צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כבר לא שותקת

If you dont go on the edge, you take too much space
לפני 6 שנים. 6 באוקטובר 2017 בשעה 10:13

יצאנו ליום כיף וסידורים בחיפה. הקטנות שלנו נכנסו לסרט ורונית ואני נצלנו את הזמן לסרט משלנו. סתם, ללא ממש משלנו. הסרט היחיד שהיה רלוונטי הוא מכתוב. רונית עקמה קצת את האף אבל בסופו של דבר העיניים שלי טפטפו בלי סוף לא יודעת אם יותר מבכי או מצחוק. אולי זה מההורמונים...

ואולי זה באמת מכתוב. לא הייתי עם הפאה שלי, לא צעיף ואפילו בלי השפתון שלי ( שבלעדיו לקפה בסרט אין את אותה התחושה ). אבל הרגשתי סופר רגישה ורכה ואוהבת. מה עובר עלי??


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י