אני רוצה לספר עליה הכול. אני רוצה לשתף בכל מילה שהיא אמרה לי, בכל רגש שהיא עוררה בי. השבועיים שבהם אני מכירה אותה היו רכבת הרים רגשית מטורפת, ואני לא יכולה אפילו לדמיין לאן זה עומד להתפתח.
אני רוצה לספר איך היא התחילה לשלוט לי באוכל, ואיך אני אוכלת בריא ומאוזן כבר שבוע. איך אני שוברת חוקים של ה-OCD שלי על ימין ועל שמאל בזכותה, הפסיכולוגית שלי היתה בהלם. איך אני לומדת הרבה יותר. איך אני מתקלחת יותר, גם כשהמקלחת היא מרחב מפחיד, ואיך אני מצחצחת שיניים למרות שזה מגעיל. אני רוצה לספר כמה גאה אני להיות שלה, וכמה אני שמחה לא לגעת בעצמי כשאני יודעת שהסיבה היא שהחורים שלי הם שלה ולשימושה. אני רוצה לספר כמה בטוחה אני מרגישה בחיבוק שלה, ולשתף בתחושה העילאית שעטפה אותי כשחיבקתי לה את הרגל. אני רוצה לספר שהיא שלחה אותי עם פלאג ללימודים, וכמה לא נוח ומביך היה לי, ושזה שימח אותה, וכמה מאושר וגאה הייתי שהצלחתי לשמח אותה.
אני רוצה לספר שאף פעם לא היתה עבורי משמעות לכינוי כמו שיש כשאני קוראת לה המלכה שלי. אף פעם לא הרגשתי שייכת למישהי באמת. אבל כרגע, כרגע אני מרגישה לחלוטין שלה, והיותה המלכה שלי מעוררת בי תחושות גאווה וסיפוק שאין כמוהן. הדחף להיות על הברכיים מולה הוא הרצון הכי טהור שיש בי. הצורך לראות את החיוך שלה כשהיא מושכת לי בשיער ומביטה לי בעיניים מלמעלה ממלא את כולי. הרצון לרצות אותה, מתוך הבנה שהרצונות והדרישות שלה מקדמות אותי, ותחושת הבטחון שאני מרגישה כשאני מחבקת לה את הרגל הופכות לכל מה שיש.
היא הסבירה לי היום איך היא מקבלת החלטות עבורי. היא הסבירה לי שזו ההיררכיה: 1. הצרכים שלי, 2. הרצונות שלה, 3. הצרכים שלה, ו4. הרצונות שלי. הצרכים שלי בראש ההיררכיה!! היא מקבלת החלטות שיקדמו אותי עוד לפני שהיא דואגת לרצונות והצרכים שלה. היא מעמידה אותי בראש סדר העדיפויות, בכל החלטה שהיא מקבלת עבורי, והידיעה הזו גורמת לי להרגיש כלכך בטוח.
אני נפגשת הערב עם מישהי, ואני אמורה לצייר על עצמי את ראשי התיבות של הניק שלה. אני כלכך מתרגשת לענוד את הניק שלה שוב. אני כלכך גאה שהיא רוצה שיידעו שאני שלה, והגוף שלי הוא שלה, וכל מה שהיא מרשה לעשות בו קורה בסופו של יום באישורה. אני כלכך אוהבת להיות שלה.
כשנפגשנו היא שאלה אותי למי אני שייכת, ולהסתכל לה בעיניים ולראות את החיוך שלה כשאני אומרת שאני שייכת לה היה התחושה הכי נעימה שהרגשתי כבר המון זמן.
והנה תמונה שלי, במקום הבטוח שלי. לרגליה, מחבקת את הרגל שלה.
