לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

On My Own

לפני חודשיים. 29 באוגוסט 2024 בשעה 7:54

כל כך קשה להיות עם 

הפרעה נפשית 

כי מבחוץ את נראית שלמה 

ומה הבעיה?

למה את לא מצליחה?

למה לא מחזיקה עבודה?

למה אין לך חברים או חברה?

הרי את חכמה, 

עברת ילדות טובה

ואת גם נחמדה. 

תסתכלי במראה - את שלמה.

 האמת היא -

שאני שבורה, 

לפעמים לאלפי חתיכות 

יש ימים שלא בא לי לקום מהמיטה 

ולא כי אני עצלנית או לא רוצה. 

והנה, שוב עוברת עבודה 

לא לוקחת החלטה.

מבזבזת הזדמנויות בקצב. 

מה, את לא רוצה להצליח? 

למה גרה עם ההורים בגיל מבוגר? 

תראי אותך - מה נסגר? 

נראית כל כך שלמה, 

ורק אלוהים יודע -

שבפנים אני שבורה 

לפני חודשיים. 25 באוגוסט 2024 בשעה 15:57

יש לי וידוי

אני.. בתולה!

בתולת עלך חלל, מכף רגל ועד ראש 

כולל שפתיים 

כמו מדונה בשירה

וזה לא שאני בת 16, או 20 ואפילו לא 25

אני בשנות ה-30 המוקדמות שלי.

אני מניחה שאם הייתי רוצה לממש את יצריי עם גבר 

זה היה קורה בלי בעיה 

ושאם הייתי מנסה לממש את יצריי עם אישה 

בתור גבר 

הייתי מצליחה. 

בכל זאת, אני נראית סבבה, אני משכילה 

והגונה 

אבל חשוב לי 

לעשות את זה עם אישה שתקבל את זה 

שגם אני איפשהו אישה 

לא בקטע של ניוש ואפילו לא מדברת על שליטה 

בקטע שלמרות שזה לא נראה 

גם אני מרגישה אישה. 

שאוכל גם לחבק ולעטוף 

וגם למדוד לה את החצאית 

שתוכל לשים עליי ראש ואני עליה 

וננגב אחת לשנייה את הדמעות. 

שאוכל לפעמים להשאיל את המסקרה שלה 

אבל גם לתת עצה טובה 

להיות אני במלוא מובן המילה - 

אוהבת, דואגת, חברה טובה. 

לא קשר של פטיש ולא פנטזיה 

להיות מי שאני בתור בת זוג ואהובה. 

כן, זה שוק מצומצם מאוד.

לא מצאתי הרבה בנות שעפות על זה 

בטח לא בקבוצת הגיל שלי 

לא סטרייטיות ולא בי-סקסואליות וגם לא לסביות 

וזה בסדר, אני לא מתלוננת

וגם לא עצובה. 

בטח שהייתי רוצה סיפור אהבה 

ולתת את כל מה שיש בי 

אבל זה כנראה יותר מסובך 

גברים שמרגישים חצי נשים אף פעם לא היו 

וכנראה גם לא יהיו באופנה 

והפסיכולוגית שלי אמרה לי 

"בסדר, אבל שזה לא יהיה כרטיס הכניסה". 

אני מבינה

אבל אני שקופה וכנה 

ומבחינתי זה חייב להיות כרטיס הכניסה 

ואני רוצה 

שכל מי שתחליט להיכנס להרפתקה 

תעשה את זה בידיעה גמורה 

אז אני עוד מחכה. 

זה לא נורא. 

בינתיים - 

אני בתולה. 

 

 

 

לפני חודשיים. 24 באוגוסט 2024 בשעה 19:58

לפעמים אני קוראת בלוגים של שולטות/שולטים /עבדים /שפחות ושאר ירקות ותוהה האם הם יודעים מה ההבדל בין מימוש המשחק המיני /היצר למציאות.

האם אותן מלכות ואותם אדונים יודעות ויודעים לשמור על הנשלט.ת שהפקידו בידיהם.ן את חירותם.ן או יצריהם. ן בצורה זו או אחרת. 

 

והאם אותם. ן עבדים / שפחות יודעים ויודעות מתי להגיד "לא" ומתי הדברים עוברים את הגבול ולא רק הולכים והולכות בעיוורון אחרי התשוקה והיצרים שממלאים את הגוף וחוסמים את המוח.

האם שני הצדדים מבינים שבסוף יש כאן בני אדם, והדירוג הזה הוא לא משהו שבאמת קיים במציאות אלא נובע מרצון של שני הצדדים לבטא את המיניות שלהםן. שחוסר השוויון נובע רק מהמשחק והוא לא אמיתי. 

אני שואלת כי נראה שזה לא מתקיים תמיד וזה מפחיד. 

מפחיד מה זה עושה לחיים של אותםן אנשים ומפחיד אותי לפגוש מי שלא מבין את זה.

 

מטרחן אבל חשוב. 

לפני חודשיים. 24 באוגוסט 2024 בשעה 15:23

היא פשוט קטסטרופה. 

זה כל כך רע לעניות דעתי, רדוד ומלא חשיבות ונפיחות עצמית.

פרשנים שפשוט מלהגים יום אחרי יום באולפנים את הדעה האישית שלהם /הפרשנות שלהם שאף פעם לא הוכחה כנכונה.

"חדשות" כמעט ברצף משש בבוקר עד 21 בערב בלי שום דבר חדש.

כל כך הרבה אוויר חם כמו בלון, כל כך הרבה כלום. כל כך הרבה ממה שאני תופסת כציניות ושליליות. 

 כל דבר הוא דרמה חסרת תקדים, או גורלי. הכל מילים מפוצצות שהם ביחס הפוך לרדידות הדיווח. 

 

כמה אפשר לשמוע את האנשים האלה שמאוהבים בעצמם, במקורות שלהם ובדעה שלהם? 

איך אנשים בוחרים לצפות בערוצים האלה? מי האנשים שרוצים לעשות לעצמם את זה ולצפות בזה? 

לפני 3 חודשים. 21 באוגוסט 2024 בשעה 21:27

למה אני אוהבת ניוש? (ניתוח פסיכולוגי עצמי).

 

כשהייתי קטנה, הדרך היחידה שלי להרגיש אישה היא "להפסיד". להפסיד במשחק אמת או חובה /התערבות/ לשחק את העלמה במצוקה וכאילו לגרום לאחרים "לכפות" עליי את הנשיות, כי לא יכולתי להגיד שאני רוצה ולהודות. הייתי צריכה להעמיד פני מובכת כי הרי לא ייתכן שבן יהיה בת. 

 

מאז הדרך היחידה שלי להרגיש את אישה היא שהסביבה "תכפה" עליי את זה. זה משחזר את הרגעים בהם הצלחתי להרגיש אישה כשהייתי קטנה. 

 

 

Ocd

לפני 3 חודשים. 21 באוגוסט 2024 בשעה 16:58

אתה מניאק, ocd,

אתה רע. 

המחשבות נעות ממקום למקום כמו ספינה טרופה 

מערבולת של רגשות, מחשבות ופחד 

המון פחד 

חרדה 

תיעוב

 תיעוב עצמי

הדמעות זולגות על הלחי 

האצבע המאשימה כמו חץ

אל ליבי

והמחשבות מתרוצצות הלוך ושוב 

ואני כבר עייפה. 

למה לסבך כל דבר?

איך אדע מה אני רוצה?

אתה מתעלל ocd

ואני לקוחה שבויה.

לפני 3 חודשים. 19 באוגוסט 2024 בשעה 17:17

לא בא לי להיות חכמה עכשיו 

בא לי מבט מזוגג בעיניים 

חלול, חסרת הבעה 

ושכל אוצר המילים שלי יצטמטם ל"כן אדוני", "מיד גברתי".

לא רוצה להיות חזקה או דעתנית ברגע זה 

רוצה להיות חלשה, עם זהות חדשה

שקיבלתי 

בא לי להגיש משקאות 

לנקות רצפות 

ושכל הקיום שלי יצטמטם 

לכמה קצרה החצאית

כמה יפה אני מאופרת 

וכמה אני מגרה.

בא לי שישתמשו בי

שיחפיצו 

ולהיפרד מהזהות החדשה 

עד העונג הבא. 

לפני 3 חודשים. 18 באוגוסט 2024 בשעה 15:03

רדיקלי, אני מודה, אבל אולי נקים תנועה?

לא עוד בנות סוג ז או גברים מבולבלים -

אולי נעמוד על כך שגם אם עומד לנו אנחנו א. נשים!

אולי אהיה רוזה פארקס של המחאה, 

ובמקום לא לשבת מאחורה 

לא אענה לגבר שישלח בצ'ט "ערה?". 

לא עוד התרפסות בפני נשים להצטרף למועדון 

ולא עוד תחנונים שאנחנו עומדות בקריטריון.

גם אם לובשות חצאית ולא קיבלנו וסת, אנחנו לא רק "מתלבשת". 

לא עוד "ניוש" כמילת גנאי 

לא הצבת גבריות כתנאי. 

אולי נפתח מיד בשביתה - אין איפור עד הודעה חדשה. 

ואז אולי נקבל חלק מהתנאים - 

אנחנו לא רק פנטזיה וחוויה 

וגם לא משהו שרק בשעת חרמנות הנפש אליו הומיה. 

אנחנו בנות אדם במלוא מובן המילה. 

 

לפני 3 חודשים. 18 באוגוסט 2024 בשעה 14:10

הקניון הוא המקום העצוב והשמח ביותר. כמו ליצן באמצע מסיבת יום הולדת שבלון התפוצץ לו בתוך העין. 

בקניון אני רואה נשים שונות וחושבת. איך השמלה של ההיא יכלה להיות יפה עליי ואיך השרשרת של זאת תתאים לי. ושאני בעצם חמודה כמו זאתי ויכול להיות לי שיער מוש כמו האחרת.

ואז אני עוברת מול מראה. רואה את השיער המדלדל על ראשי, הזיפים שצמחו מהבוקר והקמט בין העיניים.

 

אנחה ואז שתיקה. 

לפני 3 חודשים. 17 באוגוסט 2024 בשעה 20:01

להיות באמצע זה טוב בכיסאות מוזיקלים או בשיר של נעמי שמר, אבל ממש לא במגדר.

להיות איזה יצור כלאיים לא ברור או מובן. חצי גבר, חצי אישה. ריסים ארוכים וזיפים על הסנטר.

לא לחוות את החוויה. 

להרגיש ערגה וקנאה כשרואה אישה יפה 

ולא קשור כשרואה גבר חסון. 

שני חדרים ללב 

ורוד וכחול 

סומק על שאריות זקן 

לק על לקה 

ברונזר על צבעי הסוואה 

גם וגם.