לא דיברתי איתו איזה 4 שנים.
אחרי הכל גם ככה זה היה חידוש קשר לפני חמש שנים וזה אחרי שלא דיברנו מאז שאני הייתי בת 16.
אבל... גם אחרי שניתקנו בפעם השנייה בחיי את הקשר לפני ארבע שנים לא מחקתי את הטלפון שלו.
ידעתי שיגיע היום שאני ארצה לנסות שוב.
אז מה היה הטריגר הפעם?
הייתי אצל אמא לפני שבוע
למרות שהם כבר גרושים איזה 15 שנים היא עדיין מקבלת דיווחים מאחי לפעמים עליו.
היא סיפרה לי שהסרטן שלו חזר שוב.
הפעם תקף את העיין.
באותו יום לא יכולתי לסבול עצמי.
גם ככה השהות בבית של אמא היא לא קלה עבורי (ועוד בחדר הישן שלי על המיטה ש... לא משנה).
אבל זה תפס אותי לא מוכנה.
התמלאתי בשנאה עצמית ובשיפוט עצמי על האם הנתק הזה היה נכון או הכרחי.
לא משנה מה הוא עשה... אחרי הכל הוא אבא שלי
איך אפשר להרגיש משהו אחר? או לבטל את הרגש הזה?
אז לקחתי לעצמי שבוע לחשוב אם אני רוצה להתקשר אליו או לא.
אתמול אחרי התייעצות עם אמא (שתמכה מאוד ברעיון שאני אתקשר אליו) התקשרתי.
הוא לא זיהה אותי בהתחלה עד שאמרתי את השם שלי, השם שאיתו נולדתי.
הוא היה מופתע.
סיפר לי שהוא שמח שהתקשרתי שהוא שמע שעברתי דירה לאיקס ושיש לי בן זוג עכשיו.
כשדיברנו על המצב שלו הוא אמר שכנראה יצטרכו להוציא לו את העיין ושכרגע הם חושבים שאולי הסרטן הגיע למוח אבל שמחר יהיו התוצאות של ה-MRI שהוא עשה.
בסוף השיחה הוא אמר שהוא שמח שהתקשרתי ושהוא ירים לי צלצול בשישי.
אחרי זה לא נשמתי
התקשרתי להולק, שאלתי אותו אם אני יכולה לבוא אליו ופשוט הייתי אצלו איזה חצי שעה.
בפייסבוק רק כתבתי סטאטוס שדיברתי עם אבא שלי ושאני לא נושמת.
רוב האנשים לא הצליחו להבין למה.
אני חושבת שהחברה הכי טובה שלי ךקחה את זה הכי קשה.
אצל ההולק בעיקר שפכתי את כל מה שעובר לי בראש וכל מה שאני מרגישה לגבי הכל.
הוא הבין.
הוא הבין למה התקשרתי ולמה עשיתי את זה.
אני שמחה שעשיתי את זה ואני גאה בעצמי
אני יודעת שאני כנראה אפגע שוב, שאני אדמם על הרצפה כמו אותה ילדה שהייתי לפני הרבה מאוד שנים.
ילדה שמודעת לכך שאבא שלה לא באמת אוהב אותה.
אבל אני מעדיפה את המחיר הזה מאשר את המחיר של להסתכל במראה ולומר לעצמי שעכשיו זה מאוחר מידי כי הוא כבר לא כאן
ואז לשנוא את עצמי לנצח.
.
כן. זה פוסט אופטימי.
הגעתי להחלטות האלה ממקום רציונאלי יחסית ואחרי כל כך הרבה מחשבה והאפקט הרגשי של זה אמנם היה חזק... אבל בהרבה פחות ממה שהוא הי יכול להיות
אז אני גאה בעצמי
אחרי הכל
ולמרות הכל
גם אם האנשים היקרים לי לא מבינים את זה
