אני יושבת עם אבא שלי , חם קיץ , חופשת קיץ . טריבונות כאלה ואנחנו למעלה למעלה . למרגלתנו ממש מרחוק בריכה , דולפינים מקפצים להם , יוצאים ונכנסים מהמים . כדורים כתומים מונחים על אפם . הם מסתובבים שוחים קופצים . כולם צוחקים מוחאים כפיים , אז לא חשבנו שהם כלואים בבריכות בטון , לא חשבנו במונחים של חופש . היה כיף היה מצחיק , הרי זרקו להם דגיגים אל תוך הפה והם הניפו את זנבם במים מאושר . קרה ואז אחת המדריכות בבגד ים כובע ומשרוקית אמרה במיקרופון : ״ מי שיש יום הולדת היום הדולפינים יקחו אותו לסיבוב בסירת גומי״ היה אז חודש קיץ - חופשת הקיץ . אני את יום הולדתי חוגגת ,אם אפשר לומר , באפריל . כל כך רציתי סיבוב בסירת הגומי עם הדולפין. אבא שלי אמר לי : ״ מהר, תרימי יד , תגידי שיש לך יום הולדת ״ . אבא אומר ואני עושה . היא מגיעה אלי עם המיקרופון עולה עד למעלה , היתה בכושר המדריכה עם המשרוקית . בואי מתוקה , ״בת כמה את ?״ חמש אמרתי , חמש אמרתי באותו חיוך שאני שומרת לגברברים בברים, לפגישות חשובות , לברמנים, לפקחים שאומרים לי להזיז עכשיו את הרכב .. היא לקחה אותי איתה ,ירדנו במדרגות והיא אוחזת בידי . הושיבה אותי לבד בסירה , נו מה לעשות רק לי היתה יום הולדת . הדולפין עשה לי סיבוב בבריכה . שערי התנופף ברוח . היה לי נהדר .התרגשתי . היו לי פרפרים בבטן , אותם פרפרים שהבן שלי היה מזמין ממני כשהייתי מנדנדת אותו בנדנדה , ״תנדנדי אותי גבוה ״ הוא היה מבקש , ״שיהיו לי פרפרים בבטן״ . אני חושבת שזה היה יום ההולדת הכי כייפי שהיה לי . אולי ולו רק בגלל שלא הזדקנתי אף לא בשנה אחת , אולי כי היה זה היום בו למדתי לשקר , הזמן בו לא ידעתי על צערם של בעלי החיים אולי כי דולפין פשוט עשה לי סיבוב בסירת גומי ופרפרים , אלוהים , למי כבר יש היום פרפרים ?
