כן.
הלכתי חצי שעה לפה כדי לקנות קינדר?!
כן.
מה אתה מפגר?!
תשמרי על הפה שלך.
סליחה.
קנית?
כן.
תוציאי ביצה אחת. תכניסי אותה לכוס שלך.
אני באמצע הרחוב!!!
לא אכפת לי. תמצאי דרך. מדרגות של בית. שירותים...
אני עם ג'ינס ויש פה אנשים ברחוב.
תמצאי דרך.
...
זה בפנים.
תחזרי הביתה.
...
הגעתי הביתה. אפשר להוציא?
לא.
מותר פיפי?
לא.
למה שאלתי....
תאכלי את הביצה שמוציאה מהכוס שלך.
ירד לי קצת דם.
את בסדר?
העובדים שלך שומעים אותך כשאתה ככה נדבר אלי?
כן.
באמת באמת?
עשית מה שאמרתי?...
...
תעני.
...
מתעלמת?
...
כאילו... רציתי לעשות לך מוד כועס. פאסיב אגרסיב. להתעלם ממך בכוונה. לכתוב לך שהלכת רחוק מידי. שהגזמת. שאתה מסכן אותי אם ירד לי דם. שזה לא בסדר שאתה ככה מדבר אלי בפומבי.
סיימת?
אבל אני פאקינג מתה על זה. ולמרות שאני שונאת את זה.. זה מרטיב אותי. ואולי אני חייבת להיות שיכורה כדי להודות בזה.
כנראה.
שנאתי את זה שזה הרטיב אותי. הרגשתי כמו שרמוטה קטנה שתעשה הכל בשבילך.
ועדיין תענשי על ההתחצפות ועל ההתעלמות.
הייתי צריכה להחליף תחתונים. כשהוצאתי את הביצה והיא טפטפה. לא רציתי להגיד לך.
טוב.
למה זה מרטיב אותי כשכולם יודעים שאני זנזונת קטנה שלך. טפטתי מלראות את השוקולד נמס מהחום של הכוס שלי. הרגשתי זונה צייתנית כשדחפתי לכוס באמצע הרחוב. ודברתי אליך דוחה ולמרות זאת בצעתי מה שאמרת. כי מעבר לפוזה רציתי להיות ילדה טובה.
לילה טוב קטנה. את עדיין תענשי.
על מה?!
