לזיכרונה של אהובה
אני לא מאמין שאני כותב עליך בלשון עבר ואני בטוח שאם היית בחיים את הורגת אותי על הפוסט הדביק הזה אבל זין אני אשמח שתקיצי ותתני לי חזק בראש על הפרסום הסאחי הזה. סורי פשוט הייתי חייב לשתף חברים יקרים מי היית ומה היה הסדום בשבילנו.
הסדום היה בית והיה המקום הראשון והאחרון שיצאנו אליו להכיר ולבלות. ואמרתי לך אז ענבל שאין כמו סדום כדי להשיק קשר משמעותי. הסשנים הפומביים הכי טובים ועמוקים היו בסדום.
הסדום היה בית למסע קסום וארוך ומקום בטוח שיכולנו לחקור להכיר להאיר לשבור מחיצות ולרקוד כמו ילדים חסרי דאגה.
את אהבת מאוד את הסדום ואפילו הקדשת איור אומנותי מושקע ויפה זו היתה הדרך שלך להביע אהבה.
זה היה מסע שנגמר בטרם עת אבל אני יודע שהרוח היפה שלך איתי ועמוק בלב ועמוק בלבבות של כולם. ושהיופי שלך העיניים שלך החן והאצילות חרוטים בקירות של הסדום ובלבבות של האנשים. ואני בטוח שאת למעלה מלאכית יפה במקום טוב מביטה בנו ורוצה שנמשיך לרקוד ונמשיך להיות בית לבדס"מ ונמשיך להפיץ רק אור חוויות טובות ואהבה אמיתית.
הסשן האחרון שלנו בסדום
