שינוי אחד קטן
החלטה אחת שלא הייתה קורית
שביל אחר בו הייתי בוחרת
והיום הייתי במקום אחר לחלוטין.
אני לא צוחקת
היו לי אולי שלושים אפשרויות בחירה אחרות
וכל אחת מהן
הייתה מובילה אותי למקום אחר
שהוא לא אליו.
היינו נשארים שני קווים מקבילים
רחוקים אבל כל כך קרובים
לא מכירים אבל משתוקקים
לדבר הזה
הדבר הכל כך טהור הזה
שיש בינינו
מחכים למי שימלא בנו את החור.
לעזאזל
לשנינו היה חור
ובו זמנית הצלחנו למלא אותו
אחד בשביל השנייה.
העניין הוא שאת ההחלטות שאני קיבלתי
קיבלתי במקרה
ובמקביל
גם הוא היה צריך לקבל כמה החלטות
גורליות לא פחות
וכל אחת אחרת
הייתה מובילה להתרחשות אירועים אחרת
ושוב
אני והוא לא היינו קורים.
אבל פאק
הוא בחר נכון
הוא בחר בי
גם כשהוא לא ידע שהוא בוחר בי
וגם כשהצמיד את האף שלו לשלי
ולבסוף החליט לנשק אותי
(אחרי שווידא שאני באמת רוצה את זה).
אני שמחה על הגורל
שמחה על היכולת שלי לקבל אותו
לתת לכל הרע לקרות
כי הרע הזה
הוביל אותי אליו
להיות איתו
שלו.
אני כבר מתגעגעת...