הסיפורים של פסטי

המילים של פורטיס מרגשות אותי תמיד 

יש עיר מתחת לארץ
השער לעוד מקום
זה מקרקע לארקא
הטוב שבטוב
יש איש ואישה שאוהבת
ים ואוויר לנשום
זה מארקא לקרקע
הטוב שבטוב

אל תחפשו אותה לפי הספר
כי אין מצפן שמראה את הצפון
כשהחללית שלי חולמת
אני מוצא את הכיוון
אל הצדפה המהבהבת
אני מוצא את הכיוון

יש עיר, גבעה וארנבת
גנים ושבילים לחקור
זה מתחת לארץ
הטוב שבטוב
יש אור ואפילו שמיים
אדם לאדם נאור

זה מארקא לקרקע
הטוב שבטוב

הצדפה מהבהבת 

פורטיס - מדור פיות 

תמיד הייתי טובה בלשתף את התחושות שלי. אפשר לומר שאפילו אובר שיתוף. 

אבל עכשיו אני כמו תיבה ללא מפתחות 

אני לא מצליחה להוציא מילה, לומר שקשה לי, שאני זקוקה לעזרה 

כמות הפעמים שאני באה אל אמא שלי במטרה לשתף, ופשוט נאלמת דום. המילים לא יוצאות. 

ואז שוב הכרית רטובה מדמעות 

וכשאני יוצאת מהחדר, העיניים שלי כבר יבשות, אבל אדומות. ואני מכינה קפה והולכת לעשן. 

והמשפט הקבוע ברקע: תראי איך העיניים שלך אדומות, תפסיקי לעשן יותר מדי. 

ואז הגוינט גם נרטב. אבל עכשיו חורף, זה בסדר. 

אני רוצה להרגיש שוב אהובה. להרגיש שוב שייכת. 

שיהיה לי מקום לבכות ולכאוב, שיהיה לי מקום להשתחרר בו ולהיות ילדה קטנה וקופצנית. להיות משוחררת מכל הפחדים והתחושות הרעות. 

אני רוצה לחזור לחיים ולהנות ולעשות כיף. 

לצאת לטבע, למעיין, ליער. לצאת למסיבות, לרקוד, לבלות. 

אני רוצה לצאת לדייטים של סרט עם פופקורן וממתקים, אני רוצה דייטים של לונה פארק וגן חיות, לנסות מאכלים מיוחדים, ולהכיר מקומות חדשים.  

אני רוצה להרגיש שוב, את תחושת הכיף והחיבור המנטאלי, את החברות לצד ההיררכיה, את הילדה שאני לצד הבגרות והעומקים שיש בי. 

אני רוצה להתחבר עם הנשמה, שנאמין ביחד ונחקור את העולם. שנשאל שאלות ונחפש תשובות. 

אני רוצה להיות אני שוב . 

אני שונאת אותו!!! 

יש בי צד שפעם ראשונה צץ לי, הרצון לנקום. אני מדחיקה אותו ונושמת. אבל מרגישה שגם התת מודע שלי מנסה לנקום. ואני מנסה לחשוב מחשבות טובות ולהמיר את האנרגיות הרעות שיש לי עליו למחשבות טובות ומיטיבות. אני כל-כך לא רוצה לפגוע בו, עד כדי שאני מפחדת להרגיש כעס, שלא תהיה עליו ׳הקפדה׳ כלשהי. 

אני רוצה לאחל לו את כל הטוב שבעולם. שייצא מהרע שהוא שקוע בו לטוב. ושיתקדם בחיים ולא יחזור על אותן טעויות. 

אני שונאת אותו! אבל כל-כך אוהבת! מקווה שאת הצדדים המדהימים שלו, החסד, האמונה, הכישרונות שיש בו, את הכוח שהוא נתן לי, כלכך רוצה שהוא יצליח בצדדים האלה, ויתרחק מהרוע והחושך. שיהיה טוב לו ולסובבים אותו. טוב אמיתי. 

ואני מקווה שזה הדבר האחרון שאני יכולה לתת לו, את האמונה שלי והתקווה שיהיה לו טוב. והרי ׳כל המתפלל על חברו נענה תחילה׳ אז שגם אני אתקדם אל הטוב ואצליח להראות את הצדדים החיוביים שיש בי. 

מה מרגיע אתכם בטווח המידי? 

לאחרונה אני מה שנקרא בשפת הקונספירטורים ׳מתעוררת׳ 

באיזה ׳קונספירציות׳ אתם מאמינים?

קשה לי להאמין על עצמי שעברתי לצד המשוגע הזה 

אבל דברים מרגישים לי מוזר 

ואני רואה וחווה דברים 

מה דעתכם? 

אני לא יודעת איך לנסח את זה, אבל זה מרגיש שהפוסט טראומה מנצחת אותי. 

אני לאחרונה לגמרי סינילית. ככה זה מרגיש. 

אני לא יודעת אם חוויתם את זה, הפסיכיאטרית שלי אומרת שזה סוג של דיסוציאציה 

אבל מכירים את זה שאתם מחפשים משהו ולא זוכרים מה? 

אז כזה. אבל כל הזמן. כל היום. 

כל יום מרגיש כמו חלום 

שונה מהיום הקודם 

אני לא מצליחה לחיות את הרגע 

הפחד מנהל אותי לגמרי 

מסוחררת כאילו אני ממש מסטולה 

אני מנסה להרגיש את המציאות על ידי שירה בקולי קולות 

לשבת מול השמש 

לקרר את עצמי עם קרח ולשבת מול האוויר 

אני מנסה להתפלל ולכתוב 

אני מנסה ליצור אומנות, מכל סוג. זה כבר לא משנה לי. 

המוזיקה עושה לי רע לרוב

אני חושבת על לפגוש חברים, אבל מתעייפת רק מלחשוב על זה

אני כלכך עייפה

עייפה מנטאלית

כאילו המוח שלי הפך למסטיק

החבר הכי טוב שלי זה הרדיאטור שאני מחממת עליו את הבגדים ליד המיטה ואז מחבקת את החום כשאני מרגישה רע שוב 

ואז שוב חם לי מידי 

אז מתיישבת מול החלון 

מורידה בגדים 

אבל חם לי בטירוף ובחוץ 10 מעלות 

אני רוצה לחיות אני רוצה להיות עירנית 

אני רוצה ללמוד דברים 

אני רוצה להבין את התסמינים 

אבל זה רק מקשה יותר ויותר 

זה מרגיש שככל שאני מתקרבת אל הפתרון, הניתוקים רק מתחזקים. 

אז אני חושבת על ייעוץ פסיכולוגי או פסיכיאטרי 

אבל אני רק מיואשת יותר ויותר 

המערכת הזאת של בריאות הנפש רק עושה אותי חולה יותר 

אז למה שאפנה אליהם? 

אז אני ממשיכה לחבק את עצמי ולנחם את עצמי 

ויום אחד אני אצליח להגיע אל הפתרון 

אני רק צריכה לא להתייאש

ובעיקר! לא לברוח! 

אני לא יודעת מי הוא אותו האחד שהתפילה שלו נענתה, אבל תודה🫶🏻🫶🏻🫶🏻 

הריבוע השחור זה פמילי גאיי שדלוק אצלי ברקע כי זה פשוט מרגיע 🥹🙏🏻

רציני אני שואלת🥲🥲

(זה לא כולל את הימים האחרונים כי הייתי בלי השעון) 

אבל השינה שלי היא מקסימום 4 שעות בערך 

יש בית ספר כלשהו שמלמד איך לישון טוב? 

נמאס לי להתעורר בשלוש בבוקר🙄