זן ואומנות אחזקת המנוש

יעל הגישה לגלעד כסא וחייכה אליו בעידוד...

הוא לגם מהקפה שלו (שלו במלוא מובן המילה...) באיטיות, מנסה לארגן את מחשבותיו, ובעיקר לעקל את מה שקרה בדקות האחרונות...

מבין מצד אחד שהוא צעד עכשיו עוד צעד אחד לכיוון תהום עמוקה בדמות קשר הזוי עם העוזרת שלו...
ומצד שני הוא לא רואה שום אפשרות אחרת... הוא גם לא רוצה לחשוב על שום אפשרות אחרת...
'אז מה היה היום בהעדרי?...' קולה הנינוח של החזיר אותו למציאות. נראה לו בלתי שפוי בעליל העובדה שהיא פתאום שואלת אותו על יום העבודה...
גלעד ענה לה באריכות, מנסה להרוויח זמן, לחשוב...

יעל סיימה את הקפה שלה והפטירה לעברו: 'טוב את הכוסות תשטוף כבר מחר בבוקר, בוא נזוז... אלי...'
גל חדש של התרגשות עבר בו לשמע הרעיון שהוא הולך להכנס לבית שלה.

גל התרגשות שהעלים לחלוטין את המשפט שאמרה לגבי הכוסות שהוא ישטוף, משפט שרק לפני יומיים שלושה היה מתקבל כחוצפה בלתי הגיונית בעליל...

'תוריד את המכנסיים והתחתונים... אתה יכול להשאר עם החולצה, כי ממש קר בחוץ...'
גלעד הביט בה בחוסר אמון. היא לא באמת מתכוונת שהוא יצא עם מכנסיים ותחתונים מופשלות מהמשרד...
יעל הביטה בו וחייכה.

היא שלחה את ידה לכיוון מפשעתו ונכנסה לו לתוך התחתונים.
איברו שרק השפריץ דקות ספורות קודם כאילו היה גייזר בפארק ילוסטון התעורר מריבצו. היא התחילה לשחק לו בביצים והוא עצם את עיניו בהנאה, מבטיח לעצמו שאם היה חי בסרט היה עושה פאוז על הרגע הזה ונשאר בו לנצח...
ואז הניפה יעל את ידה השניה והעיפה לגלעד (שוב!!) סטירה מצלצלת. ועוד אחת. הפעם משמאל לימין, עם גב היד...
והיד ששיחקה לו בביצים עצרה והתחילה ללחוץ ולמעוך...
גלעד הרגיש תחושה בלתי סבירה של כאב וחוסר אונים משולבים עם הנאה צרופה מכך שהיד של יעל היא זו שמועכת לו את החבילה...
היא המשיכה לחייך בניחותא והיד שלה לחצה יותר ויותר חזק...

גלעד התחיל להתקפל
'טוב, הבנתי את המסר, אני אלך איך שתבקשי...'
מייד הרפתה יעל על הלחץ מהביצים שלו וחזרה ללטף אותם בעדינות.
'יפה' היא ענתה. אתה בחור פיקח. לא סתם הצלחת בהיי-טק...
מוחו של גלעד עבד בקדחתנות.
השעה שבע בערב... בניין המשרדים שהקומה שלהם נמצאת בו כבר ריק. האזור הופך בשעות אלו לאזור בילויים אך המכונית שלו חונה בחנייה האישית שלו בבניין, ככה שעם קצת מזל הם יצליחו להגיע לרכבו בלי שאף אחד יראה את המחזה המשפיל והמביך...

'טוב... זה כבר עומד מספיק חזק...' אמרה יעל, וכשחשב גלעד שתמו ההפתעות להיום, היא הוציאה מהתיק שלה רצועת עור, שבקצה שלה לולאה...היא הלבישה את הלולאה על הזין שלו והתחילה למשוך עם הרצועה...
לגלעד לא היתה ברירה אלא ללכת בעקבותיה...

יעל נעלה והפעילה את האזעקה והתחילה לצעוד לכיוון המעלית כשגלעד, עם תחתונים ומכנסיים מופשלים נכרך אחריה כשהיא מושכת אותו עם רצועה הקשורה לו לזין...
כשנכנסו לאוטו הורתה לו להרים חזרה את המכנסיים והתחתונים, אבל השאירה בידיה את הרצועה הקשורה לזין של גלעד שלא חדל מלעמוד כל אותו זמן...

כל הנסיעה יעל לא דיברה חוץ מהוראות כיוון לביתה... ידה האחת מושכת קלות ברצועה מפעם לפעם כמו עגלון שמכוון את סוסו באמצעות מושכות, וידה השניה משחקות עם הציפורניים בעורפו של גלעד המאושר...
ככל שהתקרבו לביתה (גלעד ידע הכיר היטב את הרחוב הקטן סמוך לאוניברסיטה בו היא גרה) גדלה התרגשותו...

לבסוף כשעצרו וגלעד החנה את מכוניתו, יעל התכופפה לעברו, נישקה אותו על פיו, ואמרה:
'מחר בתשע אפס אפס אתה פה, מחכה לי מחוץ לאוטו, עם דלת פתוחה, ואומר לי בחיוך רחב ואמיתי 'בוקר טוב יעל גבירתי, לאן, גבירתי, אני יכול להסיע אותך?...'
היא חייכה אליו את אחד מחיוכיה המקסימים ויצאה מהאוטו, משאירה אותו מאוכזב, חרמן, ועם רצועה קשורה לו לזין...

'מיכלי...' פלט גלעד בהתרגשות...

מיכל צעדה קדימה והניפה סטירה מצלצלת לפרצופו של גלעד.
המפתחות שבידיו עפו. הוא היה בהלם. הוא לא זכר מתי פעם אחרונה הוא חטף סטירה... אם בכלל...
הוא הרגיש שפניו לוהטות מעלבון, מבושה, מתשוקה...
באינסטינקט הוא התכופף להרים את המפתחות שנפלו. ברגע שכף ידו אחזה בהם הניחה מיכל את כף רגלה על כף ידו ולכדה אותה. היא הרימה את כף רגלה השניה ודרכה בכוח על עורפו, מאלצת אותו לעבוד לתנוחת זחילה על הבטן...

גלעד לא העז לזוז. תיקון. הוא לא רצה לזוז. מיכל נעלה נעלי ספורט ישנות, והוא הריח את ריח הגומי שלהן כל-כך מקרוב...
'זה...' אמרה מיכל בשקט 'נקרא להתרפס...'
היא הציתה סיגריה ופקדה עליו להתהפך על גבו...
בזמן שגלעד שוכב על גבו בפתח משרדו מיכל מיהרה לבטל את האזעקה וקוד האבטחה ונעלה אותם מבפנים. היא הביאה כסא והתיישבה עליו כך ששתי רגלי הכסא לוכדות את גלעד... רגלה האחת של דורכת ומשחקת לגלעד בפרצופו, ורגלה השניה משחקת לו בביצים...

'יש לי בשבילך חדשות טובות וחדשות רעות...' ענתה מיכל ואיפרה בנונשלנטיות את הסיגריה שלה על פרצופו של גלעד ההמום והחרמן...
החדשות הרעות מבחינתך זה שאני לא רואה אותך ממטר... אתה מה זה לא הטיפוס שלי... אתה גמד, הכרס שלך שאתה מנסה להכניס פנימה כל פעם שאני באזור דוחה אותי (מיכל העבירה את הרגל שלה מהפרצוף של גלעד לאזור הבטן שלו ונברה לו בכרס... גלעד כמעט התפוצץ ממבוכה וחרמנות...לדעתו, אגב, הכרס שלו כלל לא היתה מוגזמת. היא היתה סבירה לחלוטין ל-32 שנותיו...)
'חוץ מזה...' המשיכה מיכל לחתוך אותו בקולה המתגרה
'חוץ מזה, הנסיון הפאטתי שלך להרשים אותי בראיון ההוא שעשית לי בהתחלה היה מה זה עלוב... ג'יזס, הכמויות ריר שהזלת עלי שם... גמד דוחה שכמוך...

ואני מוכנה גם להמר שבשביל לראות את הזין שלך צריך מיקרוסקופ... חבל שאי אפשר לקחת בזה שיעורים פרטיים אחרת הייתי שולחת אותך לרן...'

מיכל התכופפה ומשכה בכוח ברוכסן המכנסיים של גלעד... איברו שכבר היה קרוב להתפוצצות פרץ לאויר העולם מבעד לתחתונים...
'כמו שחשבתי... ' המשיכה מיכל להשפיל את גלעד
'יש לך שם איטריה ושני זיתים... וזה עוד כשזה עומד... לא רוצה לחשוב מה קורה כשהוא נח, איך אתה מאונן?... עם פינצטה?...'
גלעד היה המום ומושפל... הוא תמיד הדחיק את העניין הזה עם הגודל... שכנע את עצמו שזה בסדר בעמידה... שהוא מחפה על הגודל בטכניקה משובחת...
והנה העוזרת שלו עומדת מעליו, מאפרת לפרצופו אפר סיגריה ומשפילה אותו ואת ממדיו ללא רחמים - והוא חרמן בטירוף...

'בקיצור בוס...' המשיכה מיכל בנחת להשפיל את גלעד
'החדשות הרעות מבחינתך הן שבימים כתיקונם לא הייתי אפילו מוכנה לחרבן לכיוון שלך...'
גלעד לא האמין לצורה שבה מיכל הגתה את הביטוי הזה... לחרבן לכיוון שלו...'
'החדשות הטובות מבחינתך הן שכרגע בנסיבות הקיימות בהחלט יש לי שימוש בך... ואתה הולך לחגוג...
בשניה זו התפוצץ גלעד. המגע של רגלה המשתעשעת בזין שלו, אפר הסיגריה שאיפר על פניו, ההשפלות שחתכו אותו...
המתח של השבוע האחרון... הוא השפריץ כמו שלא השפריץ מימיו....
'אני מכינה לנו קפה ואנחנו זזים...' אמרה מיכל...
גלעד נשאר לשכב על הגב. הוא פחד לזוז...
היא חזרה עם שתי כוסות קפה....
לתדהמתו היא לקחה את הכפית, התכופפה לעברו, גדשה את הכפית בשאריות הנוזל שכיסה את שיער ערוותו והכניסה את הכפית לכוס הקפה שלו...
'תשתה. עד הסוף... כדאי לך...זה בריא... זה פרוטאין...'
גלעד הביט בה במבט מלא אימה. הסטירה המצלצלת לא איחרה לבוא...'
זה בריא. זה פרוטאין... מלמל גלעד לעצמו ולגם מהקפה...
גלעד ציין לעצמו שזו הפעם הראשונה שהעוזרת האישית שלו סוף-סוף מכינה לו קפה

כל אותו ערב ישב גלעד בביתו המאובזר וההייטקי דרוך ונרגז, לא מצליח להוציא ממחשבותיו את הנסיכה המושלמת שלו יושבת באיזה פאב עם מישהו אחר...

באיזשהו שלב הוא התחיל לדמיין איך הדייט שלהם מתפתח בצורה גרועה ואיך יעל מתקשרת אליו ופוקדת עליו להגיע ולהושיע אותו.
אבל זה כמובן לא קרה. והיא גם לא התקשרה למחרת. וגם לא במוצ"ש...
בכוחות עילאיים התאפק גלעד מלהתקשר אליה שוב... משום מה היתה לו הרגשה פנימית חזקה שאין טעם שיעשה את זה כי היא לא תענה לו.

ביום ראשון בבוקר הוא הגיע בבוקר למשרד רק כדי לגלות את רן תדמור יושב במשרד הריק של יעל עם פרצוף של חתול שסיים לנשנש קערת שמנת...
'יעל כבר פה?..' פלט גלעד בעצבנות...
'לא...' השיב רן בחיוך ממתיק סוד
'היא ביקשה ממני למסור לך שהיה לה סופש סוער והיא מותשת לגמרי וכנראה לא תגיע היום...'
למזלו של רן תדמור לא היה תת מקלע בידיו של גלעד...
הוא שוב קלט איך יעל מסובבת אותו על קצה האצבע... הרי היא שוב שלחה את ההודעה הזו דרך רן כדי להתעלל בו...
גלעד החזיק מעמד עד הצהריים עד שנשבר והרים לה טלפון.

'איך את מרגישה?... הוא שאל אותה
'יותר טוב, קצת תשושה מהסופש...' ענתה יעל וגלעד הרגיש עוד חרב בבטן..
'תקשיבי יעל ... בבקשה תבואי... אני חייב לראות אותך...'
'אני רוצה לשמוע אותך מתחנן שאני אגיע. אני רוצה לשמוע אותך מתרפס...'
גלעד וידא שהוא לבד באזור ואין אף אחד במסדרון ואמר
'בבקשה יעלי... אני מתחנן לפנייך שתגיעי לפה... אני לא יכול בלעדייך... אני מוכן לעשות הכל כדי שתגיעי...'
שתיקה השתררה מהצד השני

'אז קודם כל אל תקרא לי יעלי כי אני לא חברה שלך, ודבר שני אני רואה שאני צריכה ללמד אותך להתרפס כמו שצריך. ככה לא מתרפסים...
'אז באה ללמד אותי?...' ניסה גילעד שוב, מרגיש את הזין שלו בונה אוהל מדוגם במכנסיים...
'נראה...' אמרה יעל וטרקה לבוס שלה את הטלפון בפעם השניה...

אבל יעל לא הגיעה, וגלעד הכריח את עצמו לטבוע בעבודה. פגישות, ישיבות, ניירת... הוא שקע בעבודה ורק בשש וחצי בערב פתאום קלט שהוא נשאר לבד וכולם הלכו הביתה. הוא ארגן את שארית הניירת למחר, נעל את המשרד, כיבה את האורות בחדרים שכולם השאירו כאילו שאבא שלו חברת חשמל, הפעיל את קוד האבטחה והאזעקה, וניגש לנעול כששמע את קולה של יעל מאחוריו אומר לו: 'יש לך עוד הזדמנות אחת להראות לי איך אתה יודע להתרפס...'

גלעד נשאר לבד במשרד. השעה היתה שבע בערב. יום חמישי. תחילת הסופ"ש...יעל כבר היתה בדרך הביתה... היא הולכת להתקלח, להתלבש (הוא תהה מה היא תלבש לדייט שלה עם רן תדמור: שמלה? ג'ינס?... חצאית? ואולי את המכנסיים השחורים הנמוכים שלה שכל-כך חיבב?... כמו כן הוא היה מודע לפאתטיות שבהתעסקות בזה ובעיקר לעובדה שזה חירמן אותו בטירוף...)
הוא יכל להריח אותה מזליפה על עצמה את הבושם הזה שלה ששיגע אותו כל-כך..
הוא יכל לדמיין אותם מצחקקים ביחד, מתלטפים... לרגע השתעשע גלעד במחשבה להתקשר לרן תדמור ולהקפיץ אותו למשרד בטענה כלשהי...

בסוף גלעד לא יכל להתאפק... הוא הרים טלפון לרן תדמור ושאל אותו בקול הכי רציני שיש לו האם המצגת ליום ראשון מוכנה. רן תדמור השיב שכן ואיחל לגלעד סופש מקסים...
גלעד שאל אותו בנימה קלילה האם יש לו תכניות מעניינות לסופש... ורן תדמור שתק שתי שניות ואז אמר בנימה אפופת סוד שכן אבל הוא עוד לא יכול לספר...

גלעד ישב במשרדו מובס...
המחשבה הראשונה שחלפה בראשו זה שהבת זונה הזו לא הסתפקה בזה שהיא הביסה אותו בכזאת קלילות עם ההעלאה במשכורת, היא גם היתה חייבת להתעלל בו...

היא הרי לא באמת היתה חייבת לציין שהיא יוצאת היום עם רן תדמור... היא יכלה להתחמק בכל טוענה אחרת, אבל היא ראתה את מבטי הקנאה שלו כל פעם שהיא פלירטטה עם רן תדמור הכלב הזה...

המסקנה הראשונה של גלעד היתה שמיכל סיפרה לו את זה כדי להשפיל אותו ולהתעלל בו...

המסקנה השניה של גלעד היתה שהזין שלו פתאום עומד בטירוף, כמו שלא עמד מעולם, וששום דבר מעולם לא חרמן אותו כמו הרעיון שיעל, העוזרת הסקסית והמדהימה שלו תשפיל אותו שוב...

המסקנה השלישית, והברורה מכולן היתה לקחת את הטלפון, ובלי בושה לחייג למספר הסלולרי שלה...

הסלולרי שלה צלצל 3 פעמים והיא ענתה ב-'כן' קצר וסמכותי. הוא ידע שה-'כן' הקצר והאנטיפתי הזה מיועד רק אליו. היא הרי זיהתה את המספר של העבודה וידעה שבשעה הזו ביום חמישי רק הוא יכול להתקשר אליה משם... הוא ידע שה-'כן' הקצר והגס שלה היה מיועד רק אליו - אבל זה כבר לא הדהים אותו. זה פשוט ריגש אותו...

'תשמעי יעל... קודם כל אני מצטער על קודם... ההעלאה שביקשת מגיעה לך ואני שמח שהסתדרנו...'
'כן.. ממש היתה לך ברירה...' השיבה יעל ביבושת. היא לא היתה בקטע של להיות מנצחת נדיבה...
'בכל מקרה...' המשיך גלעד בקול רועד 'אני לא רוצה להפריע לך הערב אבל אני ממש ממש רוצה שנפגש אולי בהמשך הסופשבוע... תני לי הזדמנות... אני ממש מבקש...'

'אתה מתכוון שאתה מתחנן...' היה נדמה לו שהוא שומע חיוך בקולה
'אפשר גם לנסח את זה ככה...' הפעם היה תורו של גלעד לחייך...
יעל שתקה כמה שניות ואמרה, כשהפעם אי היה אפשר לפספס את החיוך בקולה.
'טוב... נראה... אני אתקשר אלייך...'
הדבר הבא שגלעד שמע זה את הצליל של בזק.
יעל ניתקה לבוס שלה בפרצוף

באותו לילה הגיע גילעד למסקנה אחת, חד משמעית, ובלתי נמנעת:
הוא חייב להתאפס על עצמו, לקחת את עצמו ואת חרמנותו בידיים ולהפסיק לכרכר סביב העוזרת שלו.
'זה לא אשמתה שהיא סקסית כל-כך...' הוא חשב לעצמו, מה גם שעושה רושם שאת העבודה היא לומדת מאד מהר...
למחרת התייצב גלעד לשבוע עבודה חדש...
גם יעל התייצבה לשבוע עבודה חדש. היא הגיע למשרד שתי דקות אחריו, נכנסה לחדרו ובחיוך מאיר שאלה אם בא לו קפה. הוא ענה בשמחה שכן...
'אז תעשה לי גם. שניים סוכר...' היא ענתה והוא לא האמין שנפל בפח הטיפשי שלה שוב. תוך שנייה הוא ביטל את הרעיון להתעמת איתה על עניין טיפשי כמו קפה... הרי בוס אמיתי לא עושה חשבון אם הוא צריך לעשות קפה לעוזרת שלו לפעמים...
כל אותו יום עשה גלעד מאמצים כבירים להמנע מיעל עד כמה שאפשר, אבל המשיך להשאיר את הדלת בין המשרדים שלהם פתוחה כדי שיוכל להקשיב בריכוז לשיחות האישיות שנכנסות אליה לסלולרי... הטריפה אותו השאלה האם יש לה חבר?... האם היא יוצאת עם מישהו?... ואיך לעזאזאל מבררים דבר כזה בלי להיות פאתטי?...

עבר יום. ועוד יום. ועוד יום. גלעד שם לב איך מעמדה של יעל בחברה שלו הולך ומתחזק. היא השתלטה על העניינים במהירות מפתיעה. היא ידעה להיות מתוקה וסקסית מול לקוחות, ואסרטיבית ואגרסיבית מול ספקים ונותני שירות...
בעיניים כלות ראה גלעד איך משרד העוזרת שלו נהפך למרכז חברתי כשכל הבחורים קופצים אחת לכמה זמן לפלרטט קלות עם הנסיכה החדשה... הפלירטוטים האלה הוציאו אותו מדעתו. בייחוד הפלירטוטים שלה עם רן תדמור שניהל עכשיו את הפרוייקט החדש שנכנס, וגלעד לא יכול היה לעשות כלום כי הרי רן תדמור אחראי על הפרוייקט הכי חשוב שלו וצריך לעמוד בקשר שוטף עם יעל שמרכזת את כל הפרוייקטים בחברה...

גלעד הצטער כל-כך שהוא לא יכול לפטר את הרן תדמור הזה... או לחילופין לשלוח אותו לשנת השתלמות בטימבוקטו...

לקראת הסופ"ש הראשון של יעל בחברה גלעד הרגיש שהוא קרוב לאיבוד שפיות. הוא הרגיש שהוא מכור לריח של הבושם שלה שזלג אליו למשרד, לחיוכי בוקר טוב הסקסיים ומלאי הביטחון שלה, לקול האסרטיבי שלה נוזף בתקיפות בטלפון בספקים שאיחרו...

ביום חמישי אחרי הצהריים יעל נכנסה אליו לחדר. היא חייכה אליו את אחד מהחיוכים שלה.
'אני צריכה לדבר איתך... יש לך שתי דקות בשבילי?...'
גלעד הרגיש שהוא רועד כולו והתפלל שיעל לא קולטת את גודל השפעתה עליו...שתי דקות בשבילה?... יש לו את כל החיים בשבילה... הוא הביט עליה וראה במבט בעיניה שהיא קולטת לחלוטין... הוא ראה בעיניה מבט שחצני ומלא ביטחון של בחורה חזקה שמודעת לכוח שלה ולהשפעה שלה...
'בבקשה... אשמח לדבר איתך...' הוא השיב, משתדל להשמע אדיש וקר מזג...
'תארתי לעצמי שתשמח...' היא ענתה, נימה קלה של ציניות בקולה וגלעד חסר האונים שוב חש איך הוא הופך לעגבניה בשלה במיוחד...
'תשמע...' אמרה יעל
'אני אגש ישר לעניין... אני מעוניינת בהעלאה במשכורת שאני מקבלת. אני הסכמתי ב..ראיון... (יעל עשתה פאוזה לפני המילה 'ראיון' כאילו כדי להזכיר לגילעד שהיא קלטה היטב כמה הראיון שעשה לה היה עלוב ומגוחך...) לתנאי שכר שהצעת אבל אני חושבת שאני שווה הרבה יותר. אני רוצה העלאה של 10% לנטו, רטרואקטיבית מהיום הראשון לעבודה...

גלעד הרגיש שהמוח שלו מתפוצץ. ברור היה לו לחלוטין שהדרישה שלה כבר מזמן עברה מרמה של חוצפה לרמה של אבסורד... התנאים שלה היו מעולים מלכתחילה. עשר אחוז העלאה לנטו?... אחרי שבוע עבודה?... רטרואקטיבית?... לבחורה יש ביצים של שור... היא פשוט מודעת לחלוטין שהוא שפוט שלה בצורה מוחלטת, אחרת לא היתה מעזה...

'תקשיבי יעל...' גמגם גלעד. הוא הרגיש שאין לו ברירה והוא חייב לאסוף את שארית בטחונו העצמי . הוא חייב עכשיו להחזיר אותה, את עצמו, ואת החברה לשפיות, והנה הזדמנות...
'זה נכון שאני מאד מרוצה מההתקדמות שלך...'
'זה שאתה מרוצה שמתי לב...' העירה יעל בסרקזם...
'אבל כרגע אני לא יכול לאשר לך העלאה כזאת. זה מאד חריג בשלב הזה וכרגע המשכורת שלך...'
'תשמע גלעד... ' יעל קטעה אותו בגסות. 'אני אחסוך לך את זיוני השכל שלך. אני מעוניינת בהעלאה ואתה תיתן לי אותה מהסיבה הפשוטה שאם לא אני אעזוב... תראה, אתה חרמן עלי טילים, ואני רואה את זה...' גלעד היה המום, ויעל שכנראה הרגישה שאולי היא נסחפה הוסיפה בטון ילדותי וחמוד 'נו... תהיה מתוק... איפה תמצא עוזרת מתוקה ומקסימה כמוני...'

השתררה שתיקה. ויעל אמרה: יש לך 3 שניות להחליט. היא הסתובבה ופנתה לכיוון היציאה. גלעד בהה חסר אונים בחריץ של החוטיני שמבצבץ מעל הג'ינס שלה ושמע מישהו עם קול בדיוק כמו שלו קורא אחריה:
'טוב ניצחת... אם אני מעלה לך את הנטו ב-10% את הולכת איתי עכשיו לשתות קפה?...'

יעל הסתובבה חזרה לעברו. היא חייכה חיוך מנצח.
'הייתי שמחה להיפגש איתך היום בערב אחרי העבודה אבל קבעתי עם רן תדמור לבירה... אולי פעם אחרת...'
היא נתנה לו נשיקה קלילה על השפתיים, הסתובבה ויצאה מהמשרד.

שניה אחרי שיעל יצאה מהמשרד ('הרשמת אותי מאד, יעל, אנחנו זקוקים למישהי כמוך פה בחברה שלנו... מבחינתי את יכולה להתחיל מחר בבוקר...') ניסה גילעד להבין איך יכול להיות שדוקא הוא, שבנה לעצמו שם של אחד שמקפיד על איכות, מצויינות, ומקצועיות, ללא פשרות, נפל בפח של בחורה שחצנית וסקסית במיוחד...
גלעד השיב לעצמו שזה שהיא כוסית לא אומר שהיא לא תהיה טובה בעבודה ודוקא יכול להיות נחמד שמישהי כמוה תסתובב פה...

למחרת בבוקר מצא את עצמו גלעד שם אפטר-שייב לפני שהוא יוצא לעבודה, למרות שהוא בכלל לא התגלח, מודד 3 חולצות שונות מול הארון ומבטיח לעצמו לחזור להתאמן בחדר כושר כדי להוריד את הכרס הקטנה שצצה לה פתאום בגיל 30...

כשהגיע גלעד למשרד הוא גילה התקהלות לא אופיינית של גברברים צעירים סביב העוזרת האישית החדשה שלו. להפתעתו גילה גילעד מן עקצוץ של קנאה וחוסר שביעות רצון מהעובדה שהכל העובדים שלו פתאום רוחשים סביב הנערה החדשה במשרד...
גילעד ניסה לשוות לעצמו נימה קלילה והומוריסטית כשרטן לעברם 'טוב חבר'ה לעבודה אני לא משלם לכם משכורת עתק בשביל שתפלרטטו עם יעלי...'
הבעיה שגלעד נשמע לעצמו בכלל לא קליל והומוריסטי... להפך, הוא נשמע לעצמו קנאי ומריר על שיעל מפזרת את חיוכיה המקסימים לעובדים שלו...

המשרד של גלעד והמשרד של יעל היו מחוברים במין מחיצת זכוכית כשהמשרד של יעל משמש מעין מעבר בין המסדרון כניסה לבין המשרד של גלעד. ובמילים אחרות: כל מי שנכנס לגלעד חייב לעבור אצל יעל, ולהיפך: כל מי שיוצא מגלעד (כולל גלעד עצמו...) חייב לעבור שם...
גלעד שם לב שכבר ביום הראשון הוא ניצל כל הזדמנות לצאת ולהכנס, להתנדב לעזור לה, להסביר לה דברים... להפתעתו קלט גלעד שיעל פיקחית מאד, קולטת מהר, ובקיצור משתלטת על העניינים במהירות מפתיעה... שלא לומר מופרזת...
כשכבר חשב גלעד שהכל בסדר והיום הראשון עם יעל עובד על מי מנוחות בלי אפיזודות הזויות האינטרקום שלו צלצל. זאת היתה יעל.
'כן יעל...' הוא ניסה לשוות לעצמו טון תקיף וסמכותי...
'תכנס אלי בבקשה...' ענתה יעל את התשובה הכי לא הגיונית... את המסקנה הזו הסיק גלעד בזמן שרגליו צעדו את המרחק הקצר למשרדה של יעל...
הוא הביט בה במבט שואל. לא מבין אם עליו להיות עדיין מופתע מהחוצפה שלה. יעל חייכה את החיוך הסקסי שלה ואמרה: 'תצלם לי בבקשה את הדף הזה בשלושה עותקים...'
'יעל... את עובדת אצלי או אני אצלך?...' ניסה גילעד לצאת בהומור מהמבוכה שלו... משוכנע לחלוטין שהיא רואה כמה הוא מסמיק וחרמן... מוחו מנסה לשוא למצוא טיעון הגיוני למה שקורה... אולי היא לא יודעת להפעיל את המכונת צילום הרי היא חדשה ('איזה שטויות' ענה גלעד לעצמו... בודאי שהיא יודעת לתפעל את ההמכונות צילום... כמעט כמו שהיא יודעת לתפעל אותך, חרמן שכמוך...)
'בוא לא נכנס כרגע להגדרות מחייבות...' ענתה יעל
גלעד צילם לה את הדף. בשלושה עותקים.
'תודה. זהו בינתיים...' אמרה יעל. בלי להרים את עיניה לכיוונו.
גילעד חזר המום למשרדו ונחת בכבדות בכסא שלו. הוא חייב לעשות משהו. ככה זה לא יכול להמשך. אבל מה???...

הדפיקה בדלת החזירה את מחשבותיו של גלעד למשרד ולראיון הקרוב... הוא לחץ על כפתור קטן מתחת לשולחן... כפתור שמדליק את השלט המואר הירוק מחוץ לדלת, שכתוב עליו OPEN... מין הברקה טכנולוגית משעשעת שהוא היה מאד גאה בה...
הדלת נפתחה ויעל נכנסה פנימה.
גילעד הביט בה. שיער חום ארוך חלק, עיניים חומות גדולות, נאה מאד ללא ספק, גובה ממוצע...
היא לבשה ג'ינס וטישרט לבנה צמודה שהבליטו ישבן חטוב וקטן וחזה קטן ומושלם...

גלעד הביט בה בסקרנות רבה אבל גם בחוסר נוחות מסויימת... ההליכה החתולית שלה, החיוך הגדול שלה, הנשיות המתפרצת שלה שדרו בטחון עצמי גבוה. על גבול השחצנות. גלעד ציין לפניו את העובדה שכל הבחורות לפניה שבאו לראיון היו מאופרות, מדוגמות, ומלובשות, והנה היעל אייל הזו עם הקורות חיים המקרטעים שלה נכנסת לראיון עבודה בג'ינס וטישרט לבן וצועדת לעברו בבטחון עצמי מופרז...

היא חייכה אליו חיוך רחב והושיטה את ידה. 'נעים מאד. אני יעל אייל...'
גילעד קם ולחץ את ידה. הוא כבר שכח את קורות החיים האפרוריים שלה. משהו בה סקרן אותה, משך אותו, וגרם לו לאי נוחות...
לחיצת היד שלה היתה אסרטיבית ונשית. לתדהמתו היא אמרה לו, עדיין עם חיוך רחב: 'שב בבקשה...'

פה גלעד היה מבולבל לחלוטין. הוא לא הבין אם זה סוג של הומור, בטחון עצמי מופרז, או פשוט טפשות. הוא החליט ללכת על אופציה א'...

מהר מאד גלעד שם לב שבמקום לראיין את יעל, היא בעצם מראיינת אותו... הוא זה שמספר לה על העבודה, על החברה שהקים במו ידיו, מנסה להרשים אותה בפרוייקטים הגדולים שהם מתעסקים עכשיו ואיך היא בעצם הולכת לרכז את כל הפרוייקטים בשבילו...
גלעד המנכ"ל שתוכו צעק בכל הכוח שהוא חייב לסיים בנימוס את הראיון ולהרים טלפון לתמר הר-לב ההיא...הבעיה היא שגלעד המנכ"ל היה סגור כרגע בתוך חדר נעול וגלעד הגבר, גבר זכר חרמן בן 31 ניהל את העניינים, וכל מה שגלעד הגבר רצה, זה שהיעל הזו תעבוד לצידו...

את מחשבות הזימה שלו קטע צלצול פלאפון. לא. זה לא היה הפלאפון שלו. זה היה הפלאפון שלה...
בתדהמה הביט גלעד שלא רק שיעל לא מתה ממבוכה על כך שנכנסה לראיון עבודה בלי לסגור את הסלואלרי, היא עוד מעיזה בחוצפה בלתי נתפסת לענות...

גלעד ישב המום והמתין בזמן שיעל מסבירה בסבלנות לקול בצד השני של הנייד שלה שהיא בדיוק בפגישה עכשיו והיא תחזור אליו עוד כמה דקות...
היא סיימה את השיחה שלה, חייכה חיוך רחב ששידר לגלעד היישר לתוך התחתונים, לא טרחה להתנצל, וכשגלעד כבר הניח ששום דבר כנראה לא יפתיע אותו עם הבחורה הזו היא הוציאה מהתיק שלה סיגריות ושאלה אם נכון שלא איכפת לו שהיא תעשן...

גלעד ההמום ששנא ריח של סיגריות במשרד מלמל שלא איכפת לו ויעל השיבה: 'אז תביא לי אש...'

גילעד הביט בחוסר סבלנות בקורות החיים שלפניו. היה לו יום לחוץ ועמוס פגישות, והוא לא התכוון לבזבז יותר מידי זמן על הראיון הזה... כמה חבל שיצא הנוהל הטיפשי הזה שצריך לכל משרה חדשה שמאויישת לראיין לפחות חמישה... אבל דוקא בגלל שהוא מנכ"ל החברה הוא חייב להראות דוגמא ולהקפיד על הנהלים הטפשיים שהחבר'ה בכוח אדם ממציאים...
אתמול הוא כבר ראיין 4, ודוקא התמר הר-לב ההיא נראתה לו מועמדת מצויינת...
הוא סקר בריפרוף את קורות החיים של המועמדת שמחכה להכנס: בת 27, נסיון קודם ממוצע פלוס, גליון ציונים ממוצע פלוס, אפילו השם שלה - יעל אייל... מן שם כזה... ממוצע פלוס...
והוא הרי הולך להציע משרה נחשקת: עוזרת אישית למנכ"ל בחברת הייטק מצליחה ומשגשגת שעוסקת בתחום ייחודי ומרתק... תנאים טובים, עבודה מאתגרת, סביבת עבודה צעירה...
הוא ידע שהוא צריך עוזרת מבריקה ונמרצת... לא את היעל אייל הממוצעת פלוס הזו...

מה שגילעד לא ידע שיעל אייל היא הכל חוץ מממוצע פלוס...