שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני, הראש שלי, העולם.

סיפורה של ילדה שמנסה למצוא מה נכון לה.
לפני 10 חודשים. 16 בינואר 2024 בשעה 21:20

אני אוהבת להיות אישה.

אני לא אישה מהסרטים של טרנטינו, עם ליפסטיק אדום ושמלה סשועה בצד.

רק לפעמים.

לרב, אני מבלה בסוודר שחור, כמה תכשיטים כסופים וג'ינס פשוט. ככה, אסלי.

ועדיין, להיות אישה תופסת מרחב זה להיכנס לחדר ולדעת שאת תמיד, תמיד, נראת. תמיד observed. 

את לא טרף, את חתולה שמרחרחת את הסביבה. 

מי טעים לי? מי נעים לי? מי המטרה הבאה? 

הכל יבוא אליי וימצא את דרכו, שום דבר לא בלחץ. 

אני הרי, אישה.

נאה-דורש - מהממת 🔥
לפני 10 חודשים
רגעים של בריחה​(אחר) - גינס פשוט וסוודר או טישירט, מבחינתי, המראה האולטימטיבי.
מעבר לכך, קראתי את הבלוג שלך, קצרצר לעת עתה, ואהבתי.
את הגישה, את הפתיחות, את היכולת...
וכן, את אישה, ויש בזה כל הרבה..
לפני 10 חודשים
נסס - אישה זה הטבע המקורי. כל השאר זה כבר מוטציות חדשות חחחח
לפני 10 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י