אושה לנד

בדס"מ וזוגיות. נושא טעון פה בכלוב.
יש זוגות קבועים, נשואים, חיים ביחד, בלעדיים, פוליגמים, אוהבים...
ויש כאלו שטוענים שזוגיות ובדס"מ אינה הולכת ביחד.
שמעדיפים לעשות את ההפרדה בין הפרטנר לחיים לבין הבן זוג הבד"מי שלהם.
כך הכי נוח להם, ללא סיבוכים, בדס"מ טהור, טוטאלי, אמיתי... (לטענתם כמובן)

אני לא נוטלת צד בויכוח. כל אחד שיעשה מה שטוב לו. שיבחר את הבדס"מ והזוגיות שהכי נוחה לו.
אצלי זה פשוט יצא ככה. בעלי, אהובי הוא גם אדוני.
אני חושבת שזה נושא ראוי לדיון. אולי אפתח עליו פוסט באחד הפורומים.

אני מניחה שהדינמיקה שונה במצב הזה שחיים ביחד, שמנהלים חיי זוגיות ונילית נורמליים לחלוטין ןמידי פעם נהנים מהקינק.
כמו כל זוג שחי ביחד כבר שנים יש תקופות שהתשוקה יורדת, של עייפות.
כמה אתה יכול להתרגש מאישתך הערומה? אתה הרי רגיל אליה כל כך...
אנחנו לא זוג שניפגש אחת לשבוע לסשן מרגש ובשאר הימים המתח המיני מצטבר.
אנחנו ישנים לילה לילה זהלצד זו.

מרוב החשש שלי לא להלחיץ אותו שכחתי שגם אפשר לבקש.
אז אולי זה לא בדס"מ "אמיתי", אולי זו לא "שפחתי" מצידי אבל מותר לי לרצות ומותר לי לבקש.
מקווה לקבל את מבוקשי בהקדם.
הוא כבר אמר שיש לו תוכניות 😄

ועכשיו לנושא אחר :
תגידו - נמאס לכם ממני?
אני משעממת עם סיפורי הזימה והבכיונים?
אני באמת שואלת. לא כדי לקבל מחמאות. פשוט עלו קולות כאלו...
אני בכוונה שואלת כאן בבלוג. בצ'ט כבר הבנתי שאני מגזימה ואני אנסה לסתום קצת.
אבל כאן זו הממלכה הפרטית שלי. אבל נחמד לדעת שאני לא כותבת לאויר.