי ניתנת לעצירה. ויש הרבה סרטוני heroines שם בחוץ, שלרוב יכללו את ה-villainess. אז יש את אלו עם האלמנטים הללו של גיבורי וגיבורות על ויעברו לפורנו, עירום, השפלות, זיונים, זה פחות מעניין אותי, זה אפילו קצת turnoff כי זה סתם מוציא אותי מהסיפור. בכללי אף פעם לא נהניתי ולא הבנתי ממה יש להנות מפורנו רגיל של זיונים, אני לא נהנה לראות אנשים אחרים מזדיינים, אני נהנה יותר לראות סיפור עם יחסי כוחות משתנים. גם אם זה נדוש וכתוב נורא ופשוט פוגע ב-story beats הנכונים זה מספיק לי. ובתוך ז'אנר ה-heroines הזה אני מוצא מאוד מושך את הקונספט של שאיבת/גניבת כוח או שאיבת נשמה; שוב נראה לי רעיון הסיבתיות ממש מגביר את החוויה אצלי, זה לא שפשוט מישהי חזקה ובלתי מנוצחת, זה הניסיון לנצח אותה, ההפסד, ובהפסד הזה הנבלית שואבת את כוחה של הגיבורה וכך היא נהיית יותר חזקה כשהגיבורה הופכת לחסרת ישע תחת שליטתה. אפשר לראות בזה -השתלטות- על הכוח, וזה מדליק ביותר. ולפעמים יש דברים כאלה גם במדיה הפופולרית בסדרות וסרטי מד"ב ואז זה ממש מדהים כי זה אשכרה נעשה עם תקציב ויש אפקטים שנראים טוב ושחקנים ושחקניות מקצועיות ולעתים אף כתיבה טובה.
יש לי ממש רשימה שלמה של סרטים וסדרות שאספתי עם villainess טובות בהן. הן לא תמיד חייבות להיות כאלו שמשתלטות על העולם מן הסתם, מספיק שהן אלו ששולטות על הסיטואציה בחדר וזה כבר מדליק, רק להוסיף איזה קמצוץ זדוניות ויש לנו את זה. אני לא רוצה לראות מישהי משתלטת על המצב כשהיא לגמרי טובת לב ואף אחד לא בסכנה, מה הכיף בזה? גם אם מישהי טובת לב היא לא תיקח שליטה טוטאלית, אולי שליטה זמנית כדי לנצח את הרשע האמיתי ואז תפזר חזרה את השליטה בין כולם שווה בשווה, באופן סמלי.
אין לי ממש פואנטה פה מלבד לשתף במה מדליק אותי, אין לי ניתוח אישיות של מדוע רשעות מושכות אותי כל כך, כפי שאין לי ניתוח של למה שליטה מדליקה אותי בכללי. אבל כיוון שאני בכלוב ושליטה מדליקה את כולנו אני סקרן לשמוע אם גם לכם יש את הקינק הזה, אם אפשר לקרוא לזה ככה. עוד מישהו כמוני? עוד מכירים את זה בעצמם כבר מהילדות או הנערות? יש שולטות שגם מוצאות את זה מושך - מן הצד השני? יש לכן פנטזיות השתלטות על העולם שעושות לכן את זה? נהנות לראות מרשעות בסרטים - אבל בקטע אחר? מסקרן אותי לשמוע. ותגידו אם בא לכןם את הרשימה אולי אעשה פוסט אחר עמה ;)
היה לי דייט עכשיו. דייט ראשון, ו... אני מרגיש רע. לא היה דייט רע היה דייט נחמד סה"כ, אבל אני לא ממש מוצא אותה מושכת וזה גורם לי להרגיש רע מעצם הרעיון.
והרי הכרנו באפליקציה אז ידעתי איך היא נראית אבל אני מניח שאמרתי לעצמי בושה שאני אפילו חושב על זה כי מה שחשוב זו האישיות, והאישיות יכולה להוסיף למשיכה, וזה נכון אבל עד למידה מסוימת. ואולי שכנעתי את עצמי שאני כן קצת נמשך אליה בחלק מהתמונות ושאולי במציאות היא נראית טוב יותר, למרות שזה תמיד הפוך... דיברתי איתה איזה שלושה שבועות לפני הדייט כי בדיוק עשיתי ניתוח לייזר בעיניים אז הייתי צריך להישאר בבית זמן מה, אבל היה איזה חיבור. וגם בדייט עצמו היו כמה שתיקות מביכות, שאני חייב לציין לטובתה שהיא יותר יזמה שיחה וקטעה את השתיקות, אבל כשהתחלנו לדבר הייתה שיחה זורמת וכן יש לנו דיי הרבה דברים במשותף. אם כי לא הכל, לא הייתי אומר שאנחנו בול מושלמים אחד לשניה באישיות, זה כמעט בלתי אפשרי, למרות שעם החברה הראשונה שלי זה היה איזה 95% כזה.
אבל גם עם החברה הראשונה שלי, טוב היחידה, טוב גם זה לא היה הרבה זמן, גם עמה הייתה לי בעיה של משיכה. בדייט הראשון חשבתי שהיא נראתה חמודה, והיה דייט ראשון פנטסטי, גם ראשון שלי אבר, למרות שהייתי כבר בן 20. השתפנתי מלנשק אותה בסוף והתאכזבתי, אבל בתור דייט ראשון זו הייתה חוויה טובה. אבל גם כשתיארתי אותה לחברים אמרתי שהיא "נראית חמודה", אני לא חושב שאמרתי "יפה". אבל התעלמתי מזה כי מה שחשוב זו האישיות ויש לה אישיות נהדרת ואנחנו עדיין ידידים. ובדייט השלישי סוף סוף נישקתי אותה, גם כן נשיקה ראשונה שלי, וכבר שנינו קלטנו "בואנה יש לנו כמות מוגזמת במשותף אנחנו דיי חייבים להיות חברים".
ואני לא זוכר אם זה היה כבר דייט רביעי או זמן מה אחרי, ישבנו אצלי בבית כשלא היו הורים, אני לא זוכר כבר מה ראינו בהתחלה אבל אחרי זה היא רצתה להראות לי את הפרודיה של סטארקיד, שהם החבר'ה שעשו את A Very Potter Musical , על Stormship Troopers. אני לא זוכר בדיוק איך קוראים לזה אבל אני זוכר שזה מנקודת המבט של החרקים, שהם בובות, וזה מחזמר כמובן, היא ממש התלהבה מזה מצאה את זה קורע. מאז השלמתי את כל המיוזיקלס שלהם ואישית אני חושב שזה מהפחות טובים שלהם. לבאי האתר הייתי ממליץ יותר על Me and My Dick, מחזמר על תיכוניסט שנקלע לעימות עם הזין שלו ובתגובה הזין בורח. אגב לאחרונה היה מחזמר ישראלי בקאמרי בערך עם אותו הפרמיס - "רינגו", ראיתי עם המשפחה שזה קצת מוזר, אבל זה היה כל כך פאקינג קורע שזה לא היה משנה, ממליץ!
טוב איפה הייתי? אז ראינו את זה או חלק מזה ואז עברנו למשהו אחר, לא זוכר, לא חשוב, אבל היא אמרה שקצת תפוס לה הצוואר או משהו בסגנון. אני חושב שכולנו כבר יודעים לאן זה הולך 😉 כמובן הצעתי לה מסאז', עשיתי לה זמן מה ואז איכשהו זה התפתח למזמוזים ואז ליותר מזה, היה הרבה מגע, היה second base, אבל היא עצרה אותי לפני שהגעתי לשלישי, היא רצתה להשאיר את זה על יבש וזה מה שהיה, אני לא דוחף גבולות אבל רציתי לעשות לה טוב. זה המשיך זמן מה ומתישהו הסתיים, אני לא יודע אם היא סיימה, זה היה על יבש אז אני מניח שלא, אבל המערכת שלכן שונה משלי ואני לא מעמיד פנים שאני מתמצא בדרכיה הקסומות. אבל בכל מקרה היא נראתה במצב רוח טוב. אני לא סיימתי, אבל הייתי מבסוט כי בכל זאת אף פעם לא הגעתי כל כך רחוק. הכנתי לנו קרפים, הרגשתי טוב עם עצמי ועם איך שאני נראה, שזה לא דבר שקורה. ומתישהו הסתיים הערב והיא הלכה הביתה ונשארתי לבד בבית והרגשתי שאני צריך לאונן עליה, כאילו איתה בראש, היא לא שם מן הסתם. חשתי שעשינו פעולה שם, זו חברה שלי, אני אמור לחוש מגורה עכשיו כשעשינו את זה ולא סיימתי, למרות שזה רק אני עם עצמי, ראוי שאני אסיים עמה בראש או בתמונה שלה מפייסבוק לפחות, כי אני אמור להיות מגורה מחברה שלי אחרי ערב שכזה. אז עשיתי את זה, אבל זה היה קשה מן המצופה, לקח זמן.
בדייט אחר רצינו לעשות טיול או משהו כזה, קצר. חיפשתי איזה משהו קרוב, אבל לא חיפשתי טוב ולא היה לי באמת מושג בשמורות טבע או מסלולים וכל זה, אז פשוט הגענו לאיזו חורשה צפונה לתל אביב, או אפילו ממש בקצה, מקום כזה שהצופים הולכים אליו לפעולת קמפינג כדי להתכונן לטיול קמפינג האמיתי. התנהגו כאילו זה איזה טיולון טבע קצר והתעלמנו מהרקע. אבל בפועל כשהיא נכנסה אליי לאוטו לנסוע לשם, דיי נחרדתי. היא הייתה לבושה בערך כמו אמא שלי בטיולים, לא לוק מחמיא בכלל. ניסיתי לא לחשוב על המראה אבל זה היה כל כך בולט, אני חושב שזה גרם לי להתנהג קצת awkward והיא כנראה הבחינה בזה אבל ניסיתי להתנהג כרגיל. אולי הייתי טיפה חולה אז הפלתי את זה על זה. השמעתי לה בחזור את Jesus Christ Superstar שהיא לא הכירה, אבל בראש החרדתי שלי קפצתי עשרים-שלושים שנה קדימה, הרי יש לנו כל כך הרבה תחומי עניין ביחד וכימיה ומראה לא חשוב אז בטח נהיה ביחד. ובלי איפור וגינדורים והניסיון הראשוני להציג עצמך באור הכי טוב וללבוש את הבגדים הכי מחמיאים ובלי הקסם של המפגשים הראשוניים, איך שהיא נראית כרגע לידי זה איך שהיא תיראה אז ותמיד ואני לא אוכל למצוא אותה מושכת. מה אעשה?? וכמו שאמרתי היא נראתה לבושה כמו אמא שלי, יש לנו הרבה במשותף וגם לאמא שלי ולי יש הרבה במשותף, אז כלל המעבר; השם משפחה שלה זה פרויד למען השם! (כאילו אם היא במשתמש אנונימי באתר וקוראת את זה היא כבר בטח ידעה שזו היא קודם, גם כי תמונת הפרופיל שלי כאן היא בערך התמונה שלי בוואצאפ רק בלי הטשטוש. והחמאתי לה הרבה קודם אז אני מקווה שהיא תתמקד בזה, היא באמת מדהימה כפי שאמרתי!) אז כן, דיי נלחצתי.
נראה לי פעם הבאה או קצת אחרי, היא הזמינה אותי אליה, בפעם הראשונה או השנייה, היא הזמינה אותי כשההורים שלה לא היו בבית, הבית היה ריק. עמדתי בכניסה לחדר שלה והיא הייתה על המיטה בשלב מסוים, אמרה לי להוריד מעיל, להוריד נעליים, שארגיש בנוח. רצתה שאשכב לידה והראתה לי את הcold opens של ברוקלין 99, רצתה שאני אראה, עוד לא ראיתי אז. אני הכרתי לה את שובר שורות קודם אז הרי היא הייתה צריכה להחזיר טובה. בכל מקרה אני חושב שהיא רצתה שארגיש יותר בנוח ושיתפתח מזה משהו כמו שהיה אצלי, רק צעד אחד מעבר. אבל לא ממש נפתחתי, לא רציתי לפתח את זה כשיש לי ספקות, זה גם לא יהיה הוגן עבורה.
בין דייטים כמובן שדיברתי עם חבר טוב, ודיברתי איתו הרבה, והוא מאוד עזר לי. והוא אמר לי שבסופו של דבר משיכה זו משיכה, וזה כן דבר חשוב, אין מה לעשות. זה טבעי ואני לא צריך להרגיש רע בגלל זה. הוא לא אמר את זה בדיוק ככה, אבל זה היה הרעיון. הוא עזר לי להפנים ולהשלים עם זה, אבל בכל זאת נלחצתי; אני ביישן ודיי פחדן, במיוחד כשזה מגיע לנשים, ומעולם לא נפרדתי ממישהי. נראה שהיא מתלהבת ממערכת היחסים, אני לא רוצה לפגוע בה. ועוד הסיבה זו משיכה - אני לא יכול לומר לאישה שאני לא מוצא אותה מושכת! ואני לא יכול לומר לה גם שאין כימיה או משהו כזה, כי ברור שזה שקר, שידוך כזה בתור חברה ראשונה זה פוקס של החיים, חוץ מ... אותו עניין. עוד יותר גרוע, יום ההולדת שלה התקרב, אני לא יכול להיפרד ממנה לפני יום ההולדת, ושלי מעט אחר כך, גם זה יהיה מוזר; מה זו מתנה בשבילי להיפרד ממך? או זה יום הולדת שלי אז אני יכול לפגוע בך? היה ברור לי שזה לא בא בחשבון.
לקחתי אותה לעלובי החיים בהבימה, זה המחזמר האהוב עליה, היא אמרה לי שהיא ראתה אותו כבר פעמיים, אבל זה היה אחרי שכבר הזמנתי כרטיסים. היא אמרה לי מראש שהיא תבכה בקטע שאפונין מתה. הבאתי לה גם שלושה דיסקים של אלבומים מעולים שאני אוהב והנחתי שגם היא תאהב כי יש לה טעם טוב (ואוסף דיסקים, היא תוכל לנגן אותם אל תדאגו); היה שם בטוח Odyssey and Oracle, נראה לי A Night at the Opera ואני רוצה לומר In the Court of the Crimson King. ראינו את המחזמר, סקווידוויד שכח את המילים באמצע Stars אבל קושניר היה מעולה. היא באמת בכתה ב-A Little Fall of Rain, ובינינו מי יכול להאשים אותה? אני לא זוכר אם פגשנו את אחותה לפני או אחרי מחוץ להבימה. היא הזהירה אותי מראש שנפגוש אותה והיא הולכת לתשאל אותי ולקרוא אותי ואז בארוחת שישי היא תנתח אותי בפניה ותגיד לה על כל המגרעות שלי או משהו כזה. אני תוהה עכשיו אם היא קראה אותי מתנהג overly awkward ואמרה לה שאני לא 100% בתוך מערכת היחסים הזו. ביום הולדת שלי הלכנו למסעדה איטלקית והיא קנתה לי מתנה עניבה שחורה עם פסים צהובים שתתאים לכובע גרב-צעיף-חולצה-וסט האפלפאף שלי. גם בדייט הזה כנראה הייתי קצת awkward.
אולי היו לנו עוד כמה מפגשים אחר כך, אבל לא הרבה אחרי הגיע ה-"אנחנו צריכים לדבר". נפגשנו בגן מחוץ לבית שלי, דיברנו קצת על דברים כלליים, על היום, הפעם זו היא שהייתה super awkward. רציתי לומר את מה שהייתי צריך לומר אבל במקום זה המשכתי לדבר על דברים כלליים. היא זאת שהעלתה את הפרידה, יש לה יותר guts ממני. אבל ברגע שהיא אמרה את זה נשמתי לרווחה, כי עוד לא הייתי בטוח ופחדתי לפגוע בה, כמובן שמיד הסכמתי איתה ואז גם היא נשמה לרווחה, היא לא הייתה צריכה לפגוע בי. אפילו בפרידה היינו מתואמים. אפילו צחקנו, אמרנו שנישאר ידידים, אחרי הכל באמת יש לנו מלא במשותף. ו... לא נשארנו ידידים... לפחות לא לעוד שנתיים בערך. בכל זאת, מוזר להיות הראשון שכותב לשניה הודעה בתור ידיד אחרי פרידה. הפעם שנינו השתפנו. אבל מתישהו פגשתי שוב את חברה שלה שהפכה לחברה של ידיד שלי ששר עמי במקהלה. זה גרם לי לחשוב עליה שוב ועל ההחמצה ושלחתי לה הודעה, בתור ידיד. גם מזל שכך כי התברר שנרשמנו לאותו החוג באוניברסיטת תל אביב (מתואמים, אמרתי כבר?). דמיינו איזה מוזר זה היה יכול להיות לראות אותה לפתע אחרי למעלה משנתיים כשאמרנו שנישאר ידידים ולא דיברנו בכלל.
היו לי תהיות מאז אם זה היה נכון. הקונפליקט הזה כל הזמן חוזר אליי; כמה אנחנו לא צריכים להתמקד כל כך ביופי חיצוני, אל תסתכל בקנקן, אל מול כמה משיכה זה מרכיב חשוב במערכת יחסים וזה בסדר לפסול על דבר כזה, זה טבעי סך הכל. כשאני חושב על זה, מכל הדייטים שהיו לי מאז, קשה לי לומר שמצאתי הרבה מהן מושכות. על אחת הייתי אומר בביטחון שהיא יפה ושאחרים היו מסכימים על זה, אבל גם אליה נמשכתי בצניעות, לא בטירוף, בכל מקרה היא לא רצתה אחרי דייט ראשון, למרות שחשבתי שהיה נחמד, כנראה היה too much להביא לה קאפקייק הום מייד בדייט ראשון. שתים-שלוש אני יכול להגיד שהיו דיי יפות, במידה שעם אישיות מושכת אני יכולתי לראות עצמי עמן לטווח ארוך. שתיים היו קצת... מלאות, הלוואי כאמור שלא הייתי גבר ככל הגברים שנמשך בערך לאותו מודל יופי עם וריאציות מסוימות לפה לשם... אבל הן פיצו על זה עם הרבה סקס אפיל, לא הלך איתן מסיבות שונות אבל סך הכל יש לי זכרונות טובים עמן ואני רוצה להאמין שגם להן עמי. והיו עוד כמה ש... לא יודע, כמו האחת שיצאתי איתה הערב, כולן מהאפליקציות, וכנראה שיקרתי לעצמי שאני כן אמשך אליהן, וכנראה ששוב אמרתי לעצמי שמשיכה לא צריכה להטריד אותי כי זה שטחי ולא להסתכל בקנקן, וכנראה שיש בי צד שמרגיש שאני לא יכול להשיג או לא מגיע לי להשיג יותר טוב. לא שהן לא טובות, טוב חלק לא הכי טובות, בכל מקרה הכוונה יותר טוב עבורי מבחינת המשיכה. ואני מוצא כל כך הרבה נשים סביבי מושכות מאוד, אבל לא הולך לי עמן, יותר בגלל חוסר הביטחון שלי מאשר המראה שלי. טאולי כי אני קצת חנון, למרות שלא נראה לי שאכפת לאנשים מזה היום. טוב אני קצת חנון אבל לא בתחום ההייטק, זה הורס את זה. ואולי בגלל שאני מסוג האנשים שמעדיף לכתוב "עמן" על פני "איתן" כי זה מרגיש לי מוזר לשונית. ובאפליקציות אני גם מוצא כל כך הרבה נשים שמושכות אותי בבירור, לא צריך לתהות האם אני מוצא אותה מושכת, פשוט יודע, אבל להן יש כל כך הרבה אופציות לבחירה שאני מרגיש שמי אני שהן יבחרו בי. וגם האלגוריתם מדכא את רוב הגברים אז זה לא עוזר שלא באמת רואות אותי.
גם עם הידידה יש לי יחסים מורכבים עם עצמי עם כמה אני נמשך אליה, אני תוהה לפעמים - מה אם הייתי אומר לה על הקטע של השליטה למשל? עוד לא ידעתי אז כמו שאני יודע היום, אבל ידעתי במידה מסוימת. מה אם הייתי אומר והיה מתברר שלה יש פנטזיות שליטה ויכולנו להתאים כמו כפפה ליד? כמו שאמרתי לאופי כן יש משקל מסוים ואופי שולט הוא בהחלט אחד שמשפיע על המשיכה, וסך הכל יש לה גוף טוב, רק כמה דברים שאני מוצא לא מושכים, אופי שולט יכול היה לכפות על זה, אולי זה נשמע רע כשאני אומר את זה ככה, אבל מבינים את הכוונה סך הכל לא? ומה אם הייתי מדבר על הדברים הנקודתיים הללו עמה? נגיד היא... לא מגלחת, כלום. אני מניח בקטע פמיניסטי של לעשות מה שנוח לה ושזה טבעי, נשי, וגברים צריכים להתמודד עם זה שזו המציאות ולא מה שאנחנו רואים במדיה. ואני יכול להעריך את זה אינטלקטואלית, אבל מבחינה מינית... אני לא נמשך לזה, אין יותר מדי מה לעשות. וכביכול לא במקום שלי לומר משהו על זה ואני כל כך נבוך ומפחד לפגוע שאני לא רואה את עצמי אומר משהו על זה למישהי בחיים הללו. אבל אם אני חושב על סיטואציה הפוכה של מישהי שאני נמשך אליה ורוצה להיות איתה שאומרת לי שהיא לא אוהבת את הזקן, אני אגלח בלי שאלה, ואם מישהי כזו תגיד לי שאני נראה סבבה סך הכל אבל היא באמת נמשכת לגברים עם קוביות, אני אתחיל לעשות כושר הרבה יותר עוד באותו היום, אני אתחיל כפיפות בטן בזמן שהיא אומרת את זה. אז למה הפוך מרגיש לי כל כך נורא? ואני תוהה מה הייתה אומרת אם הייתי משתף אותה במחשבות שלי על פוליאמוריה, למרות שנראה לי שהם הגיעו אחרי. יש משהו מגוחך קצת בלתלות את כל מאוויך על אדם אחד, אני באמת מתאים אליה כבן זוג בכל כך הרבה מישורים אבל במישור הזה וכמה אחרים, פחות. למה לוותר על מה שכן עובד כי חלק מסוים לא עובד? או לנתור טינה לאדם האחר כי מנע ממך לממש את המישור הספציפי הזה? כמו שיש חבר שיותר מתאים לשיחות עומק וחבר שיותר מתאים ליציאות וחבר אחר שהוא זה שאתה סומך עליו שיהיה לך גב. אני גם יודע שהיא ביסקסואלית אז מעבר לפנטזיה הזו כמובן יכול להיות היתרון של ההדדיות במערכת היחסים עם הצלע הנוספת. ואני לא נמשך לגברים אבל אני גם לא אדם קנאי. וגם אולי למערכת יחסים כזאת אפשר להוסיף את אלמנט השליטה. טוב אבל מגוחך לחשוב על פוליאמוריה כשאני לא מצליח להשיג חברה יציבה אחת. זה אולי נושא לפעם אחרת. בכל מקרה ברור שהכל חלומות באספמיה, אבל היא מצליחה לבלבל אותי זאתי, אני בא ליום הולדת שלה והיא נראית פצצה, יום אחר היא פתאום עם תספורת לא שגרתית ש... לא עובדת. אני בעיקר יודע שזה מטופש ויש הרבה נשים שאני מוצא מושכות ללא הפסקה, שכנראה כדאי לי להתמקד בלהצליח אי פעם לדבר עמן.
טוב, התחלתי עם נושא אחד והלכתי למאתיים כיוונים שונים. עכשיו מאוחר, ומחר יש לי מבחן, ועבודה, ואני צריך לחשוב איפה אני בקונפליקט. אני לא עושה גוסטינג, אפילו אם זה פשוט משהו מתפייד ושני הצדדים לא מגיבים ולא מנסים, אני לוקח את זה על עצמי ומרגיש רע. אני צריך להיות ברור, למרות שאני גרוע בזה. אם קראתן עד פה ברכות, כתבתי בתור תרפיה לעצמי אבל מחמיא לי אם זה עניין אתכן איכשהו.
אז אני בחור שמאוד אוהב קולנוע, ולא בא לי לדבר פה כל הזמן על עצמי, אז רציתי לכתוב משהו אחר כאן ולשתף עמכןם סרט מעולה לדעתי, שגם קשור בשליטה.
לא, זה לא "המזכירה", בטח שלא "חמישים גוונים..." לסוגיו; למעשה אין בו שליטה מינית, אלא יותר מאבקים של שליטה מנטלית. לאמיתו של דבר, קולטים שהסרט היה על שליטה רק כאשר הסתיים כבר.
ההמלצה שלי היא על "חוטים נסתרים", סרטו של האוטר המודרני פול תומאס אנדרסון משנת 2017. הסרט בכיכובו של דניאל דיי-לואיס הענק, עשר שנים לאחר שיתוף הפעולה הראשון שלו עם אנדרסון במה שרבים מחשיבים ליצירת המופת שלו "זה ייגמר בדם", תפקיד שגם זיכה את דיי-לואיס באוסקר השני שלו, מתוך שלושה. למעשה "חוטים נסתרים" זה גם סרטו האחרון של השחקן האגדי, שכן הוא הודיע לאחרונה על פרישתו ממשחק, טרגדיה לאוהבי קולנוע, ואני מקווה שאולי עוד יחליט לעשות איזה אחד אחרון לפני שיפרוש סופית. על סרט זה הוא לא זכה באוסקר (כי די כבר כמה אפשר?) אך הוא היווה את מועמדותו השישית.
הוא משחק מעצב שמלות מהמעלה הראשונה באנגליה של שנות החמישים. אגב רמיזה בוטה שכן יש בסרט הזה סאבטקסט מיני היא בשמו של אותו מעצב-על - וודקוק. יש לו מוזה לעיצוב השמלות שלו, מוזה שהוא מחליף כל כמה שנים, כשזו כבר פחות צעירה ולא מלהיבה אותו כמו פעם... דולק בו מחדש הניצוץ כשהוא פוגש את אלמה, מלצרית בבית קפה, אשר מוקסמת מוודקוק בעצמה. משחקת אותה שחקנית פחות ידועה, ויקי קריפס הלוקסמבורגית, אך על אף שאינה שחקנית גדולה מהוליווד, היא נותנת פייט רציני לדיי-לואיס על המסך ולדעתי הגיעה לה גם מועמדות לאוסקר.
טוב מכאן בעצם מתחיל הסרט באמת, ואיני רוצה לעשות לכם ספוילרים, אך מעצם הצגת הסיפור ברור שמה שיתרחש עם אלמה לא יהיה כמו עם המוזות הקודמות של וודקוק.
אני מניח שכבר ההתחלה שלי שתיארה את הסרט כסרט על מאבקי שליטה מנטלית אולי הייתה ספוילר בפני עצמה. מאידך, יכול להיות שתראו את הסרט ותגידו "על מה הוא זיבל ת'שכל עם שליטה?" כי זה סרט שבו הסיפור מתרחש מתחת לפני השטח.
מבלי להגיד משהו נוסף שכבר יספיילר לכם את הסרט לחלוטין, רק אמליץ על אלמנט נוסף בסרט - המוסיקה. זה שיתוף הפעולה הרביעי של אנדרסון עם המוסיקאי ג'וני גרינווד, אשר אם אתם מכירים אותו זה כנראה בתור הגיטריסט של רדיוהד. הוא הלחין את המוסיקה לסרטים של אנדרסון החל מ-"זה ייגמר בדם", ולדעתי הפסקול של "חוטים נסתרים" הוא הטוב ביותר שלו עד כה. על אף שהוא גיטריסט בלהקת רוק, המוסיקה שהלחין היא קלאסית לחלוטין ומתאימה מאוד לאווירת הסרט.
טוב אסיים לחפור, הסרט הזה בהחלט מומלץ לחובבי הקולנוע שביננו, באמת לא חשבתי מהחיצוניות שלו שאשאב אליו כפי שנשאבתי; אני אוהב טרנטינו, אדגר רייט, סקורסזה, מה עכשיו סרט דרמה בריטי תקופתי על מעצב תלבושות למעמדות הגבוהים? סרטים בריטים תקופתיים על הבעיות של המעמדות הגבוהים, כבודם במקומם מונח, אבל אנחנו כבר ראינו כאלה, לא מספיק? אבל "חוטים נסתרים" הולך לכיוון אחר, גורם לתחושות אחרות, והשחקנים מצליחים ליצור מתח מוחשי בין הדמויות ולמגנט אותך למסך.
טוב אולי העליתי ציפיות כבר יותר מדי ובגלל זה לא תאהבו את הסרט. אז אני אנמיך. סרט מעפן, מזדחל, דפוק לחלוטין, לא מעניין, נורא, נורא, נורא. יאללה לכו לראות ;)
ראיתי דיון באחד הבלוגים פה ששולטת (פשוט יפהפייה ועם אחלה בלוג חייב לומר, היא בטח תדע מיד אם היא תקרא כאן, אני מעריץ כאן הרבה מלכות מרחוק ;) ) שיתפה הצעת פינדום - שליטה כלכלית - שקיבלה מגולש אנונימי. נראה שהרבה, כפי שראיתי בתגובות, אולי אפילו הייתי אומר הרוב, לא מבינים את הקינק שבזה. ואני גם דיי מבין למה, על פניו נראה שזה הדבר הכי מטומטם בעולם, למה שתתן את הכסף שלך למישהי שאתה לא מכיר? גם חשוב ממש להיות זהיר עם זה, זה באמת קינק מאוד מסוכן, פשוט מכל הסקאמרס שאפשר ליפול עליהם. אבל אני לא רוצה שמהסיבות הללו חוסר ההבנה הזה גם יגלוש לקינק-שיימינג, יש שם איזה קו דק.
אז כן, אגיד על עצמי שאני בהחלט נמשך לקינק הזה, אפילו אם אני לא אוהב את עצם היותי נמשך לזה, ואפילו אגיד שבהתחלה כשקלטתי שאני נמשך לזה אבל לא הייתי זהיר מספיק נפלתי לסקאמרס; ואני כן תופס עצמי אדם חכם במידת מה, אבל כשהדם זורם מהמוח למקום אחר... אני פשוט לא חושב כמו שצריך. אז אני יכול אפילו להגיד שאני דיי שונא שאני אוהב את זה. אבל עדיין מאמין שזה אפשרי שזה יהיה חלק מיחסי שליטה אם יש היכרות, ואם זה לא רק על בסיס זה, ואם יש שקיפות ושהצד השני כן ידאג לביטחוני ולא רק ינצל, אז כן אפשרי שזה יהיה חלק מיחסי שליטה בטוחים. ואני קולט גם שאני נוטה קצת לשים לעצמי מלכודות כדי ליפול לזה, עם רצון כמובן שהפעם הבאה תתקיים בצורה בטיחותית ושקופה יותר. אבל עדיין, אמרתי שאני שונא את זה, ובכל זאת עושה הרבה לייקים לבחורות באינסטגרם שהקטע שלהן זה פינדום, כשאיזה חלק באחורה של הראש שלי קצת רוצה שמישהי כזאת תראה פתאום מלא לייקים רצופים מאותו משתמש ותפנה אליי בניסיון לפתות אותי ליפול למלכודת הדבש שלה. גם עצם זה שאני כותב על זה כאן, יש בזה אלמנט של שיתוף רגיל, ואלמנט של לנסות להסביר לאחרים ואחרות באמת מה מושך בזה, אבל יש גם בקטנה את המקום הזה בראש שאומר "אולי כמה שולטות יראו את זה ויחשבו עליי פתאום כעל איזו מטרה קלה וישלחו לי הודעות", אני באמת לא מקבל פה הודעות אז יש למחשבה הזו השפעה עליי.
טוב אז קצת סטיתי מהנושא שיותר רציתי לעסוק בו - אז למה זה מושך באמת? זה לא סתם מטומטם? אז עולה השאלה, אם ברור כל כך שזה סתם מטומטם, מדוע? טוב זה מטומטם כי... אנו עובדים בשביל הכסף הזה. אבל אני חושב שכבר מתחילים קצת להבין מה התשובה. כי השאלה משתנה ל-מהו כסף עבורנו?
אז אני נשלט כמו רבים באתר, ואני בטוח שאצל כולם שולטים-שולטות-נשלטים-נשלטות עלתה מתישהו השאלה מה מגרה מינית בשליטה? בטח כברהיו דיונים רבים באתר על זה, כי על פניו מה צריך שליטה? מספיק פשוט להימשך לגוף השני לא? אז אני לא אענה על זה פה, ואין לי גם את הידע הפסיכולוגי בשביל לענות על זה, אבל לדיוננו זה לא משנה, מה שמשנה הוא שאנחנו אחרי ההנחה שיש משהו מגרה מינית בענייני השליטה, ואיבוד השליטה, לא עבור כולם, אבל עבורנו אנו יודעים זאת כעובדה. אז זה בסדר ששליטה מדליקה אותנו, שליטה שלנו או שליטה עלינו. ושליטה היא כוח, לא במובנו הפיזי, לפעמים גם במובן זה, אבל בעיקר במובן של השפעה. אנו משתמשים רבות במילים הללו כחלופה אחת של השנייה וכמעט ללא הבחנה. אז הנה הדבר העיקרי שאני חותר אליו - בעולם הקפיטליסטי שלנו כסף הוא כוח. עצם הרעיון שאני עובד ומשקיע מזמני ומרצי ומקבל על זה את התגמול הכספי שמצופה ממני שאחסוך או אשקיע/אבזבז על עצמי, ומיעוט ממנו אפשר להשתמש בו עבור חברים/חברות/קרובים/קרובות, ואנו שוקלים עד כמה מישהו קמצן או רחב לב ורחב יד לדעתנו על ידי כמה הוא שומר לעצמו וכמה נותן לאחרים, אם הוא נותן לאחרים שהוא לא מכיר, אבל שהם אחרים נזקקים, אזי הוא ממש נדבן. בין אם קמצן יותר או נדבן יותר, אנו כן מצפים שיהיה נתח שישמור לעצמו וזה לגיטימי ואף אחראי ונכון. אבל אם במקום זאת מישהי תשתמש בכוח של השליטה שלה כדי שאעניק לה את מה שמצופה ממני שאשמור, את הביטוי המוחשי הזה לעמל שלי... כל זה נשמע דיון כמעט פילוסופי עם כל ההצגה הארוכה הזאת של הנושא, אבל בפועל זה מאוד ייצרי וברור כי זה העולם שאנחנו חיים בו מגיל 0. הפקדת הכסף שלי אצלה ממש מרגיש כמו הענקת מטה השליטה, הכוח של המשיכה שלה כל כך חזק עד שהיא יכולה להשפיע עליי לוותר מכוחי כדי לחזק את כוחה, הדמיון של הויזואליה של חשבון הבנק שלי מתרוקן ושלה מתמלא זה כמו ייצוג של הכוח שלה, ההשפעה שלה, מתחזקת, בזמן ששלי נחלשת.
אני רק כותב את זה ומדמיין את זה ואני משתגע. מה, לא? הרי כל כך הרבה פנטזיות שליטה פה הן פנטזיות של ויתור וביטול עצמי עבור המלכה (ואני מניח שגם להפך אבל אני לא ממש בעולמות התוכן של שליטה גברית ולבטח יש שם קונוטציות קצת שונות). ואנו מדברים על פנטזיות לא מיניות בהווייתן - הרבה רוצים להיות עבדי ניקיון, נהגים, וגם אם לא ברמה כזו של עבדים שהם נטו כלי שרת, לפחות להיות עם יחסי קרבה אישיים הכוללים גם רמה מסוימת של שירות - נגיד להכין לה משהו טעים כדי לשמח אותה, לעשות לה מסאז', ודוגמאות רבות נוספות שאני בטוח שמלכות האתר יכולות לחשוב עליהן (אני אולי מוגבל בחשיבתי לטווח הדברים דברים שאני יכול לדמיין את עצמי עושה). והרי כל הדברים הללו מצריכים עמל כלשהו, השקעת זמן, על חשבון הזמן והאנרגיה של עצמך. ואם אתה לא נוהג ומנקה גרוע ולא יודע לבשל ובכללי, רוצה מאוד, אבל לא כל כך טוב בלהיות יעיל עבורה. אתה עדיין יותר ממוכן להשקיע את מרצך עבורה. אז יש דרך בה אתה יכול להשקיע את העמל שלך ולקבל חזרה ערך אותו אתה יכול להעניק לה והיא יכולה להמיר ערך זה לדברים שמעניינים אותה, וככה אתה שימושי עבורה. אז יש מן קיצור דרך בשימוש בכסף כדי להציג את המרות שלך; ההתמקדות רק בקיצור הדרך יכולה להיות בעייתית, ואם מישהי מגדירה שליטה רק דרך קיצור הדרך היא כנראה מעוניינת רק בתוצר ולא במשמעות שלו. אבל אם זה משולב במערכת שליטה מבוססת בעלת אמון הדדי, זה פשוט יכול להיות אלמנט אחד מני רבים, אך אחד שמצביע באופן מובהק מי לוקחת את השליטה ומי מעניק את כוחו.
בא לי פשוט... לשבת עם מישהי על הספה, מחובקים, לצפות בסדרה ששנינו אוהבים או סרט שבחרנו ביחד. הפנטזיה הזאת הכי עובדת בחורף, אפשר להיות מתחת לפוך כשבחוץ גשום, לשתות שוקו חם עם מרשמלו, והגופים שלנו סמוכים, והמגע מקבל. בקיץ מצד אחד יש פחות שכבות אז ייתכן יותר מגע בין עור לעור, מצד שני בקיץ בארץ יותר אמין שנשים מזגן על פול ונשכב על הרצפה כמו כוכבי ים עם ספייס 3 מטר לפחות מכל עצם שהוא, אז קצת פחות עובד. ואולי כשיש מגע דברים ימשיכו ונתנשק ויהיה יותר אפילו מגע- אבל גם אם לא ופשוט נהיה בסדרה והיא תישען לי על הכתף ואני אריח את שיערה, זה יהיה בסדר. הפנטזיה האמיתית היא הקבלה שלה, שהיא רוצה להיות שם, שאיפה שנוח לה זה לידי, ואני מרגיש שמישהי רוצה אותי פה, לידה, לא משנה למה.
אני רוצה את זה, אבל אולי לא, שלא תבינו לא נכון, אני בהחלט מרגיש שאני רוצה את זה, פשוט... קשה לי לדעת בוודאות כי מעולם לא היה לי. אולי אשתף בהמשך יותר על מה כן ולא (בעיקר לא) היה לי עם נשים, אבל בקצרה - מערכת היחסים היחידה שהייתה לי היא של 3 חודשים, וגם זה היה בזמן הצבא, אז זה עם רווחים. כן, זה כלום. הייתי בשלבים קרובים לזה, אבל עוד לא שם, עוד לא שם מבחינת התחושה הספציפית של - שם אני רוצה להיות, זה המקום שנוח לי. אני בחור ביישן אז אני פשוט לא מגיע לשלבים הראשונים אפילו של לצאת עם נשים, אז מן הסתם קשה ככה לקפוץ לשלבים המאוחרים יותר של נוחות טבעית כזאת. הייתי בדייטים, בעיקר מהאפליקציות, בעצם כמעט רק מהאפליקציות, האחת שאני יכול להגיד שהייתי עמה במערכת יחסים, גם אם קצרה, היא דיי היחידה שהכרתי לא מהאפליקציות. אז הנה לכם נתוני ההצלחה של אפליקציות היכרויות, לגברים לפחות... הצלחתי להגיע לדייט רביעי עם מישהי מאפליקציה, זה הכי הרבה, וגם נשארנו ידידים לזמן מה אחרי (למרות שגם זה דיי התפייד), אבל היא כנראה לא הייתה מוכנה כל כך למערכת יחסים. ידידות אני כן מצליח להשיג, אני עדיין בידידות טובה עם האקסית, היא גם עמי בתואר. אבל גם ידידות אין לי ברמה של יחסי קרבה כמו שיש לי עם החברים הטובים שלי, ידידות צריך לתחזק לא פחות. בהחלט הייתי שמח לידידה ברמת קרבה של חברים שלי שאהיה בנוח לדבר עמה על הכול, ובמיוחד על נשים, כי היא תהיה עם פרספקטיבה אחרת שחסרה לי.
הנה פנטזיה אחרת שיש לי: היא דיי דומה לראשונה, מתחילה דומה בכל אופן, אבל בה אני פשוט מסתכל עליה תוך כדי ונפעם ואומר לה כמה שהיא יפה, והיא ממשיכה לצפות בסדרה, בגרסה הזאת זאת יכולה להיות סדרה שאני בכלל לא צופה בה, אולי משהו שאני בכלל לא סובל אבל היא בחרה, ואז בלי שהיא תבקש אני מתחיל לעשות לה מסאז', בלי שתבקש אבל כשאני יודע שזה מה שהיא רוצה. וממבט קצר אחד אני מבין עכשיו לעבור למסאז' לרגליים, אחרי זמן מה הספיק לה ואני קם והולך למטבח, אני חוזר עם אשכול ענבים שאאכיל אותה כמו פרעונית בסרטים, מבלי שתצטרך להסיט את מבטה מהטלוויזיה אפילו. אולי לא ענבים, אולי חתכתי אבטיח מרענן לקוביות קטנות ואני מגיש לה עם מזלג קטן את הקוביות ישר לפה, כמה מרווה. או ייתכן שהיה זה מלון או אולי תותים, ובמקביל הכנתי פונדו שוקולד, ואני טובל את הפרי עם מזלגון ומגיש לה לפה, תענוג. אני שמח לשמח אותה. אם לא בא לה פרי אז אולי הכנתי לה פנקייק טעים, אולי עוגה, אבל אלו כבר נהיים מאכלים שקשה לאכול מבלי להסיט את המבט אליהם, ואני לא רוצה להיות עבורה להסחת דעת. ואחרי זה - נגיד שהיינו בחורף - היא תסיט את השמיכה ממנה באבחה אחת ותפשק את רגליה כשהיא רק בתחתונים (לא יודע מתי היא הורידה מכנסיים או אם היא התחילה בלי מכנסיים, אולי פיג'מה כי זה חורף, אבל אם זה חורף מוזר שהיא תהיה רק בתחתונים, מצד שני אם יש פוך וחימום בבית זה אפשרי - טוב לא משנה, זרמו איתי!), היא עדיין מסתכלת ישר על הטלוויזיה אך המחווה ברורה. אני יורד על הברכיים ומתקדם כמה צעדים לעברה ורוכן בין שתי רגליה. היא מנסה כמובן לעשות את המשחק שהיא לא שמה לב אליי, אני רק כלי עבורה למטרותיה, אולי אני לא שם והדברים מגיעים אליה מכוחות הטלקינזיס - אבל השליטה הברורה שלה, אני כהארכה של היד שלה, רק שאני מעבר ליד, אני הארכה של הרצונות שלה. למרות שהיא מנסה להישאר אדישה ולא לזוז, כאילו אני לא שם, והיא משתמשת בכמה שפחות תנועות, כשאני מתקדם לכיוונה על הברכיים ורוכן היא קולטת שהיא צריכה טיפה'לה לרדת בספה, להיות בפוזיציה קצת יותר שכובה כשהאגן טיפה קדימה, פשוט כדי שזה יעבוד לוגיסטית כל הקטע הזה; נפלט לה איזה חיוכון לרגע, יש משהו מצחיק בסיטואציה, אבל היא מנסה להרצין שוב למרות שבפנים היא צוחקת עוד יותר. אני רוכן מול קודש הקודשים אבל קצת תוהה, לוגיסטית, היא מפושקת אבל עם תחתונים, אני אמור לנסות להוריד לה את התחתונים? אבל אז היא צריכה לסגור רגליים שוב ולשנות עוד יותר את הפוזיציה כדי שאוכל להוריד אותם, וכאמור - אני לא שם, הדברים פשוט צריכים לקרות לבדם. אולי פשוט להסיט אותם קצת מכיוון אחת הרגליים? זה בד מאוד אלסטי אחרי הכול. התמהמהתי שם אולי קצת יותר מדי, היא קלטה, פולטת קצת אנחה כזאת של "אוף הייתי צריכה להתייחס לקיומך, הרסת לי את הפנטזיה, חבל הלך לך טוב עד עכשיו" אך מבלי לומר מילה, מסיטה קצת את התחתונים מכיוון אחת הרגליים כך שמעבר לחור שייפער יראו את היעד, אני מחליף את ידה ומחזיק, האגודל פוער את הפתח ושאר היד נוגעת לה בירכיים הרכות והחמימות, זה מגע כה חלומי. ואני נכנס לשם, מנסה להוכיח שאני ראוי להיות חלק מהפנטזיה שלה, למרות שזאת גם הפנטזיה שלי, האם אני קיים בכלל? או שאני רק פנטזיה בעצמי? (טוב אני קיים, כי אף אחת לא מפנטזת עליי עכשיו, בזה אני יכול להיות בטוח) בכל מקרה אז אני מענג אותה, מתחיל לאט וטיזרי, אבל פאסט פורוורד חצי שעה קדימה אני כמו ילד בן שש אוכל גלידה לפני שהיא תימס על היד, והיא מחזיקה בי בשיער ודוחפת אותי עוד יותר פנימה, מזיזה את הראש שלי כפי שהיא רוצה, היד השנייה שלה אוחזת בכרית בצד, היא ניסתה מקודם להתנהג כאילו אני לא שם ולהמשיך לצפות בטלוויזיה אבל עכשיו היא בזה, היא לא יכולה להעמיד פנים, הראש שלה נשען אחורה, העיניים שלה עצומות, מנסה להתאפק כדי שלא אחשוב שאני איזה משהו מיוחד אבל מדי פעם לא מצליחה ומשחררת כמה גניחות. וכשמגיעים לקרדיטים היא מגיעה בעצמה ואני יודע שעליי לשתות כל טיפה. כשזה מסתיים היא זורקת את הראש שלי הצידה ונשכבת ונרגעת כמה דקות, שנינו מסדירים נשימה. היא מתיישבת שוב, מסתכלת עליי וטופחת על הירכיים הסקסיות שלה פעמיים כמו שקוראים לכלב. אני מתקדם לעברה על הברכיים, היא שמה את ידה על הלחי שלי ומלטפת, אני מסתכל לה בעיניה היפות, החודרות, בעונג שאני זוכה להביט בה ככה ישירות ושהיא מביטה בי. היא מחייכת חיוך כנה ואומרת "היית טוב, בוא לפה" ומקרבת אותי אליה לחיבוק, הרגליים שלי קמות מהרצפה, ורגל אחת נשענת לעברה על הספה עם הברך, נכנס אל תוך החיבוק היפהפה הזה, כשראשי על שערה השופע, מתענג על הריח הנעים, החיבוק נמשך זמן מה, הקבלה הזו היא כל מה שרציתי. היא מתנתקת מהחיבוק, אך עוד מחזיקה אותי בשתי ידיים ומסתכלת בעיניי. אני אוהב את המבט הזה כי זה מבט גם ששמח שאני שם מעומק הלב. היא מחייכת לעברי ואומרת "לך להתקלח, אתה מסריח." היא מנתקת מגע ואני מבין שזה הקיו שלי ללכת, אך אני שמח מבפנים, שזכיתי לשמח אותה הערב. אני הולך כמה צעדים ואז היא זורקת "ואחרי זה תכין לי אמבטיה... עם קצף!" אני מחייך והולך.
אז משום מה הפנטזיה שבהתחלה והפנטזיה שבסוף לא מרגישות לי שונות במיוחד, למרות שהראשונה היא דיי תחושה כללית והאחרונה הופכת לסיפור מפורט. אולי זה מפני, שאחרי כל משחקי השליטה של הפנטזיה הארוכה הזאת, החיבוק הוא מה שציפיתי לו, הקבלה הרגשית הזאת. מהבחינה הזאת יכול להיות אז שהפנטזיות שלי עכשיו הן יותר רגשיות ממיניות. לא היה לי סקס הרבה זמן, וכשהיה, זה היה מאורע דיי חד פעמי. זה מן הסתם חסר לי, ואני גבר שמייצר איזה מיליארד תאי זרע ביום, אני צריך סיפוק מיני. אבל אני גם פאקינג צריך חיבוק טוב. וחיבוק ממישהי שאני מחבב, ושמחבבת אותי בחזרה. אולי זה נשמע מזויף, כאילו משהו שפלייר יאמר שמכוון לנשים כדי להראות להן ש-"אני גבר מסוג אחר. אותי לא מעניין סקס, רק רגשות." כן מעניין אותי סקס, מעניינים אותי גם רגשות - בנוסף למיליארד תאי זרע ביום יש לי כמה עשרות מיליארדי נוירונים קבועים במוח השולחים ביניהם אותות כימיים וחשמליים בלי הפסקה וגורמים לי לחוש רגשות מורכבים ולחשוב מחשבות מורכבות. והאמת אני גם מאמין שאצל רוב הגברים הצורך הרגשי חשוב מהצורך המיני, אז אני לא שונה מאחרים. משום מה מישהו החליט שגברים לא צריכים להראות יותר מדי רגשות מורכבים אז התמונה החיצונית מוטה, אבל אני מאמין שבפנים הרוב חשים כמוני... לפחות בפנטזיה הראשונה ;)
טוב אז מסתבר שפתחתי בלוג. התלבטתי אם לעשות את זה זמן מה, בעיקר כי אם אני אפנה למישהי אני רוצה שהיא תראה שאני אדם שלם עם אישיות ורגשות וצדדים שונים ומעבר לכמה אותיות שהיא רואה בפנייה. אני מניח שזה גם ירגיש משהו טיפולי בשלב מסוים, לפעמים מרגישים שצריך לשתף ולא יודעים את מי. האנונימיות עוזרת לשתף לפעמים, למרות שמהתמונה שלי בפרופיל אנשים שמכירים אותי יוכלו לזהות כנראה, אבל אם הם רואים את התמונה זה אומר שהם גם בכלוב אז מה הם כבר יוכלו לומר לי?
אני התלבטתי גם כי למרות שלשתף יכול להיות משהו שאני אוהב בקטע של להוריד מעמסה, אני לא אוהב את זה כי זה לדבר על עצמי. אצל הפסיכולוג אפילו אני מרגיש רע כשאני מדבר על עצמי. זה מרגיש נפוח כזה, אני לא אוהב את זה, למרות שזה מטומטם כי יש משהו נפוח בעצם זה שאני מייחס לזה חשיבות לא? וגם אף אחד לא באמת צריך לקרוא את זה, מי שלא רוצה לקרוא סבבה, מי שכן אוהב/ת את זה גם סבבה.
כן אני מניח שזה למה קראתי לזה overthinking, למרות שזה לא כזה מקורי ומיוחד, כולם היום אומרים את זה על עצמם וזה כבר לא טאבו לשתף דברים רעים על עצמך, למעשה נראה שזה באופנה, כולם מדברים על החרדות והדיכאונות, ואני שונא להגיד את זה על עצמי כאילו זה משהו מיוחד שאני דיכאוני או שמגיעה לי מדליה על זה שאני אומר את זה, למרות שאני גם שונא כבר להגיד את זה שאני שונא להגיד על משהו כאילו אני מיוחד כי אני מודע שאני לא ו... טוב קצת איבדתי את חוט המחשבה. הפסיכולוג שלי אומר שאני נוטה להיות יותר מדי שיפוטי כלפי עצמי. אני מניח שהוא צודק. למרות שאה יופי כתבת כמה אתה שיפוטי כלפי עצמך ממש מגיעה לך סימפטיה אה? אה יופי הוכחת שאתה כן שיפוטי כלפי עצמך אבל מודע לזה אבל לא רוצה שזה ייראה כאילו מגיעה לך סימפטיה אז אתה איזה מר צנוע אה? טוב כבר אין לי מושג מה אני מנסה להגיד, להפסיק?
טוב קצת התכלית של הכול זה שדיי בודד לי ואולי בעתיד הבלוג יעזור לי קצת בלהפיג את הבדידות בשיתוף, או הכי אידיאלי בלעזור לי בהיכרות, כי זה ממש לא הולך לי כבר זמן מה וזה דיי באסה כי אני מרגיש שיש לי מה לתת.
אבל לא כתבתי כלום שקשור לפטיש ובדסמ או מיניות בכללי, זה קצת המטרה של המקום, כדאי לי לכתוב? טוב בפעמים הבאות אני מניח. הנה קצת משהו להתחלה:
