ימים אחרים

זה תמיד מתחיל כך : מישהו ניגש אלך עם מבט מעורפל כזה בעיניים , כאילו חטפו אותו חייזרים באיזה לילה ושתלו בו צ׳יפ . אז הוא שולף מעטפה שמישהי כתבה עליה את השם שלך בעט חגיגי כזה שקנתה במיוחד הוא מגיש לך אותה מחייך כמו אדיוט ואומר משהו כמו : כן מאסר עולם , לא אני בכלל לא רוצה , מה אני חייב אני כבר מקריח , מנסה לרכך לך את המכה , כמו שוטר שדופק לך דו״ח ואז אומר לך : שיהיה לך יום נעים .  את רק רוצה לשאול אותו : רגע באיזה תאריך זה ? ואך שהוא יגיד את התאריך ולא חשוב איזה את מתכננת להגיד , יו איזה קטע בדיוק אחיינית שלי מתחתנת ולא חשוב שהיא בת ארבע . רק שמרוב בילבול ולחץ את אומרת : ״ כן בטח בטח איזה יופי , שיהיה מזל טוב , אבוא בטח אבוא ״ כמובן שלא שוכחת לחייך כמו מפגרת וכשהוא מסתובב ללכת את מסננת : בן זונה , מה עכשיו החרא הזה ? אז מגיע ערב הארוע , את מתלבשת מתאפרת נפרדת מכמה מאות שקלים ואומרת : כוס אמק עדיף היה לקנות נעליים ואז מגיעה למקום הזה שמישהו מאד יצרתי החליט לקרא לו ״ אולם ארועים ״ כשאני חושבת : לו היה נגזר עלי לקבל ארוע לב או מוח כאן גם אז לא היה ראוי לכנות את המקום הזה ״אולם ארועים״. .בבר יש איזה וויסקי צרפתי - בלנטיין שזה הכי קרוב לגרוע שיש וגם אותו הברמן לא יודע למזוג . אני כמובן נפעמת מהעיצוב , שנדליירים נוזלים מהתקרה נוצות לבנות מתעופפות זזות להן , פרחים שנראה כאילו חוגגים את הארוע האחרון בחייהם - יש לקוות והכלה .. נו טוב עזבו . היה נראה שיש לה איזה קוף גדול על הראש , ההוא שחטפו אותו החייזרים נראה כאילו הם שוב חזרו רק שהפעם הם זיינו אותו בתחת  -  הוא היה נראה נורא מבוהל . אבל מגיע לו לחצוף הזה , בגללו אני בסיוט הזה . יושבים בשולחן ברקע יש מוסיקה , כן מהגהנום . מישהו שר ברקע על זה שהיא עזבה אותו . אחכ מגיע מלצר , לא חשוב מאיזו עדה ושואל אותי מה ארצה לאכול , אמרתי שכלום , בליבי חשבתי שכן , בא לי עוד קצת לחיות . הוא אמר למה ? קחי משהו . אמא חינכה אותי להיות מנומסת אז אמרתי טוב , יש עוף ? והוא אומר לי , לא עוף אין . אז מה יש ? אני שואלת . יש פרגית יש שניצל .  אני רק הצלחתי לחשוב כמה פעמים אמרו לאיש הזה מהחייזרים : שניצל ? שבחתונה שלך יאכלו שניצל . כמו שאבא שלי אמר לי שראה אותי לבושה בבגדים חשופים : שבחתונה שלך תתלבשי ככה .  אבל הכי חשוב שאין עוף .