שנים שלא הייתי בכוננות. עברתי תפקידים, מסגרות, כבר שנים שזה לא חלק מחיי. כבר שכחתי איך מרגיש המתח הזה שקיים בפנים. אני יודעת שקיים סיכוי שיצטרכו אותי אבל קיים גם סיכוי שלא. אני ממשיכה להתנהל בשני מישורים במקביל. התנהלות רגילה כאילו הכל כרגיל ויחד עם זה מחזיקה את ההיתכנות שיקפיצו אותי ואצטרך לעזוב הכל ולצאת. משמרת כוננות זו משמרת מספקת. לדעת שקראו לי, צריכים אותי, את העזרה שלי, אני מגיעה כדי לתת יד ולגרום למצב להיות טוב יותר. התגמול גם הוא מספק. אם לא קראו לי ורק נותרתי במקומי עם המתח, אני מקבלת תשלום על המוכנות שלי להגיע. אם קראו לי והגעתי התשלום הוא גבוה מאשר בנורמה. זה מנגנון של תמריצים, לגרום לנו להיות עבור המערכת. רק שאצלי הסיפוק ב"להיות עבור" נוגע באיזה חלק במוח, שעושה לי נעים. אני לא צריכה את התגמול - זה חרוט עמוק בנפשי.
הכנת אותי לכוננות זרע. לא יכולה לתאר את ההתרגשות שהתפשטה בגופי. לחזור לתחושה המשכרת הזאת שקיים סיכוי שאהיה נחוצה, שנוכחותי נדרשת עבורך, לשימושך. התכוננתי והכנתי את עצמי, שוב, בשני מישורים במקביל. מארגנת את עצמי, תוך כדי שאני משחקת עם הילד במסיבת פיג'מות. המוח רץ עם המחשבות על מה יהיה, ואיך אצליח להגיע בזמן, מה ללבוש. בינתיים מלחמת כריות עם הבן שלי, וחטפתי כמה מיותרות בגלל שהמחשבות לא מפוקסות. מנסה לסדר בראש מה אני צריכה לקחת איתי, עוברת בבית ואוספת את הדברים בינתיים הבן שלי מארגן את ההפעלה של המסיבה - אימון נינג'ות אדומות (אלוהים יודע מה זה...). בדיוק ברגע הזה מתרחשים שני דברים - אבא שלו חוזר הביתה בזמן למופע המרכזי של המסיבה, והכוננות שלי מופעלת.
מסיימת להתארגן, נפרדת מכולם ויוצאת לדרך.
מקבלת ממך מראה מקום לאן להגיע, יערות הכרמל בשעות הערב. ממתינה לך בנקודה מרוחקת, ובשיחה טלפונית אתה מכין אותי למופע שלך - תכניסי אצבע אחת לכוס שלך. אני ממושמעת, נרגשת למלא את דרישותיך, מבצעת. כשאתה חובר אלי בכניסה לשביל, אתה מורה עלי להוציא את היד מהכוס, ועכשיו, לקסם - איזו אצבע הייתה בפנים? אני מחויכת מאוזן לאוזן, נרגשת מהקרבה שלך ורוצה לזרוק את עצמי מהרכב אליך. אך אתה נשען לתוך הרכב דרך החלון שלי, ומבקש ממני למצוץ אצבע אחרי אצבע. אחרי שהאצבע החמישית יוצאת מהפה שלי אתה מקרב אלי את פניך ואני פותחת את פי עבורך, משתוקקת להרגיש את הנשיקה שלך - ואתה יורק לתוך הפה שלי. נכנס לרכב שלך ואני נוסעת אחריך פנימה לעומק היער.
שם בעומק היער מחכה לנו מופע גחליליות רומנטי, תפאורה מדויקת למופע שלך עם הכלבה הכוננית. אתה חוקר את הרטיבות בחורים של הצעצוע שלך. מקבל חיוכים מגורים כתגובה לכל מגע שלך. בין אם אחיזה בשיער הצמדה של הפה לזין שלך, או יריקה בשיער, או סטירה חזקה כי לא הייתי מספיק יציבה או זיון אנאלי ללא סיכוך שהוביל לשתי אורגזמות נדירות. כל תנועה שלך, כל מגע שלך שמעצב אותי כרצונך, כל מילה שלך ממלאות אותי ומספקות לי את האושר שבלהיות בשימושך, בלהיות שלך.
והרגע הזה ששנינו כורעים אחד מול השניה, פנים צמודות והלשון שלך חוקרת את הפה שלי. אתה שואל מה יכול להיות מושלם יותר מהרגע הזה שאנחנו כל כך קרובים, חשופים, משתוקקים - אני מחייכת כי אני מרגישה לפני שאתה שומע את הקול של זרימת השתן שלי שממלא את הקערה שלי. אז זה הופך למושלם עוד יותר - כי שנינו יודעים מה מגיע עכשיו.
