לפני שנתיים. 19 במאי 2022 בשעה 9:45
״תקחי אוויר״
אני מצייתת
אתה חונק אותי והמגע של הידיים שלך על הצוואר שלי אגרסיבי אבל מלטף ועוטף את כולי
״חמש, ארבע, שלוש...״
אתה מכין אותי לחזרה לנשימה, חזרה לאוויר, אבל אני לא רוצה, מבחינתי אתה לא צריך לספור
ואתה משחרר לאט את האחיזה שלך, ואני מרגישה אותך עדין שם איתי
״ועכשיו שוב״
-----
זה כמעט ולא קרה, אבל בסוף הלכת.
אתה כותב לי שהגעת הבייתה כבר ואתה מתחרט על זה.
גם אני מתחרטת, אבל שולחת תמונה של הסימנים שהשארת עליי ״לפחות תשאר איתי״
״אני חושב שנשארו עוד כמה, על התחת או ברגל״
״פעם הבאה תעזור לי לצלם, אני רוצה להתחיל אלבום״
״נעשה ממך דוגמנית״
״אני רוצה להיות יצירת מופת. אני רוצה להיות קנבס, ושאתה תהיה האמן״
״לילה טוב קנבס יפה שלי״