אני שונאת גברים שצריך לתחזק אותם באופן קבוע ולשכנע אותם מה טוב בשבילם.
שונאת זאת מילה חזקה, ואני אשה של מלים.
גבר שדורש רמת תחזוקה יותר גבוהה משלי הוא מטרד רציני בשבילי, ואני מאבדת עניין במהירות.
מכיוון שאני לא בובת ברבי או רוסיה בלונדינית בפרוות, אני קלת טיפוח.
אני לא שעירה, אז לא צריך לדאוג לזה במיוחד.
העור שלי חלק.
אני אף פעם לא שמה מייק אפ (נדמה לי שקוראים לזה קונסילר) אולם כן מתאפרת קלות.
הידיים שלי תמיד נקיות מלק ואילו ברגליים יש תמיד פרח או משהו מקורי אחר על הבהונות.
לא קורה שאני בלי מניקור ופדיקור.
אני לא אשה של רומנטיקה ומתנות חמודות כל הזמן.
חיזור אחריי צריך להיות מתון ואיכותי הרבה יותר מכמותי, ונעליים איכותיות אף פעם לא הזיקו...
אבל כשאני מדברת על תחזוקה, אני לא מתכוונת רק לחלק הפיזי.
תחזוקה רגשית זה משהו שאני לא תמיד טובה בו, למרות שתלוי במי מדובר...
הסיבה שאני כותבת את זה (כי הרי תמיד יש טריגר) היא שביומיים האחרונים יצא לי לפגוש וירטואלית בשני גברים, ושניהם כל כך עצבנו אותי שאני כועסת על עצמי שבכלל הלכתי לכיוון המיותר הזה:
מכיוון שאני עוזבת את סין בעוד חצי שנה, אין לי סיבה לפתח מערכת יחסים רצינית.
על כן, החלטתי לתור אחר משהו יותר מזדמן על בסיס קבוע, מישהו לשחק איתו ללא מחויבות, או במלים אחרות to keep it simple.
אז הלכתי לתומי לאתר מאוד ידוע של כל מיני דברים שקשורים לבייג'ינג, ושם יש גם סקשן היכרויות.
ראיתי 2 מודעות שמצאו חן בעיני, אחת וונילי קז'ואל ואחת יותר מגוונת.
פניתי לשניהם, כל אחד בצורה המתאימה לתוכן המודעה.
הוונילי רצה שאשלח תמונה לפניו, ואילו אני בדיוק ההיפך, אז אחרי החלפת אימיילים קצרה ולא מחייבת הסכמנו שלא להסכים.
אבל המגוון, הוא העלה לי את הסעיף. הוא תיאר את עצמו כביישן שמעוניין באשה דומיננטית ושאין לו הרבה ניסיון.
מה הבעיה? ביקשתי ממנו שיתאר לי את עצמו כמו שמישהו שלא אוהב אותו היה מתאר אותו.
התשובה שלו: אני לא רוצה לעשות את זה, בואי תספרי לי על עצמך ולמה את מתכוונת כשאת כותבת שחובה על הבחור לדעת להשתמש בציוד הטבעי שלו.
ואני אומרת: אם אתה לא מסוגל לעשות את הדבר הסמלי הזה, שמצביע מבחינתי על בריאות נפשית וחוש ביקורת עצמי נורמלי, איך אתה רוצה להיות נשלט?
זה כמו שאני לא סומכת על מועמדים לעבודה שלא מסוגלים להגיד מה התכונות הפחות טובות שלהם או מה היו משנים בעצמם.
וגם, יש לי פאק באישיות, ברגע שאתה מורח ומעצבן אותי ואני מבינה שזה הולך לכיוון של "בואי תשכנעי אותי שזה טוב בשבילי", אני מתהפכת. אם אתה חושב שאני אבלה שעה בניסיון לשכנע אותך לתת לי לזיין לך את הצורה ואחרי שעה בדיוק אתה תסכים במצמוץ חמוד כזה של "טוב בואי תזייני אותי בתחת, אני מסכים!", אני כבר אהיה מאוד מאוד לא מעוניינת. זה כתוב בפרופיל, זה נכתב בדם (כמו כל מה שכתבתי בפרופיל הזה).
הרי בואו נהיה מציאותיים לרגע: אני בחורה שגרה לבד בעיר גדולה, מלאה בזרים. לא משנה כמה אני חזקה פיזית, אני עדיין צריכה לשמור על עצמי ולוודא שאיני נפגשת עם אנס פוטנציאלי (אין לי פנטזיות אונס, לא לכאן ולא לכאן).
אתה גבר באותה העיר, הסיכוי שיתנפל עליך גבר אחר, או אשה ממש חזקה, הוא אפסי (לא מדובר בעיר אלימה, לפחות לא מעל פני השטח והגברים פה נשיים להחריד).
כמובן שהוא נבעט החוצה, במיוחד אחרי שבעקבות הסירוב שלו והסירוב שלי לקבל את הסירוב שלו הוא אמר לי שהוא לא העבד שלי ואיך נוכל להתקדם אם איננו מסכימים על זה. עניתי לו שעבד זו מילה חזקה שאינני משתמשת בה אלא לעיתים רחוקות וששולטים מלמטה לא עושים לי את זה.
אבל מעל הכל: למה אני בכלל צריכה להסביר את עצמי ואת הבקשה שלי?
ועל כן, עשיתי ניסוי. והבנתי שלא צריך ללכת רחוק בשביל לקבל את מה שאני רוצה.
זה במרחק של אימייל אחד ממני (בשלב זה). וזה היה כל כך פשוט ונטול מאמץ שזה היה מקסים בעיני.
מסקנה: להתרכז באנשים שהקשר נבנה איתם לאורך זמן ושהווייב שמקבלים מהם הוא חיובי ולא שלילי על ההתחלה.
אני אשה שחור לבן, לטוב ולרע. וכשמשהו לא מתאים אני יודעת שזה לא מתאים, אני מרגישה בזה ואני סומכת על האינטואיציה שלי.
והכי גברי בעיני: כשגבר (שהוא ג-ב-ר) שוגה ויודע להתנצל על זה.
כל מי שזה קרה איתו עד עכשיו היה שווה את המאמץ וממשיך להיות שווה אותו.
היו אפילו פעמים שהפכתי לצינית מרגרינה בעקבות זה.
