הרהורים

זמן- אתמול לקראת הערב.
מקום-בית קפה ממול לעבודה.
מצב צבירה- עגמומי עד מצער.
נפשות פועלות- אני ו-Spartacus.
דרך תקשורת- לפטופ.
Spartacus : "קראתי את הבלוג, זה מה שאת באמת מרגישה?"
אני: "אם זה מה שכתבתי אז כן"
Spartacus : "איך אני יכול לעזור להוציא אותך מזה?"
אני: "לא נראה שיש מה לעשות, אני רק רוצה פרח ביום הולדת וכרטיס ברכה"
Spartacus : "קיבלת, בכל מקרה את בעבודה? אני אצלך עוד שעה"
כעבור שעה-
יושבת לי מול המחשב ופתאום רואה לידי צץ לו ורד אדום עטוף ויפיפה, מביטה אחורה ורואה את ידידי הפשוט מקסים, מושיט לי כרטיס ברכה מושקע.
עשית לי את היום!!!! את היום? לא! את החודש!!!!
אוהבת אותך ספרטה! ומודה לאל שיש לי חבר מקסים שכמוך שאכפת לו ממני!