עץ הדומים עסוק

יום טוב.
אומנם השינה שלי שוב עשתה לי משחקי מחבואים וטריפים פסיכודלים, אבל בסופו של דבר התעוררתי סופית ונזכרתי שזה הבית שלי.

יום שישי וצריך לנסוע לנתניה לאבא(ולקחת אוכל)
שהרי אני בן מסור מאין כמותו!(ורעב)

צלצול ספונטני לאחותי הקטנה הניב קריאות שמחה וצהלה, ויחד צ'יק צ'ק נסענו לנו לנתניה השמחה והטובה, כל אחד למשפחתו שלו.
בדרך שמענו שירים כמו:
איש גדול, למה אתה כל כך עצוב?
משהו ירוק...
ואכן רוח חלוצית נכנסה בחלצינו וחבשנו את כובעי החלוצים שלנו, הרכבנו לנו שפמים גדולים ומסתלסלים, וקראנו אחד לשני אמציה...

אחר כך אייס
שם האחות צעקה על העובדים כמו דיווה במחזור.
קניתי מולטי שף קטן כזה שיחליף את הפלטה החשמלית,
הוא היה זול...עכשיו אני יודע למה.
אני לא אומר שהוא רע.
חס ושלום, הוא בונבון.
הוא פשוט לא מתפרק...
אבל נו שויין זה מתאזן לגמרי עם הקניה השניה שיצאה כהפתעה ענקית.
מעין מטאטא שואב כזה,
הדבר הזה,
שהיו לי ספקות רבות לגביו וגם רגשות אשם שסתם קניתי איזה צעצוע.... התבדו, ובגדול!
זה פשוט מכשיר גאוני ברמות.
את כל השערות, את כל האבק, את כל הליכלוכים, ובעיקר בעיקר בעיקר את כל הגרגירי חול המזויינים שהחתולה גוררת לבית הוא שאב בשניה והרצפה הייתה נקיה ונעימה.
גם לרוקן אותו זה כל כך פשוט ונוח שזה גאוני.

קיצר
תשיגו כזה.

נרשם ביקור בדירת האחות הקטנה שם בירכנו ברוך אתה ה' המוציא מקרר מן הארץ.
אמן.

אחותי לא השתנה אפילו טיפה בנוגע להרגלי המחיה שלה
filthy filthy girl
😄

אם זאת היא כבר לא הגותית הבועטת שהיא פעם הייתה והיום היא סתם בורגנית ורודה עם גולגלות.
איך נפלו גיבורים.

ועדיין,
אני הכי שמח בעולם להיות שוב שכן של אחותי.
מרגיש לי נכון, וטוב.

קיצר,
הבאנו כל אחד ערימת אוכל לכל השבוע.
עוד מעט נעשה החלפות וכיבודים 😄

אחותי הדליקה נרות שבת,
מה שעשה לי נעים בלב,
אני אוהב לראות שעוד יש בה את זה.

אה, כן.
הפוך יצא מהארון!
ועכשיו יש לי פלאפי!

הבית נקי סוף סוף, אחרי הרבה קיטורים ומעט עבודה 😄

שישי בשכונה.
שבועיים בדיוק שאני פה.
וזה טוב.

שבץ שלום לכולם!