אחרי המאנץ' שהיה אתמול בבאר שבע, אני יכול להעיד על כך שהמפגשים האלו מאוד עוזרים לי בתחום החברתי.
הכרתי לפחות שני אנשים שמעוניינים להמשיך את הקשר החברתי איתי ולהיפגש איתי מעבר למאנץ'. אני לא חושב שהייתי מגיע לסיטואציה הזו בקבוצות אחרות מלפני שנה או אפילו שנתיים, שבו השקעתי את עיקר הזמן בלימודים, ולא הייתי עדיין פתוח למשיכה שלי לשליטה נשית. אני חושב שאני מצאתי אנשים שאיתם אני לא ארגיש לבד במהלך הסמסטר הקרוב.
זוהי הסיבה למה אני אוהב להיות במאנצ'ים. אני מכיר אנשים חדשים, אני מדבר יותר, אני פתוח, ואני משתף את הדברים שעוברים לי בראש איתם.
אני שמח שמצאתי את התחום שבו אני יכול להתפתח בו חברתית, במיוחד לאור היותי בספקטרום האוטיסטי. תהליך הכניסה לבדס"מ עבורי היה תהליך שלקח לי זמן להשלים איתו, ולבסוף להתחבר עליו, ולמצוא שלווה בכך שאני כותב עליו ומשתף על זה עם אנשים. מצאתי תחום שהוא מסקרן, מרתק, ו"מחוץ לנורמה", תחום שאני יכול להרגיש בו שייך.
אני מרגיש שאני סוף סוף מתחיל "לחיות", אחרי שנים שבהם הייתי במצב רדום. החרטה היחידה שלי היא שלא עשיתי את זה לפני כן, אבל בשנים לפני כן הייתי בהכחשה כלפי המשיכה שלי, והרגשתי כל כך מובך כלפי זה, שאפילו לא יכולתי לדבר על כך עם המטפלת הקודמת שלי. עכשיו אני שמח שאני מצליח להוציא את כל התחושות שהיו לי ואת כל החרדות שלי כלפי זה. זה גורם לי להרגיש הרבה יותר שלם עם מי שאני.
אני שבוע הבא מתכנן לבוא לדאנג'ן, ואני אכתוב על הרגשות שלי כלפי זה לפני הביקור. אחרי מעט ההיכרות שלי עם אנשים בכלוב ובפייסבוק, אני מקווה שלפחות יהיו אנשים שיזהו אותי שמה וישמחו לדבר איתי. אני תמיד אשמח ללמוד ולהכיר עוד אנשים שנמצאים בעולם הבדס"מ.