בלשון ציווי!

בכל פעם שאני מדבר עם ונילית אני צריך להזכיר לעצמי להתנהג יפה. להתנהג קצת אחרת. לעשות צעד אחורה וצעד קדימה ולבדוק שוב את עצמי.
לשחק את המשחק קצת אחרת. לשאול. להתעניין. למשוך את השיחה לכיוון אחד, ולא לכיוון אחר. ולהיזהר עם הידיים.
להיזהר עם העיניין הזה של כיפופי הידיים ומשיכות השיער, שלא לומר הנשיכות והמכות. ולחכות קצת לפני שאני מציע צעיף לקשירה של העיניים או הידיים או הרגליים. ולהיות קצת יותר עדין כשאני מניע את האגן קצת יותר מדי מהר וחזק ועמוק כשאני בתוך הפה שלה. ובכלל, פה ושם להרגע קצת עם העיניין הזה של תפיסת הראש. ובאופן כללי לשמור את הרוק בתוך הפה זה רעיון.

וכשאני שואל בצ'אט מאיפה היא, והיא עונה "השפלה", לא לקרוא לה זונה.
חשוב מאוד לא לשכוח את זה.