אושה לנד

בשוטף אני כבר לא מבינה מה אני עושה פה.

מה עושה בכלוב. מה עושה בקבוצות הבדסמ בפייס. מה עושה בקבוצות הפולי.

משתעממת ועצלה. לא קוראת אחרים. לא כותבת. לא משתפת ולא משתתפת.

בגדול לא מבינה מה חלק מהחברות עדין מתקשרות איתי.

אין לי מה לספר. אין לי חשק לפרגן.

הכל זר לי.

מה קשור אלי בדסמ. מה קשורה אלי מיניות.

מה יש לי לחפש אצל אחרים. הרי עוד לא קרה שמישהו שיחשוק בי אחשוק בו בחזרה. אני שואפת גבוה מידי.

מי שמתאים לנו הם אלו שאיני מעונינת בהם.

איחרתי את הרכבת ב15 שנה וב30 קילו.

אך יש רגעים בחודש, ימים ספורים, שהחשק עולה.

יש לי אהוב ששמח לשמחתי לממש איתי. להרגיש אותי. לזיין אותי. אבל כל השאר נעדר. ולא בגלל הקורונה רק.

כי צריך לעבוד כדי לאכול.

כי צריך לחפש ולתקשר ולצוד בימי השממה עבור אותם יומיים שלושה להוטים.

מה בחיים שלי עכשיו בכלל קשור למיניות? לקינק? לבדסמ? זקוקה לגירוי חיצוני

ומוצאת אותו במקומות לא שגרתיים, לא מיניים שמזכירים לי שמתחת לחזות הבוגרת, השמרנית, המיובשת מסתתרת סוטה לשעבר עם חתיכת עבר , ידע ונסיון.

הלוואי ויכולתי לבטל את הלשעבר.