לפני 16 שנים. 15 בספטמבר 2008 בשעה 19:27
אני מאמינה שהיות והשתייכתי למשפחה של חולי נפש בלתי מאובחנים, הגיוני וסביר שגם אני אוולד ככזו. אך אינני מבינה מדוע היה דווקא עלי להתייצב על המאזניים השופטים בין שפיות לאי-שפיות, הרי במידה והייתם אתם ניצבים שם - סביר להניח שגורלכם היה כגורלי. אני מאמינה שנפש נגועה היא תכונה אנושית נפוצה, למרות שזו אינה מאובחנת כשאתה חי את חייך תחת אלו הנגועים באותה המידה. לרוב, כשאתה יוצא אל העולם, אתה טועם את הזר והמוזר לאחר שהתכנסת בראיית הצפוי והמוכר, כעת אתה מוגן. כעת ידוע לך שבמידה ויציבו אותך על אותו זוג מאזניים - תזהה רבים מידידייך שקועים לצדך. היות ומשפחתי הייתה נגועה במתחם שאינו מתנגש בשום אופן עם הערכת כף המאזניים עליה הוצבתי אני, הקדשתי את חיי על מנת להוציא מן הכלל את אלה אשר אהיה מסוגלת לעמוד לצדם, וגם מבלי שארגיש שייכת, ולמרות שאינינו חולקים את אותו הדם - אדע כי הוא זורם בעורקינו באותו הקצב לערך. ישנו מספר (שהערכתו אינה עולה על מס' אצבעותי.) של אנשים אשר חשדתי שהדם זורם בעורקיהם באופן המתואר, אך לא הייתי מסוגלת לצפות לשום סוג של תקשורת עימם. הם היו אטומים כמוני, גאוותנים כמוני, מטיפים כמוני, וצדקנים כמוני. מידה שהקשתה עלי להתקרב ולקבוע - האם הערכתי הייתה נכונה. אני מניחה שהייתי בורה גדולה במהלך חיפושי, הרי אותה מידת הרכב היא מוקצבת ושונה, אותו תרכיז או תמיסה, (רקיחת אופי, את תרצו.) רוויים תמיד ממספר או כמות שונה של מרכיבים. היות שבשנותיי המעטות (אך המתוחות כהלכה.) למדתי להתקיים ולחוות את עצמי באופנים רבים, הייתי מסוגלת להזדהות עם אנשים אחדים כאשר הברק בעיניהם היה מוכר לי מהמראה בפינת חדרי, אבל אתם הייתם מאכזבים אותי שוב ושוב. ואינני נוטרת לכם על כך, הרי זהו גזר דינם של אלה אשר בחרתי להשוות לעצמי, להיות אחידים, ייחודיים, ובלתי חדירים - להיות לבד. כשאני אוחזת בבדידות האחידה הזאת בכל כוחי מבלי לנסות להמלט ממנה, או לטמון אותה תחתי, כשאני אוחזת בה - השפעתה עלי נגוזה. אני חשה במעין רגיעה חמימה מתפשטת בתוך הבטן שלי, ואני כמעט שחולקת חיבה לבריות לפתע. אז קוראים לי wings for marie, ואני בודדה. המעטים שטורחים לפעור את רבדיי, אינם מצליחים לראות אותי כפי שאני, וחלקם האחר מנסה לבנות בעצמו את מידותי בעיניו על מנת שאתאים עצמי לציפיותיו. (כאן אני פונה לבני הכלוב היקרים. הרי הודעתי על כך שדמותי אינה דמותה של נשלטת, ושאינני מורכנת או נשללת בקלות. ובכלל, מעציב אותי שאתם טורחים לנסות, כשאני שייכת בגופי ובנשמתי לאחד האנשים היחידים בפינה הזאת אשר מצדיקים את התואר שלהם.) בכ'א, למרות היותי כזאת, אין הדבר מעיד על שעלי להאטם, והוא אינו מעיד על שלעולם לא תדעו להבין את רגשותי, ואת מאין נבעו אלה. יש לי אהבה, ואני יודעת שבמידה ויתעמק בי במבטו ויאחוז בי בידיו, אחוש כי אינני מקיימת שום עדות לבדידות, שום עדות כלל.
