אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דברי הוצאו מהקשרכם

"ינשופה של מינרווה אלת החוכמה עולה למעופו רק עם רדת הלילה.."
ו.ג.הגל (לא בעסק)
לפני 14 שנים. 18 בספטמבר 2009 בשעה 17:49

גבירותי רבותי מתניישים ומתגבררות יקרים,יקרות... וככה וככה..
עתה ..בעת סיומה של שנת תשתו"ק ובפרוס שנת תשופו"ני...
ולאחר שסיימנו להחליף מבטים עם עינו הקרה והמאשימה של הגפילטע עטור הנזר הכתום..
ולנגב בחשאי בשולי מפת השולחן הצחורה את קצות אצבעותנו הדביקות אשר שוב לא הצליחו להמנע מלצלול קמעה עם התפוח המפולח אל תוך קערת האפוקסי המתוק..
ומספר ימים לפני שאנחנו נדרשים לקיים מצוות שוד קרשים באתרי בניה עם עגלה מהסופר וכיסוח אקליפטוסים לסוכה ולסכך...
ראויים אנו לרגע של נחת..להשען אחורה בקורת רוח ולהתבונן במעשי ידינו..
טוב,לא ממש "מעשי ידנו" שהרי מן המפורסמות הוא "שהמעש" הטהור,זה החף מכל הסבר ,תירוץ,ופרשנות מנחמת והעומד בפני עצמו, הינו אנכרוניזם נתעב ובזוי..מין גולום קטן ונחות..חרפת המשפחה..אשר מן הראוי שירדף עד חורמה עי" בני דודיו הנשגבים והעכשווים הכהן הגדול "בגלל ש.." ותאומתו האצילה והחובקת כל "מרגיש לי.."
אבל בכל זאת..תרמנו משהו..
במין מעשה קסמים מילולי שכזה..ובמאמץ איתנים משותף גילגלנו בקצות לשונותינו את הגלעין הקטן.. את הקונצפטון הקטן הזה שלנו..הקיק והקינק מעמיד הזין ומרטיב הכוס.. במורדותיו של הר הבולשיט.וככל שהתגלגל במורד,כך צבר,כאותו כדור שלג הדוהר במורד ..שכבות ונפח...וכך התווספו והתעבו סביב לגלעין הקטן תיאוריות פרה דרוויניסטיות חובקות עולם על עליונים ונחותים..מסעות אחורה בזמן על שיחזור ימי הביניים..סובלימציה של השוט לאביזר פולחני עתיר רגש..אסכולות חדשניות בטיפול דינמי בעזרת שעווה וקול בריטון..פיתוח תורת המיתולוגיה הזאופילית המשרשרת את קורות היחסים שבין בנות ובני אלים לבין כלבים וכלבות...חותמות כשרות ותווי תקן ליחסים ..עד שגדל וגדל למימדי ענק ושוב לא ניתן יותר לתאר ולשער את ליבתו מבלי להסתכן בענידת הטלאי השחור אדום ובמרכזו ראשי התיבות "כס"ק" לאמור.."כולה..סקס קינקי"
וברגע קטן של שביעות רצון..אל לנו לשכוח כי עוד רבה המלאכה שבפנינו..לא ננוח ולא נשקוט עד שאת מקומם של צילומי התקריב של גאג וכסייה..יתפשו דיוקנותיהם של דרווין ושפינוזה אלכסנדר הגדול ומריה מגדלנה..למען ידע הבא בשערינו מה בפניו..

ושומה עלינו לעמוד על המשמר ולפקוח עיניים ולתקוע בשופר גדול באם חלילה יתגנב אל שערינו נער קטון.. בנו הסיפרותי והאהוב של גוי אחד,הנס כריסטיאן אנדרסן,ונגרשו בחרפה אל המקום ממנו בא ,אל דפיו של הספר,לפני שיספיק להגיד את דבריו..

חקשמיח...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י