מחשבות

היא היתה יפה כמו מלאכית, גופה צחור ודק עטוף בתחרה שחורה, ידיה עדינות, צווארה ארוך ורגליה ארוכות. 

טהורה... קדושה... תמה... עולה! 

היא עמדה... אישה ללא פנים... קצה חבל נכרך סביב פרק ידה והקצה השני סביב הקרסול ומשם חזרה ליד ואז במשיכת חבל הוצמדה היד לקרסול והגוף התמיר התקפל לשניים. 

היא שכבה... קרבן חסר פנים... עקודה, ראשה משוך לאחור וצווארה פשוט... מוכן! 

שני כהנים לצידה, האחד מטהר ומגיר את נוזליה, והשני תר את אבריה ומשרטט על המפרקים דרכם יבותרו איבריה - אצבעותיו לופתות את צווארה חשות בדופק החלש ותרות אחר קנה הנשימה. איבריה המבותרים... רגליה, ידיה, ראשה, ליבה... כולם יישרפו על גבי המזבח. 

ברגעי השחיטה גופה העדין התעוות וגנח בינות לחבלים, ולאחריהם... דממה! הנשמה השאירה את הגוף רפוי ודומם.

קרבן!

נ. ב. מסתבר שאני קושר יותר טוב מכפי שחשבתי 😅