שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

נואפת

לפני יומיים. 22 בספט׳ 2021, 23:46

גמרתי לפני פחות מדקה. השפה התחתונה עדיין רועדת, העיניים מעורפלות ולכן אני מקלידה כל מילה פעציים. 

אני לא מאוננת על מצבים, אין לי טריגר עלילתי כגורם לגירוי, מיציתי עם טריגרים בגיל 16. 

אני מאוננת על פנים של גבר או אישה שמתישהו היה לי רגש איתם ואליהם. זה כמו מאגר לא קטן של פרופילים מעוותים אצלי בראש ובכל פעם שהיד שלי יורדת לתחצונים ושתי אצבעות פותחות את השפתיים לאפשר ליד השניה לפלוש אני מריצה במהירות האור את דפי הספר השחור. אבל היום זה היה שונה. איש לא קרץ לי, אולי כי הזיכרון לרגש שהיה בינינו כבר מת וכולם פתאום נראו כמו ״סטוץ בבוקר שאחרי״. באפיסת כוחות ורגע לפני ייאוש מוחלט החלטתי להזמין את כולם.  שכבתי לי כך עם רגליים מפוסקות, שדיים גדולים זרוקים מעל חור של חולצה ולשון בחוץ מטיחה טיפות של ריר על צווארי. ראשי קבור אי שם בין שדיי והם באים זה באחר זה, מלטפים קצת את הפטמות ומשפשפים עד שדוקר ולבסוף מלטפים קצת את הלחי במין אקט חיבה חסר טעם. אני חושבת שגמרתי אחרי השמיני או התשיעי. 

כולם בלויים אצלי בראש 

לא יכולה לאונן על אהבה

לא יכולה לאונן על אכזבה

 

יש גבול לכמה תבניות אפשר ליצור ממילה אחת ארוכה. 

אולי הגיע הזמן שאעבור לדמויות מצוירות. 

לפני שבועיים. 5 בספט׳ 2021, 23:02

ניאוף הוא אקט מורכב. אולי המורכב ביותר. קצת כמו המשחק של מריו יש בו יותר מידי שלבים ומצבים סבירים למות. אני נואפת כבר שנים. אולי ממש מתחילת נישואיי. ולא כי התחתנתי רע, ניאוף זאת בעצם סטיה די מוכרת אצל לא מעט אנשים. והיא ממכרת לאזעזל איתה, יותר מקוק. קוק סתם עושה טוב לנשמה. בגדול. ואני מודה, אלוהים, עשיתי כל טעות אפשרית לאורך השנים וחזרתי על טעויות שזה הרבה יותר עלוב. והנה עדיין אני נמשכת לאקט הזה כמו פרפר לשמש. ההרגשה הזאת, להכנס לחדר ולפגוש אדם זר לגמרי (וזה לא משנה כמה התכתבתי איתו לפני) להתפשט מולו נפשית ופיזית ולהתנשק עם שפתיים טריות, מפתיעות, מלאות סקרנות ובילבול. ההתכתבויות החשאיות בחדרי חדרים, המחשבות לפני השינה, הציפיה והיכולת לגרום לעצם היותו כעוגן לרגעים קשים. אלו החיים עצמם. אנחנו אין סופיים. זזים על צירים אנכיים ואופקיים. כמו יונקי דבש, אין ספור אפשרויות. נפלאים ואמיצים. קצת מטורפים וחסרי פחד אבל בועטים וחיים. 

 

ואם את חדשה בזה. ואתמול לראשונה גבר זר צבט לך את הגוף וליטף את שפתייך- אני מקווה שזה יגיע אליך. שאת מוכנה למסע המטורף והמטלטל הזה. חזקי את ליבך וגלחי רגלייך מותק. את מפוארת. 

לפני 3 שבועות. 2 בספט׳ 2021, 8:48

אני מניחה שאישה יפה מתה פעמיים. הפעם הראשונה מתרחשת כשהיא מציעה לבעלה להזדיין בשירותים של איזה ארוע והוא מסרב. הפעם השניה, אצלי בכל אופן, סביר להניח תהיה מהתקף לב (סטטיסטיקה משפחתית) בטח בגיל 70 כשאני עושה את זה עם איזה גור בן 28. שוב, סטטיסטיקה משפחתית. 

הייתי כלכך מתאימה לזה אתמול. לבשתי משהו קייצי, דק, נגיש. הוא לא היה צריך להתאמץ. רק למרוח אותי על החיפוי ולהרים את השמלה. עזבו, הייתי מרימה אותה בעצמי. הייתי מזיינת את עצמי אפילו. הוא רק היה צריך להיות נוכח לידי. כדי שלא ארגיש מאוד מיסכנה. אבל הוא בוחר במינגלינג מטופש עם גברים במכופתרת לבנות. ואני תוהה - אתה הומו? מה הבעיה איתך? אתה מביא אותי לארועים בשביל להראות? אנחנו נשואים שנים. שנים! והינה אני עדיין רוצה אותך בפרצים של תשוקה במקומות לא מקומות וזמנים לא זמנים. אתה לא מסרב לאשתך במצב כזה. אתה פשוט לא. כי אם אתה כן אז היא תמות את המיתה הראשונה. וזהו אהובי מה שמת מת. תכננתי לגרגר כמו חתול בתא שירותים חשוך, תכננתי ללחוש לך כמה אתה טוב. למען השם אפילו לא לבשתי חוטיני לארוע. אבל תודה לך על האינפורמציה הלא מעניינת על אופציות, פוליטיקה ונדל״ן. בחיי שבשביל זה לבשתי את הדבר הדק הזה. 

 

והעץ האהוב עלי בבית נבל הבוקר. זה מבאס אותי ממש. כי הוא קנה לי אותו ליום הולדת 30. וגם הוא החליט למות עם בעליו. 

לפני 3 שבועות. 29 באוג׳ 2021, 0:36

השבילים שאני בונה עוברים ממבצר למבצר. חומות 

ואם להיות כנה עם עצמי. אני משלה לראשונה, ואז נפתחת

אנשים, מה הם מבינים? תווי פנים ומניירת דיבור או המילים עצמן. זה כל מה שרואים. אחר כך, מידי פעם, לעיתים רחוקות מאד מגיע איש עם קילשון חד תער ותוקע כה עמוק בשדיי עד לבשר הרך. כאילו פוצע בזלת. ועל חודו נשאר קצת ממני ולי נשאר קצת פחות

אני נהיית פחות 

בעומקים האלה, אני צועדת לאט. משאירה את אברי המוצנעים יבשים. נקיים. אין מקומות מפלט ואין אבירים בעולם 

והקרקס הנודד מגיע מעט מידי. ובין לבין ישנה בדידות גדולה.חומות. ואין אותך. 

אתה נהיה כלום

בבוקר מוקדם תעלה החמה הגדולה ואני ארקוד ריקוד שרק מכשפות מכירות. בעירום אטלטל את גופי ואהלל את האדמה, אפצע בכפות רגליי ושפתיים גדולות נפוחות יתלכלכו בבוץ וטל. וגם סוף העולם יגיע אם אבקש. 

 

מחר נתחיל מחדש

לפני חודש. 17 באוג׳ 2021, 9:50

קראתי מודעה בעיתון שם מכרו אישה משומשת 

נכתב ״למכירה בלעדית, אישה משומשת יד 86 או 87. במצב שמור. רוב החלקים הטכניים עובדים רק הלב והחיוך צריכים לראות מוסך. נמכר עקב בקשתה האישית״ 

חשבתי לעצמי, שאולי אקנה לי אחת כזו, שתהיה לרגעים חשוכים. לימי בצורת או לארוחה עם ההורים בשבת. חשבתי שיהיה נחמד לחזור הביתה ולראות אותה במיטה, ישנה עייפה אחרי שסיימה לטפל בילדים שלי ולסדר את הבית שלי. 

ומידי פעם נוכל להזדיין. רק מידי פעם

ועם הזמן אולי אף אצליח לרפא לה את הלב ולהחזיר את חיוכה, או שלא, זה לא משנה במיוחד. אישה כזו סביר להניח תרצה להמכר ביום מן הימים. יד 87 או 88. ושהגבר הבא יבזבז כספים במוסכים מפוקפקים שמתקנים דברים כאלה. 

או שאקנה שואב רובוטי, או מדיח כלים או בובה מתנפחת

לפני חודש. 15 באוג׳ 2021, 21:44

השמש יורדת אל המצולות

מולי, משוחה בצבעי ארגמן, נפרשת תל אביב 

אופק מגדלים עליהם אני מביטה מלמעלה

אני רואה אותך בין היתר. בין ההמון. אתה מוכרח להיות שם

ליבי צונח 40 קומות ומתרסק על המדרכה. ממש לידך

אנשים רצים בפאניקה- תראו, האהבה קפצה אל מותה 

תראו. הם צועקים. זהו סוף העולם 

רק אתה מרים את הראש מעלה ורואה אותי מחייכת 

השקיעה מרהיבה והיין משכר. גורם לי לרצות לקפוץ אחריו, לנסות להספיק להצילו. 

 

פגשתי באיש גדול בחליפה ועוד מישהי שמצצה לו בתא שירותים 

קינאתי בה ובו 

והזמן זז פה לאט מידי 

לפני חודש. 12 באוג׳ 2021, 20:20

1.תאהבו את בן הזוג שלכם אבל אל תתנו לו להיות הגורם העיקרי לאושר 

2.אם אתם יכולים לשפוך כסף על בעיה בשביל שתעלם מהר יותר,עשו זאת 

3.אל תלכו לישון רעבים 

4.תאוננו 

5.תעסיקו עוזרת-זאת המתנה הכי גדולה לזמן שלכם 

6.תתאהבו כמה שיותר בכמה שיותר אנשים 

7.אל תשאירו כלים בכיור 

8.אל תאשימו את עצמכם בדבר, במיוחד במשהו שעשיתם 

9.אל תתפשרו על הדירה,המכונית והמאהב/ת 

10.אל תקשיבו לדמויות מצוירות,מה הן מבינות? 

לפני חודש. 10 באוג׳ 2021, 20:08

כשתאונן עלי, אל תתבייש לטנף את היותי 

תירק בכף ידך ותמלמל תפילה חרשית. תקרא בשמי 

תחשוב עלי כעל רעיון. תגלגל אותי בחלל פיך כטועם יין משובח ותן לי לגעת לך במלוח ובמתוק. תן לי את חייך.תפקידם 

אחר כך תעצום עיניים. איש. ותזכר ברגעים חטופים של עונג. שלי בעיקר. לא שלך. ואז תחייך לך נסתרות כי אני הייתי שלך באותם הרגעים החמדנים. חמדת את נפשי. 

את המשגל שלנו תשמור לסוף. הגראנד פינאלה, הפיצוץ, אחרית הימים. תסובב אותו באגרופך כמו חייל שמנקה את קנה אקדחו ותזעק אותי. ממש תצעק. ממי יש לך להתבייש? מהשכנה המבוגרת עם הבעל החרמן? או מהזוג עם הילדים? הם יבינו. 

רק אל תגמור עדיין. תשאיר לי את המראה הזה של רעיון שהופך לנוזל גדוש שניתז על בטני התחתונה, ממש מעל, כמעט נוגע. אני סבלתי ככ הרבה. הנחמה הזאת מגיעה לי, בחיי. 

תחכה לי

לי המוחשית 

לי הסוטה

מאד

לפני חודש. 9 באוג׳ 2021, 22:58

הייתי בת שש או שבע 

שיחקתי בחצר עם חמשת בני הדודים שלי

אני הבת היחידה במשפחה 

הם רצו מהר ומסרו כדור זה לזה בנעלי ספורט בזמן שאני, לבושה בשמלה לבנה ארוכה ונעלי בובה מנסה להדביק את הקצב. מסתבכת בשוליה ולבסוף מועדת ונופלת על אבנים משתלבות ופוצעת את ברכי. בני הדודים שלי מזנקים לכיווני ואבא שלי מתקרב אלי, מרחיק ממני את ההמולה ומנשק בעדינות את הפצע בברך. הזיכרון הזה מחמם לי את הלב. מזכיר לי כמה הגברים בחיי נפלאים ותומכים. כמה זכיתי להיות הילדה הזאת שמגוננים עליה. 

 

אבל כשהגבר ההוא נישק לי את הברך במכונית במין טרנס אין סופי והחום של הפה שלו חדר לי מתחת לג׳ינס והתערבב עם ריח העור שלי. הבטתי בעיניו העצומות ובשפתיו המרצות  מלמעלה ולא חשבתי על כלום. רציתי להפצע בכל תא בגופי כדי שהוא יוכל לפזר את החום הזה עוד קצת. 

 

עוד 

לפני חודש. 8 באוג׳ 2021, 15:13

אני לא יודעת מי אתה. אבל אני מחכה לך. 

תבוא כמו שאתה, עם הפגמים והשדים, עם הפחדים וההסתייגויות ואל תחשוש להראות לי כמה אתה פצוע מהחיים. 

תבוא שולט או נשלט או חד קרן. בחליפה שחורה או ביריות לבנות זה לא משנה לי מה אתה לובש כל עוד הזין שלך יאהב אותי והלב שלך יתמסר אלי. אני אהיה טובה אליך, לרוב. 

לרוב. 

אני אוהבת אותך ורוצה בך. רוצה להתפלש איתך בנוזלים ולתת לכאב לתפור אותנו לאורגניזם דו ראשי. לא משנה לי אם תבוא בחום הקודח של הקיץ או בגשם סתוי.אפילו החורף לא מפחיד אותי. רק תבוא.  אני אשמור את השוט והנוצה. אאחסן את כל הרגשות שלי והמחשבות שלי במגירה. וכשתגיע אפתח הכל ואתה תמות בידיי ותחיה בידיי שוב ושוב ושוב עד שלא נוכל עוד לשאת את אהבתינו. 

תבוא לבד או עם צבא פרשים. לבלגן את מצאיי בלילה לח. לבזוז של שנתי השלווה. תדבר על אהבה ללא פחד 

תדבר ותעשה 

תעשה איתי

אהבה

 

אני לא יודעת מי אתה 

אני לא יודעת מי אהיה איתך 

אני מחכה