ריפוי בכתיבה. מחשבות ליקום.

מבין כל הפרטנרים המיניים שהיו לי אני זוכרת שניים שהיו אובססיבים למציצות.
את הראשון פגשתי כשהייתי בתיכון-צבא. היה לי קצת מוזר לשמוע אותו אומר, "אני מעדיף מין אורלי על וגינלי או אנאלי" - אז הייתי צעירה ולא כל כך הבנתי את זה. זכור לי שהוא הראה לי סרטונים מוזרים, בהם רואים איש סוטר בטוסיק של אישה (מחופשת לתלמידה), ללא מין, ללא עלילה, כל הסרטון - רק סטירות על הטוסיק שהאדים יותר ויותר עם כל סטירה נוספת.
זוכרת שהוא גם סיפר לי על פנטזיה שלו לזיין פה למישהי שהיא עם מסיכת עור שמכסה את כל הפנים ורק הפה פתוח לרווחה. אז זה היה נשמע לי מוזר, אם כי אני הייתי מגיעה אליו לקבל את החלק שלי בהנאה (קרי: סקס נורמלי ובוקר למחורת חזרה לכיתה/בסיס) והתעלמתי לחלוטין משאר הדברים שהוא דיבר עליהם.
לא הבנתי אותו, לא היה לי את הרצון להבין אותו, רציתי רק לקבל את הסיפוק שלי וללכת.
את הסקס איתו אני בכלל לא זוכרת. כנראה שהוא היה די מעפן.
זוכרת שפעם הוא הזמין עוד בחורה ועשינו שלישיה, אבל אני מצאתי עצמי יורדת לגברת כל הזמן הזה, כשהוא מזיין לה את הפה ובזה זה נגמר.
היה די מאכזב.
לי לפחות.

השני הוא ידיד טוב שלי מזה תקופה מאוד ארוכה.
כשהוא מזיין, את מרגישה את הנוכחות של הבנאדם.
הוא משתמש לך בגוף כאילו את עשויה מחימר. נוגע, מנשק, מקפל, הופך, מוביל את כל האקט.
וכשהוא מחליט שאת מוצצת לו - את מוצצת לו, תוך כדי שהוא דוחף לך בכוח את הזין לגרון ומחזיק לך את העורף בחוזקה.
הוא עושה לך סקווירטים, אחד אחרי השני.
הסקס איתו תמיד אינטנסיבי ותמיד שונה מהאקט הקודם. בתקופה שהיינו נתראים בתדירות די גבוהה הייתי בטוחה שהוא מוריד איזה שדרוג גרסה לעצמו כל פעם - כי כל פגישה חדשה איתו הוא היה מפתיע בעוד מהלך, עוד פוזה, עוד משהו שלא היה קודם.
הוא היה שומע פודקסטים של נשים שמדברות על המיניות שלהן, היה קורא ספרים על המיניות הנשית בכללי, המיניות הנשית בזמן ואחרי גיל המעבר בפרט, ובכלל מתעניין בכל התחום הזה, עם דגש ברור על הגוף והפסיכולוגיה הנשית.
הוא מאהב מושלם.
כל מה שאישה קינקית היתה רוצה לראות במאהב.
אבל עניין המציצות אצלו היה יותר בגדר המחקר. פעם, אחרי ששוב הוא תקע לי את הזין בגרון ונחנקתי, שמעתי אותו מלמל לעצמו "אז זה לא החוזקה, זה הזמן..."

היום בזוגיות הנוכחית עם הבחור שלי אנחנו חוקרים את הגוף אחד של השניה.
אני חוקרת כמה זמן הוא יכול להחזיק בלי לגמור. אני נהנית מחוסר האונים שלו ומהזין ה-עוד-רגע-מתפוצץ שלו.
הוא לעומת זאת, חוקר את כל האפשרויות של הפה והגרון שלי.
איבר המין שלו לא רק ארוך. הוא גם עבה.

מאוד עבה.
האצבעות שלי לא נסגרות עד הסוף.
לכן כל פעם כשאני יורדת לו זה מאתגר.
להכניס את כולו עד הסןף לגרון, תוך כדי שאני מנסה לפתוח את הלסת למקסימום, תוך כדי שאני נזהרת עם השיניים, תוך כדי שאני מנסה גם לעטוף עם השפתיים את הזין בשביל לחץ נוסף, להרגשה והנאה מירבית בשבילו.
כל רופא מומחה לסת היה מקבל התקף לב אם היה רואה את זה.

אז ביום ראשון של החג, אחרי שפיזרנו את הילדים לפרקי א' שלנו, בשעה קצת אחרי 12 בצהריים מצאתי את עצמי עם הזין המרשים שלו עמוק בתוך הפה שלי.
אני שכבתי על הגב עם הראש על הכרית, והוא עמד לפני על הברכיים וזיין לי את הפה.
די מהר בפוזה הזאת הצלחנו להכניס את כל האיבר הענק שלו לפה שלי.
וכשאני אומרת את כל האיבר אני מתכוונת לכל האיבר.
השפתיים שלי נגעו לו בחיק.
הגרון שלי הוציא צלילים מדהימים.
סשה גריי היתה גאה בי.

ולא רק זה.
פתאום הצלחתי לעשות לו מסאז' עם הגרון ועם הלשון בו זמנית.
זאת הרגשה נהדרת, באמת. לא רק שהרגשתי מלאה עד אפס מקום, הרגשתי את הכיפה של הזין שלו, את כל הצורה שלה עם הגרון שלי. מדהים.
ואז התאמצתי קצת יותר (כי אין גבול לשלמות) והצלחתי לתת לק בביצים.
זוכרת שנחנקתי המון, שבקושי היה לי אויר, הזין שלו ביטל כל אופציה לקחת נשימה ובאיזשהו שלב הגעתי למצב של אופוריה, רציתי עוד ועוד, כי בשביל מה צריך לנשום בעצם?
תוך כדי שאני כותבת את הפוסט, אני מרגישה את האקו של החויה המדהימה הזאת בגרון.
כאילו לגרון שלי יש זכרון, כאילו הזין של הבחור שלי השאיר חותם עמוק בתוכי.
שלמות.

הבחור סיפר לי מאוחר יותר שזאת הפעם הראשונה שלו. אמר שהאקסיות בקושי היו מצליחות להכניס את הראש לפה, שלא נדבר על כל האורך.
כמובן שהמילים האלה ניפחו לי את האגו במיידי.
בצדק.
אני שוקלת להנציח את היום הזה ולחגוג אותו מדי שנה.
או מדי יום בעצם.
נראה שחג הסוכות הוא החג האהוב עליי מעכשיו.