יום שלישי כבר פה וולנטיינס גם
מבחינתי להראות אהבה בפחמימות טעימות יותר שווה מאשר זה פרחים אז קונה גם לאושה וגם לדובשנית מאפים מיוחדים במאפייה הקרובה לעבודה.
יודע שהדובשנית עובדת היום עד 13:30 וחשבתי לקפוץ להפתיע אותה עם הפתעה קטנה.
מתחיל לעבוד ומדבר איתה ומבין שהיא היום בבית, הראש חושב שזאת הזדמנות טובה לעשות משהו ספונטני ,מוודא שהיא יכולה לצאת מהבית,לוקח את האוטו ומגיע עד אלייה,אנחנו יושבים בגינה וחולקים מאפה וחלק מהדאגות שלי נעלם באסקפיזם של הזמן.
אנקדוטה משעשעת תוך כדי שאנחנו יושבים אני מנהל ישיבת צוות בטלפון בדרכי המיוחדת, אני חותך ישר לעניין ולא אוהב להתברבר והדובשנית אומרת לי שאפסיק להיות קר לאנשי הצוות שלי(אבל אני זה אני וככה אני מתנהל).
אפילו יש לי חולצה שכתוב עליה
"I dont have the energy to pretend i like you today" 😜.
טוב כמובן שהדרמות צריכות לרדוף אחרינו והאשם לדרמות הוא אני 😃.
שכחתי לעדכן את אושה שאני נוסע לראות את הדובשנית והיא חיפשה אותי להגיד לי ולנטיינס שמח והייתה לחוצה שלא עניתי לה(באמת שלא הייתה לי שיחה).
אושה חשבה שאני מנסה להחזיר לה על פעם שהעוגייה הגיע למטה ספונטני ואני כעסתי שלא עדכנה אותי אבל באמת שפשוט שכחתי,מקווה שזה לא התת מודע שלי שמשחק איתי משחקים.
את ההמשך אפשר כבר להבין לבד והדרמות במשפחה ממשיכות,שיחות נוספות והסבר שלי שלא התכוונתי ואני מתנצל ושוב pause עד לרביעי ,הזמן לטיפול זוגי בו נפתח הכל.
וואי וואי לא תכננתי כזה ארוך אבל איכשהוא זה משחרר ומסדר את המוח אז part 2 נגמר ו part3 תכף יתחיל