מצב זה נמשך כמה שנים מעטות (לא זוכרת בדיוק), עם עליות וירידות, אכזבות וציפיות וכו'.
לאט לאט הרגשתי שאני נפתחת ומכילה יותר את עולם השליטה ומידי פעם זה היה זולג לחיי היומיום ויוצא מגבולות המיטה.
אני זוכרת שפעם אחת, הייתי שקועה בטלפון ויצא לי בחצי ציווי חצי בקשה "קפה!" ומיד בעלי קם והלך להכין לי קפה (הוא היה קצת בשוק מהסיטואציה, אבל הגיב מהר), הביא לי וקד קידה קלה (כנראה כדי להקליל את האווירה). ומאז זה התחיל להיות קבוע אם הייתי מבקשת משהו הוא היה מביא לי מיד (גם אם זה אומר להפסיק את מה שהוא עשה) וקד קידה קלה ולפעמים מוסיף "גברתי"/"המלכה" ואני התחלתי להתרגל לכך.
לאט לאט שמתי לב שלמרות שאני רוצה להיות שותפה במטלות הבית (סתם מאי נעימות לא באמת היה לי כח 😉) פשוט לא היה לי מה לעשות. בעלי היה משתדל לעשות הכל לפני חזרתי מהעבודה (כפי שכתבתי בעלי עבד רוב הזמן מהבית).
כמו כן לאט לאט ההחלטות בבית החלו לעבור אלי ולעיתים הייתי קובעת דברים בלי לשאול אותו ופשוט הייתי מנחיתה עליו והוא כמובן לא היה שואל שאלות.
בעלי החל למתוח את החבל עוד קצת ולעיתים היה שולח לי הודעות במשך היום אם הוא יכול לאכול/לנוח/לצאת עם חברים וכו', בהתחלה לא כ"כ הייתי עונה ולא הבנתי מה הוא רוצה ממני אך בהמשך הבנתי כמה כח יש לי ביד וכמה הוא רואה את עצמו נחות ממני וזקוק לאישור שלי בדברים הכי פשוטים.
הפכתי להיות מרכז הבית באופן מוחלט.
מרגע שאני נכנסת הבייתה מהעבודה ועד שאני הולכת לישון הוא מכרכר סביבי ומשרת אותי ואני חייבת להגיד שזה נעים לי 😍.
זה מתחיל בארוחת ערב לפי בקשתי שמחכה לי על השולחן עם כל הדברים שאני אוהבת, ממשיך במסאז' ברגליים תוך כדי שאני אוכלת, התעניינות (אמיתית!) באיך עבר עלי היום (אחת התכונות שאני אוהבת אצל בעלי זאת ההקשבה), הכנת המקלחת והפיג'ימה וכו'.
עם חלוף השנים והתפתחותי הרגשית וה"שתלטנית" כבר הייתי מרשה לעצמי לדרוש ולצוות דברים בלי למצמץ והייתי יודעת שהוא יצא מגידרו להשביע את רצונותיי שהלכו וגדלו.
דוגמא לאיך חיינו השתנו היא שגרת הבוקר: מכיוון שבעלי עובד רוב הזמן מהבית ואני בחוץ, בעבר אני הייתי קמה בשקט כדי לא להפריע לו להמשיך לישון, מתארגנת ויוצאת (לעיתים הוא היה מתעורר ממני אך היה ממשיך לשכב במיטה וחוזר לישון אחרי שהייתי יוצאת). היום אין מצב כזה שאני מתארגנת והוא במיטה. כל לילה לפני השינה הוא שואל אותי איזה אוכל להכין לי לעבודה (ואני לא מדברת על סנדוויצ'ים וסלט. הוא מבשל כל מה שבא לי ומשקיע מאוד!), באיזו שעה אני רוצה לצאת ואיך להעיר אותי. בשעה הזאת כבר אמור להיות לי קפה מוכן לדרך ואוכל ארוז. הוא קם לפני ומכין לי את הקפה ואורז לי את האוכל ולאחר מכן הוא מגיע למיטה להעיר אותי כאשר כל פעם אני אומרת לו להעיר אותי בדרך אחרת, זה יכול להיות ע"י נשיקות הרגליים שלי, ליקוק כפות הרגליים (החולשה שלו), ללטף לי את השיער, לנשק לי את הישבן וכו'. כאשר אני קמה הוא עוזר לי להתארגן ולהתלבש ומשרת אותי עד היציאה מהבית.
הרגשתי שאני ממש נהנית מהמצב בבית וממש מתחברת לאני הפנימי שלי.
