אתמול הייתי אמור לפרסם פה פוסט. משהו שמשחרר דברים שהחזקתי בכח בפנים כבר 6 שנים כדי לא לפגוע בכמה משוכני הכלוב החביבים 😄
כתבתי וכתבתי, וברגע שלחצתי בהשלמה על "שמור פרסום"- האינטרנט התמוטט.
מדהים כמה לאלוהים אכפת שאמשיך לשמור את זה בפנים כדי שחלילה לא תתעורר מהומה (ואיפה הוא היה בשואה? וכשמילאתי לוטו??)
אז כנראה שאמשיך לשמור בלב.
תקופת המבחנים החלה, ואני נזכר בפוסט שכתבתי לפני 5 שנים לערך, שדרושה שולטת שתדאג שאשב על התחת ואלמד. יש לי תחושה שזה הולך להיות רלוונטי שוב, סעמק. על הבוקר אני מנסה להתרכז, וכל הכותבים האהובים עלי בכלוב ברוב חוצפתם מחליטים בבת אחת לעדכן את הבלוג שלהם ולהסיח את דעתי מהמבחן.
תשמעו. אני נורא מעריך אתכם ואוהב לקרוא אתכם, אבל, רק שתדעו, אתם נבלות סרוחות ומצידי אתם יכולים ללכת להזדיין. מ'כפת לי לקלל. ממילא ברגע שאלחץ על כפתור ה"שמור פרסום" אלוהים יפיל שוב את האינטרנט כדי שלא תכעסו עלי. הנה, בואו ננסה
לפני 13 שנים. 29 ביוני 2011 בשעה 9:53
