אז על מה לכתוב
על יום וחצי בירושלים תחת מעטה קור עם הדובשנית או על החפירות והבעיות אחרי שחזרתי או אולי על השינוי הכי משמעותי שאני מנסה מאז נכנסנו לפולי.
נראה לי אכתוב על כולם.
אז נתחיל לפי הסדר, ברברה מכה במדינה ואני נוסע לירושלים עם הדובשנית ליום הולדתה.
הגענו במבול ועד שמצאנו את המלון המדליק ממש על מחנה יהודה לקח לנו קצת זמן אבל משם הכל זרם חלק,הסתובבנו בשוק בקור בלילה וחלקנו פיש אנד ציפס,ניהלנו שיחות ארוכות על יחסים וגם למדתי לשחק touch.
למחרת עשינו אימון משותף בחדר כושר ואז רגלינו לקחו אותנו לארוחת בוקר מטעם המלון במסעדת צמח שזוהי מסעדה צמחונית של אסף גרניט.
מסתבר שגם קרניבור כמוני יכול להתחבר לארוחת בוקר שם במיוחד הפרנץ טוסט המדהים.
חזרתי ברביעי גמור והתמוטטתי מוקדם למיטה , בחמישי נסענו לבקר את אחות של אושה ובדרך הנושא הקבוע שלנו:
אמונגמיה -הסכמים,חוקים,חופש וכל באלגן שבינהם, רק חזרתי מאסקפיזם ישר ללב הקונפליקט והבעיות והלב מתחיל להרגיש מלא וכבד.
בערב נפגשנו עם זוג חברים מצחיקים וטובים, מצחיק וקליק אבל שחזרנו הבייתה אושה הייתה במצב רוח קצת להנקי פנקי ואני ממש לא בראש של זה, המוח עובד שעות נוספות על הבעיות הקודמות.
בקיצור כרגיל הולכים לישון עצובים,מאוכזבים ולא יודעים מה יהיה באופק.
יום שישי יום חדש , קם ומארגן את הילדים,ואחרי זה שולח לאושה שיר.
האפקט הוא לא האפקט שציפיתי ונכנסים לעוד סבב שיחות .
האסימון של לשחרר אותה כמן שהיא רוצה כסר מסתובב בראש והיומיים בירושלים בהחלט דוחפים לכיוון אז החלטתילעשות טת אחד הדברים הכי קשים שעשיתי בחיים שלי:
לשחרר אותה ליום בשבוע שתעשה מה שהיא רוצה ועם מי שהיא רוצה,בלי חוקים ביום הזה בלי הגבלות.
שלישיות, רביעיות,מה שהיא תרצה לא מתערב.
מקווה לבחון את ההחלטה בעוד חודשיים שלושה ולדעת שזו הייתה ההחלטה הנכונה ,שההחלטה הזאת תביא קצת שקט לראש וללב ולמערכת היחסים הרועשת שלנו.
"כל הנקודות כבר מתחברות לקו
משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו"