כמו כולם גם אני ישבתי בסוף השנה הזו לעשות קצת חושבים.
זו הייתה שנה מטורפת מכל כך הרבה בחינות.
משברון לב והתרסקות לרסיסים ועד נסיקה אישית, הצלחה, גאווה עצמית (חיובית!) והתגברות על הכל.
הבנתי המון דברים השנה, אני במסע אחר משחשבתי שאהיה בו בגילי.
הפנמתי שלכל אדם יש תפקיד בחיינו, תפקיד שלפעמים נגמר גם אם אנחנו לא ממש מוכנים לכך.
ולפעמים... שאנחנו הכי מוכנים לכך.
הבנתי שלפעמים הכעס שלי מופנה החוצה שלא בצדק.
הרי מה הרעיון? אם מישהו עזב את חיי, מיוזמתי, סימן שהוא לא צריך להיות בחיי, הוא סיים את התפקיד שלו והזמן להתקדם קדימה הגיע.
עם הקושי, לצד הכאב, עשיתי את זה. לקח לי זמן להתנקות באופן מוחלט אך רגע לפני שהתחלפה השנה.
ברגע של כעס מתפרץ - הבנתי את הכל.
הבנתי, הפנמתי ואני מיישמת.
אני גאה בי על השנה הזו.
השנה הזו התחילה במקום כל כך אפל ושחור. לא האמנתי, כעסתי, רתחתי, ביעבעתי, כאבתי...
שנת 2016 הייתה שנה של צמיחה מתוך קושי, התגברות על מכשולים ושינויים מהותיים במי ואיך שאני רואה את עצמי.
צעד צעד, לאט לאט, הצלחתי להתגבר על הכל.
ההשקעה התחילה להניב פירות.
האיכות שבי כבר לא מוטלת בספק, גם לא החסרונות שבי.
יודעת, מודעת, מבינה וממשיכה כל הזמן לנסות ולהשתפר.
אני יודעת שאף אחד לא מושלם, לא אני ולא אף אחד או אחת, אבל אני כן יודעת שלעומת הרבה אנשים שאני מכירה,
אני עם אצבע על הדופק בחיי, דואגת לבדוק, לתקן, לשפר, לתקשר.
אני חושבת שאחד הדברים הכי טובים שקרו לי בשנים האחרונות זה הקשר והפרידה הזו שהייתה, הקשר הזה לימד אותי המון על עצמי,
על טבע האנשים והביא את ההבנה שאני חייבת להקשיב לבטן שלי תמיד. לא לפקפק באינטואיציות שלי.
הרי הרגשתי. ידעתי שאני צריכה להמשיך הלאה באותו הרגע אבל הייתי חלשה.
חלשה בשביל לעשות חיתוך כמו תמיד, בצורה אבסולוטית וחד משמעית.
אולי לראשונה בחיי אני שיחקתי את משחק ה"ללכת - לחזור". משחק ששנים לא הבנתי איך אנשים עושים את זה....
אבל -למדתי! אין חרטות.
למדתי המון בזמן שהייתי שם, למדתי עוד יותר הרבה אחרי כל פעם שבחרתי לא להתווכח עם המציאות ולעזוב בפעם האחרונה ולתמיד.
כי יש דברים שאי אפשר להתווכח איתם. ומגיע לי יותר.
לא כולם יכולים לאכול אחת כמוני, פרא קטנה שכמותי.
אני יודעת, אני לא קלה, אני לא מתכופפת מול כל אחד ואפילו לא מרכינה ראש.
אני יודעת, יש לי את הדרישות שלי, אך מצד שני אני גם נותנת את כל מה שיש לי ובי, בשביל האחד הנכון.
אני אופטימית לגבי השנה הזו, לצד פחד מהלא נודע יש התרגשות מההצלחה, ההתקדמות.
אני ממשיכה, אני אמשיך ואני לא אכנע מול הפחד, מול הברברת מסביבי על מה צריך לעשות ומה הייתי אמורה להיות.
אחת הגאוות שלי לתחילת השנה הזו היא העובדה שאני עצמאית, לראשונה בחיי יש לי עסק משלי.
מי ידע.
זה רשמי, 2017 התחילה פצצה.
נרים כוסית לשנה מוצלחת, מלאה בכל הטוב שאפשר,
שתהיה שנה שתכפר על קודמתה ותתעלה עליה פי אלפי מונים.
שההצלחה, הבריאות, האושר והגאווה ימשיכו לשלוט בחיי,
שאהבה תבוא גם בדרך, בדיוק כמו שהיא צריכה להיות,
בדיוק בזמן שהיא צריכה להגיע.
שנה אזרחית טובה!
שנת 2017, אני מוכנה.