בין פראצ'ט, גיימן, ואדמס

אחרי שעברתי היום על כמה בלוגים של סאביות באתר, הרשו לי לומר לכן: אתן יצורים עלובים ומטופשים.

לראות אתכן מתענגות על זה שמישהו מתעלל בכן, או מכה אתכן, או מעניש אתכן על זה שאתן אומרות את דעתן, עושה לי בחילה
לקרוא איך אתן מתחננות שמישהו ישפיל אתכן גורם לי לצחוק כי אתן משפילות את עצמכן
הייתי קורא לכן כלבות מטומטמות, אבל לעזזל, כלבים הם יצורים מאד אינטיליגנטים. יותר מכן.
מלקקות נעליים של גברים נשואים שאפילו לא יורקים לכיוון שלכן... כל אשה עם טיפשת שכל היתה יודעת שזה לא לעניין, אבל אתן? אתן מתענגות על החרא הזה.

"הו, כמה נהדר, האדון שלי אפילו לא מסוגל לזיין אותי אלא דוחף לי ויברטור, או שולח אחרים לזיין אותי"
"אני כל כך אוהבת את המאסטר שלי שמונע ממני לגמור ומתייחס אלי כמו אל חתיכת אשפה"
"הו, השולט הנפלא שלי, יורק עלי ומשתין עלי ואז מנתק איתי קשר לשבועיים וכועס עלי אם אני מתקשרת אליו"

פשוט איכס

אתן פתטיות
עלובות
ומטופשות

לא פלא שמעולם לא התעניינתי בכן