סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בלשון ציווי!

המכון לטיהור שפכים וטיפול בשפחות.
לפני 12 שנים. 14 בנובמבר 2012 בשעה 20:10

אני זוכר באיזה אוטו זה היה, לכן אני יכול לחשב כמה שנים עברו מאז. נהגתי אז מהר. זה היה מאוחר בלילה או מוקדם לפנות בוקר, ועשינו את הדרך מחיפה לתל אביב בקצת יותר מארבעים דקות. אם שוטר היה עוצר אותי הוא היה מוצא אותה עירומה במושב הקדמי, עם חגורת בטיחות בין השדיים שלה וידיים קשורות. ולך תסביר את זה. אבל למי היה איכפת. היתה אז תחושה של מרדף. של חוסר זמן.

אני זוכר את הירידה אל הים לפנות בוקר. הכל היה ריק והחול היה קר. שיחררתי לה את חגורת הבטיחות וקשרתי רצועה לצווארה. הולכתי אותה בחושך אחרי אל החוף. שיחררתי לה את הידיים. פרשנו שמיכה והזדיינו. לא סשן. סקס. אגרסיבי וחזק, אבל סקס.

אח"כ נתתי לה להתלבש. בלי להתנקות. בלי הלבשה תחתונה. ישבתי שם על השמיכה עם סיגריה וראיתי איך הזרע שנשאר על גופה מדביק את הגופיה אליה. ראיתי איך היא אוספת את השיער באדיקות דתית. מהדקת אותו במשיכה לאחור. הדלקתי לה סיגריה וישבנו שם עוד קצת. 

כשהתחלנו ללכת היא שאלה אם אני משאיר אותה שם. בהתחלה לא הבנתי, עד שראיתי שקשרה שוב את הרצועה לצווארה. היא הושיטה לי את הרצועה כדי שאוביל אותה לרכב ואני התחלתי ללכת עד שהגשתי את הרצועה נמתחת. הבטתי לאחור. היא עמדה במקום וחיכתה. חצי מחייכת. משכתי חזק ברצועה. מספיק חזק בשביל לגרום לה למעוד קדימה לרגע. היא חייכה. נתתי עוד שתי משיכות קטנות והיא החלה ללכת אחרי בשקט.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י