ולפעמים כל מה שבא לי זה לרקוד, להסתובב, להיסחף ולהתמסר אלייך בריקוד לירי. שתפשקי את הרגליים ואני אתגלגל אלייך על עפר וזכוכיות. ואולי אני אחדיר לך אצבעות ואת תקרסי עליי להתחנן לעוד.
ולפעמים כל מה שבא לי זה לרקוד, להסתובב, להיסחף ולהתמסר אלייך בריקוד לירי. שתפשקי את הרגליים ואני אתגלגל אלייך על עפר וזכוכיות. ואולי אני אחדיר לך אצבעות ואת תקרסי עליי להתחנן לעוד.
את תתגברי, את תביני שזאת לא אשמתך, שלא הייתה לך שליטה, אבל זה היה רגע אחד כזה שלא יחזור לעולם
אני אוהבת אותך
צ׳ס שכבה בספה האפורה מותשת מהשבוע וההכנות לקראת השבת, הוא שכב מאחוריה מותש גם כן וביתר שאת מהבירה שהרוותה את צימאונו.
הוא ליטף את גופה ברכות רגע לפני שנרדם, ליטף את הגופייה הלבנה שלה עם כתם השמן היבש מטיגון השניצלים שעמלה עליהם קודם. הוא ליטף את פטמותיה שהזדקרו מבעד לגופייה השקופה באדישות או במפגן בעלות.
המגע שלו הטריף אותה, גופה מוכן להתמסר ברגע אחד כזה כמעט משעמם בצהרי שישי. הוא צבט את פטמותיה בעדינות וישבנה התרומם, מוכנה, כמהה רוצה שישתמש בה.
הוא דיבר אליה או מלמל, אך היא רק חייכה וכבר חלמה בראשה איך הוא מפשיט אותה. הוא ליטף את גופה וקם מהספה, צ׳ס לא תתחנן בפניו, היא תחכה, תצפה ותחלום עד ש…
היא גררה את רגליה במעלה השביל הירוק והוא פסע אחריה בדממה. משב רוח עדין נדנד את שמלתה בצבע השנהב. הוא הביט בה, אחז בשולי שמלתה וריתק אותה לגופה. הוא נגע בה, לא מתוך הרצון לחרוג מהגבול המוסכם ביניהם, אלא מתוך אדיבות ונימוס חברתי. מגע קצר, כמעט מקרי, שנטע בה זרם שהמשיך לפעום במעלה רגליה הרבה אחרי שנגע בה.
הם הלכו בשתיקה
השמלה שעד לפני רגע התנדנדה נדבקה לאחוריה. חיוך זעיר עיטר את זווית פיו,היא חשבה שהוא זחוח בלי סיבה, אבל הוא ראה אותה.
הרוח החלה להשתובב ושמלתה התנדנדה בחוזקה. חיוך זעיר עיטר את זווית פיה, הוא ראה אותה והיא ידעה. הוא הושיט את ידו ואחז בשולי שפתיה וריתק אותה לגופו. הוא נגע בה, לא מתוך רצון לחרוג מההסכם הלא כתוב ביניהם, אלא מתוך ההבנה שהיא שלו..
ואולי כל מה שבא לי לעשות זה להשפריץ חלב וללקק ריבה. לטעום את הזיעה המלוחה שלה באמצע השרב הזה. אפשר להגיד לאונן אותה לדעת? קול שקשוק שלקלק..
שתלך ברחוב, בחולצה בצבע אפור דהוי עם פרח שפוף בצבע לבן ובחצאית רפויה בצבע לבן מלוכלך. שתלך ותעלה במדרגות ואני אהיה שם לראות.
תחנקי אותי שאצחק או אתעלף ועוד יום יעבור.