אוטוליזה

תסלחו לי אם זה ייצא לא מובן, זה בגלל ההתרגשות 🥹

כבר חודשיים וחצי שאחי הקטן לא היה בבית, כן מה07/10,

כמעט 50 יום שהוא היה בעזה ולא היה לי שום קשר איתו,

ומה שהתחולל בלב שלי בכל אותם ימים, אני לא יכולה לתאררר במילים! 

מה הוא אוכל? הוא ישן? מתקלח? יש לו מספיק גרביים ותחתונים? וגם אם יש לו יש לו בכלל מתי להחליף אותם? זה מחשבות שנמצאות שם כל הזמןןןן..

כמה סיוטים בלילות, צעקות ובכי מתוך שינה, נשמע כמו תסריט מוגזם אבל זו הייתה המציאות שלי, לא הצלחתי לישון! 

והיום סוף סוףףף פעם ראשונה שהוא התקשר שוב אחרי 50 יום!!! כבר פחדתי לשכוח איך הוא נשמע!

לשמוע שאחי הקטן היה בשג׳עיה ורק חודש שעבר חגג 19, אלוהיםםםם.. תודה ששמרת לי עליו והוצאת אותו משם בריא ושלם!

לפחות אחלה מתנת יום הולדת סידרו לך, קיבלת את האדומה בלב עזה, כמה חיכית לקבל אותה! ❤️

לילה שלם הם הלכו ברגל עם כל הציוד עד שהגיעו מחורבות עזה לארץ המובטחת.

מחר הוא בא הביתה ואנחנו מכינים לו קבלת פנים מטורפתתת מלאה בחום ואהבה ובכל האוכל שהוא אוהב שזה בעיקר צלעות וסטייקים 😂😍

תקשיבו, השנייה הזו שהוא מתקשר, וראיתי את השם שלו על המסך של הטלפון!!! אני לא יכולה לתאר לכםםםם, האוויר חזר לי לריאותתת בשנייה! 

הלב שלי חזר לפעום!!

הלוואי שכל החיילים שלנו יזכו לשמח את המשפחה שלהם כמו שאחי שימח אותנו!!! ❤️

הלב שלי שוב פועם, ומחר כשאראה אותו הוא גם יהיה שלם 🥰

מוקדש לאחי ולכל הלוחמים שאני אוהבת בלי להכיר: