- תעמדי על ארבע.
- אווה, למה אתה מרביץ?
- כי תעמדי כבר על ארבע!
- אבל בסדר, אתה יודע שאני אוהבת אנאלי, אתה לא צריך להרביץ לי
- אל תבלבלי את המוח! את לא אוהבת, את שונאת את זה.
- טוב
- תעמדי כבר על ארבע, כלבה.
- בסדר.
- איזה כלבה את?
- מה?
- תגידי לי כבר איזה כלבה את!
- אה... אני גולדן רטריבר. בלונדינית כזאת. יפה. לא, בעצם קוקר ספנייל. חמודה כזאת, עם האוזניים, כמו של השכנים.
- תגידי את בסדר? שאלתי איזה כלבה את!
- אווה! אה, אה, הבנתי. אני כלבה מיוחמת. אווה.
- איזה כלבה?
- מיוחמת.
- תצעקי בקול שהשכנים ישמעו.
- אני כלבה מיוחמת!
- מצוין. עכשיו תתחנני שאני אכנס אלייך
- אבל איך אני אתחנן, סיכמנו שאני שונאת את זה... אווה!
- את שונאת ובכל זאת תתחנני. קדימה!
- בבקשה, אני רוצה,
- יותר חזק
- בבקשה, אני רוצה
- יותר חזק
- בבקשה!
- אני לא מרגיש את הרעב בקול שלך. אני רוצה להרגיש אותו.
- אבל אני באמת רעבה. עוד מעט תשע ועוד לא אכלנו.
- מה אוכל? לא אוכלים עכשיו! עכשיו אני נכנס אלייך, את מבינה? אחר-כך נדבר על אוכל.
- טוב.
- יופי.
- אבל אפשר חטיף אולי?
- מה חטיף עכשיו? מה את, ילדה בת ארבע?
- כן, כן, אני ילדה בת ארבע, אני חמודה ויש לי קוקיות בשער אבל הפרעתי היום בריכוז והגננת אמרה שצריך להעניש אותי.
- לא, לא. כמה פעמים צריך לעבור על זה? את לא בת ארבע, את בת 16.
- בת 16?
- כן. את בת 16 ואת רוקדת בלט מודרני ואת לומדת באוהל שם.
- אוקי
- עכשיו את מבינה מי את?
- כן. אני סיוון, הבת של השכנים.
- מה פתאום סיוון.
- ראיתי שאתה מחבב אותה קצת
- מה פתאום מחבב.
- לא, זה בסדר, היא באמת כוסית, גם אני הייתי עושה אותה
- תגידי, את בסדר? את פדופילית? מה היית עושה אותה?
- זה בסדר, היא כמעט בגיל ההסכמה
- טוב, נמאס לי. מתחיל הישרדות עכשיו לא?
- כן.
- טוב. בואי נזמין משהו לאכול בוולט.
