כבר בימים אחרי הנעילה היא לא הסכימה להגיד לי מתי אני משתחרר, מה שהלחיץ אותי שהיא תנעל אותי עכשיו לחודש או משהו מטורף כזה. ניסיתי לנדנד ולנדנד, ובסוף חילצתי ממנה שאני אהיה נעול שבוע. קצת נרגעתי, אבל מסתבר שהיא הכינה לי הפתעות מסוג אחר.
יומיים אחרי שהיא נעלה אותי, התוודיתי בפניה שניסיתי לגעת בעצמי. סיפרתי לה שאני מנסה לכתוב סיפור (אני כותב מדי פעם סיפורי פנטזיות, לפעמים הייתי מאונן עליהם או סתם מעלה בכל מיני מקומות כאלה בצורה אנונימית כמובן) ולצורך הסיפור בדקתי משהו וזה קצת עשה אותי חרמן אז ניסיתי לאונן.
לה לא אמרתי מה זה היה, אבל לכם אגלה שניסיתי לבדוק היתכנות איך אפשר יהיה להשאיר אותי עם פה חסום לזמן ממושך יחסית, אם כי לא ראיתי לזה שום היתכנות עתידית; היא לא ממש הראתה סימנים שזה מעניין אותה, כאלה דברים. אמנם, בדקתי את זה גם כדי לבדוק איך אפשר לחסום לה את הפה; בסקס אנחנו מתחלפים, כי היא אוהבת שאני בשליטה בסקס וגם אני די אוהב, אז תמיד אני קושר לה את הידיים, לפעמים אחת לשנייה ולפעמים למיטה. לרוב זה עם מחסום פה, ולא פעם גם עם קשירה לעיניים, לפעמים גם מצבטים לפטמות. תוך כדי, היא חוטפת מכות בטוסיק, לפעמים בידיים ולפעמים עם שוט או פלוגר כזה, מה שבא, והיא נהנית מאד וכמובן גם אני. אבל בפעם האחרונה ששכבנו וחסמתי לה את הפה היא התלוננה שהגאג הכדורי ששמתי לה בפה כואב לה בקצוות של הפה והורס לה קצת. אז רציתי לבדוק אם גם לי הוא יהיה ככה כואב אחרי זמן שהוא יהיה בפה שלי, ואיך אפשר עוד לחסום את הפה בצורה יעילה שכמובן לא תהיה נוחה אבל גם לא כואבת.
ניסיתי כל מיני דברים, ובסוף דחפתי לעצמי גרביים לפה (גרביים שלה, נקיות מהכביסה. לא כפטיש, אין לי פטיש לזה, אבל זה פשוט היה הדבר היחיד הנקי שיכל להיכנס לי לפה. גרביים או תחתונים שלי היו גדולים מדי, מגבת קטנה הייתי גדולה מדי, ועוד כל מיני דוגמאות) וקשרתי עם הסרט משי שהשתמשנו בו עד כה לקשירה של העיניים. זה היה בול, גם בגודל וגם בתחושה. זה חסם את הפה ביעילות ממש, אבל לא כאב בכלל (אם כי בפירוש לא היה נוח). לא יכלתי להוציא את זה מהפה (בלי ידיים) כי הסרט נכנס לתוך הפה ודחס את זה פנימה, כך שאם הייתי קשור או מרוסן איכשהו – החסימה הזו לפה הייתה יעילה מאד.
אממה, זה היה די סקסי...
למעשה, את רוב הבוקר ההוא העברתי כשהפה שלי חסום, כי בכל שיטה שניסיתי מדדתי כמה זמן אפשר להשאיר את החסימה בלי שזה יכאב. האפשרות האחרונה, גרביים וקשירה של סרט משי, חסמה לי את הפה למשל יותר משעה עד ששוכנעתי שזו האפשרות האידיאלית.
אבל כל האירוע עשה אותי חרמן מאד. וכל זה כשאני נעול כבר יומיים, אחרי שיותר מחודש לא ננעלתי.
לא התאפקתי, שמתי שמן גוף, זה שאני משמן איתו את הכלובון פעמיים ביום כדי שלא יהיו פציעות, וניסיתי לגעת בעצמי. מובן שזה לא ממש עזר, כי כל הרוטטים שלנו נעולים בקופסה שהמפתח שלה מחובר למפתח לחירות המינית שלי, ונמצא אצלה בתיק (כנראה).
אבל היא לא אהבה את הרעיון שנגעתי בעצמי בלי רשות, והודיעה לי שיהיה עונש היום. שיערתי שבטח היא תוסיף לי יום בנעילה או משהו, וכבר תכננתי איך לשכנע אותה לרדת מזה (בידיעה שזה לא ממש יעבוד כנראה, אבל היא גם אוהבת שאני מתחנן אליה אז מה אכפת לי לנסות). היא חזרה מהעבודה ולא אמרה כלום, וחשבתי שאולי היא שכחה או שוויתרה לי. מאד מהר הסתבר לי ששמחתי מוקדם מדי.
התיישבנו בסלון, דיברנו קצת, ופתאום היא קמה, הולכת לכיוון החדר ושניה לפני שהיא נעלמת בחדר – מורה לי להוריד מכנסיים ולהישען על הגב של הספה, עם הטוסיק אליה. הייתי בהלם מוחלט. הבנתי לאן זה הולך, כמובן – היא הולכת להחטיף לי בטוסיק. על אמת.
אני יודע איך זה נראה, ומבין שאולי למי שקורא(ת) את זה זה לא כזה דרמטי. הסיפור די הוביל לשם, אולי. אבל בשבילי זה היה חרדה ממש. אני מעולם לא קיבלתי מכות כעונש. היא גם לא השאירה לי זמן להתחנן, פשוט זרקה לי את ההוראה להיות עם הטוסיק אליה בלי מכנסיים ולחכות. אם זה לא מספיק, היא אסרה עלי להסתובב לראות מה היא הולכת לעשות לי. אבל לא הייתי ממושמע, עדיין לא קיבלתי עונשים, אז לא התאפקתי והצצתי מה היא הביאה כדי להעניש אותי, באימה יש לומר.
ובצדק.
היא הביאה את הפאדל עור, מין שוט עור רחב כזה שאני מאד אוהב להפליק לה איתו כי הסאונד שלו מדהים, ואיך שהיא קלטה שראיתי מה היא הביאה היא צעקה עלי להסתובב מיד ושלא אעז להסתובב עד שהיא תאשר לי. לא הספקתי לעכל את הסיטואציה שלי, שכוב בתנוחה הכי משפילה שהייתי בה בחיים עד כה, וממתין לקבל מאשתי מכות בטוסיק לראשונה בחיי, וטראח!!! היא הנחיתה עלי את השוט על הטוסיק בכוח, ובעצמי לא האמנתי לצווחה שיצאה לי מהפה מההפתעה של הכאב הפתאומי. לא הספקתי לנשום מההצלפה הראשונה, וטראח!!! עוד אחת, חזקה יותר.
היא המשיכה להחטיף לי עוד קצת, ורק כשהיא הייתה מרוצה מהתוצאה היא נתנה לי נשיקה והרשתה לי להסתובב. עדיין המום (וכואב), הסתובבתי והבנתי שמשהו בהחלט הולך להשתנות.
כנראה הכל.
