בלשון ציווי!

ואז אני עוצר. חושב לעצמי. רגע. עשיתי את זה כבר בעבר. הייתי כאן. כלומר לא כאן. אלא במקום אחר, עם מישהי אחרת, בדיוק באותו המצב. אני משאיר אותה עומדת שם, רטובה מהמקלחת והולך למחשב. נכנס לבלוג ומתחיל לחפש. קורא פה. קורא שם. הולך קצת אחורה, והנה זה. פוסט המתאר בפרטים בדיוק את מה שאני מתכוון לעשות עכשיו. הייתי שם כבר. עשיתי את זה ואני חוזר על עצמי שלא במודע. מרגיש שאני לא מקורי עם משהו שכבר עשיתי. וזה לא שאני לא חוזר על עצמי, רק שלא זכרתי. לא זכרתי שזה כבר קרה.
אני מבין ששיחזרתי צעד צעד משהו שכבר עשיתי בעבר. ובכל זאת, היא עדיין עומדת שם מאחורי. אני ממשיך לקרוא ומסמן לה לגשת אלי. היא רטובה ורועדת והפטמות שלה קשות. אני מורה לה לשכב ליד הרגליים שלי כשאני קורא. היה נשכבת על הרצפה הקרה. מניחה את הפנים שלה ליד כפות הרגליים שלי. אני נוגע בה בקצות הבהונות וממשיך לקרוא. קורא את עתיד הסשן הזה שקרה בעבר. קורא את מה שחשבתי לעשות וכבר עשיתי. תוהה אם להמשיך או לא.

אני מקרב את הרגליים שלי לפנים שלה והיא מתחילה ללקק את הבהונות שלי. הפה שלה חם והלחיים קרות. אני ממשיך לקרוא. עובר על עוד פוסטים ועוד. קורא אחורה. קורא קדימה. מבאס לגלות ששכחתי. מבאס לגלות כמה שבזמן הכתיבה, אז, לפני שנים, הייתי בטוח שזה ישאר איתי לנצח. אבל לא. זה ברח מהראש ונשאר במילים. אני ממשיך לקרוא ומורה לה להסתובב. היא נעמדת מתחת לשולחן על ארבע ומפנה אלי את התחת שלה. אני מלטף לה את הכוס והתחת עם כף הרגל. נותן לה להתחכך בי. היא נצמדת קצת יותר ואני דוחף אותה. אני מניח את כף הרגל שלי על הרצפה ומורה לה לזיין לי את הרגל כמו כלבה. היא רוכנת אחורה ומתחילה להתחכך בי. אני מרים קצת את הרגל ונותן לה להחדיר את הבהונות שלי לתוכה. היא זזה קדימה ואחורה כך. רוכבת על הרגל שלי. משתדלת לשמור על שקט. אני קורא.
אני קורא תגובות לפוסטים ישנים ונזכר בשיחות ישנות. עובר להודעות וקורא גם אותן. אני קורא שיחות ישנות ומנסה להזכר עם מי נפגשתי ועם מי לא. בודק שמות משתמשים שהוסרו או הוחלפו. מחפש תמונות ישנות בתיבות הדואר. ובינתיים היא ממשיכה. אני מצרף את הרגל השניה והיא מחדירה את הבוהן הגדולה לתחת שלה. חדירה כפולה של בהונות. היא ממשיכה לרכב. לנוע. מגבירה קצב וכוח.
ואז אני עוצר אותה שוב.

אני עוצר אותה ושולח אותה שוב להתקלח. את עדיין מסריחה אני אומר לה. תתקלחי ותחכי לי בחדר השינה.
היא מהנהנת. והולכת.
אני ממשיך לקרוא. כשאני שומע שהיא סיימה אני סוגר את המחשב ומסיר את החגורה מהמכנסיים.
יש לי רעיון חדש.