סרטן הגדי

אין פה מילת בטחון. אני הבטחון שלך. אני אחליט כשמסוכן לך מידי. אני אנווט כשעמוס לך מידי.אני אושיע כשארגיש שאת בסכנה. אני אלקק את פצעייך ואמחה דמעותייך. אני אתפור את צלקותייך. אני.

הוא קשר את עיניה בצעיף כותנה רכה. הידק היטב לראשה.היא הייתה רוצה לחכך את שתי רגליה כדי להרגיש את החמימות שעטפה אותה מבפנים. להחמיא לרטיבות שחלחלה בה.לא להבין אם היא מתביישת בזה או גאה בזה. עכשיו היא גם אינה רואה כלום. הרגע הוא נטל ממנה את חוש הראייה.הוא רתם לראשה גאג קלאסי ושוב הידק לראשה. שלל ממנה את חוש הדיבור היא פלטה גניחה קטנה שרמזה על אישור גורף.. השתתפות עצמית במה שנעשה עליה. כאקט אחרון לפני ששוב עזב את נפשה לבדה, הוא קשר את שתי ידיה לאחורי גבה. כלא את חוש המישוש. עכשיו היא כולה רק כלי.כך גם היא הרגישה. כך גם הכוס המטפטף שלה הרגיש. היא בערה והטמינה מבושה את סערה בה.לא רצתה לתת יד לדבר. שנכנעה ללא מאבק.כמה שניות עברו. שתי דלתות נטרקו והקפיצו אותה ממקומה. היא התחילה לנוע במקומה באי שקט. היא חשה שהפחד חזר ומציץ מבין שתי שדיה, חושף טפח מבין שתי רגלייה. היא הרגישה שמישהו עומד קרוב. אי לא ידעה אם זה הספרן או מישהו אחר.
אותו המישהו הזה ניצב מולה. מכופף בירכיו אליה. מרחק סטירה. מרחק יריקה. מרחק ליטוף.לא מרחק נשיקה. משהו נמרח לה מתחת לחוטמה. אותו מישהו הזה טשטש את חוש הריח שלה.מרח עליה סוג של שמן סיני צורב וחריף. הותיר אותה עם חוש השמיעה בלבד.הפחד התחיל לשתק אותה. משהו אמר לה בתוכה שהיא כבר לא לבדה עם הספרן. שאליו הצטרפו עוד מספר דמויות. היא שמעה לחשים אך חוסר אונה טשטש את יכולתה לספור אותם. לפי שמיעה בלבד.השמן הסיני צרב את חוש הריח שלה.

הותירו אותה שוב למספר רגעים. לבד. לבד עם עצמה ועם פחדיה. משום מה בתוך הסחרור הזה היא חשבה שתאבד מרטיבותה. היא טעתה. רטיבותה רק התעצמה. זה הכעיס אותה כמעה. אבל רק לרגע.
____________________________

Pitcairn-האדם החדש חלק שלישי
____________________________

היא הוקמה ברגישות ובנחישות.הובלה בצווארה אל תוככי הבית.מתוודעת אליו בחוש השמיעה. אך חוץ מצעדים של אדם אחד שדוחף אותה מאחוריה בצווארה היא אינה שומעת דבר.ראשה מפזם את אותה נעימה ששמעה מקודם. זו של HNDEL. היא הוכנסה לחדר גדול. עמוס רהיטי בדסמ אך היא אינה יודעת את זה. חמישה גברים טעונים עומדים במרחק סביר ממנה היא אינה מרגישה אותם. דווקא חוסר היכולת להשתמש בארבעת חושיה שנלקחו ממנה מונעים ממנה להשתמש בחוש היחידי שנותר לה.היא נושמת בכבדות.הכוס שלה נפער מיוזמתו.בוער וחם.מזמין. רק תקחו.אלמוני גבוה ושקט מוביל ומכניס אותה לחדר ומטמין את ראשה בסד עינויים תלוי. היא מזילה ריר. נושמת ונושפת בכבדות. רוצה לצעוק שיפסיק. שיחדל ממעשיו. אך הוא לא עשה עדיין כלום. לא משהו שהיא לא חוותה בעבר.לא משהו שחדש לה. רק עוצמת החוויה. המרחק. הסכנה הברורה והמיידית.אי הידיעה. אי הידיעה במה שעלול להיקרות לה. אי הידיעה בדבר אדונה.היא אינה יודעת את מי היא אמורה לשרת. להיות כלי של מי. של מה. לכמה זמן.האם יש לה איזשהיא נגיעה או אמירה בדבר סיפוקיה שלה.סד העינויים התלוי גבוה ממנה. היא מוצאת את עצמה עומדת על קצות אצבעותיה כדי שצווארה לא יכאב לה.ידיה נשארו קשורות מאחורי גבה.היא חושבת שהיא רוצה לגמור אבל היא לא יודעת למה. היא לא יודעת האם כדאי לה.היא רק הייתה רוצה להושיט יד ולגעת בעצמה. לחפור בתנועות גסות בכוס החם שלה. כן. היא רוצה להגיע לפורקן.ובאותו רגע ממש,משאלתה באופן מפתיע ומרגש למידי התגשמה. לא ניתנה לה האפשרות לגעת בעצמה. אך מישהו אחר , זר עשה זאת במקומה. היא חשה יד גדולה נוגעת בה.כמו כף גדולה שנועדה ללקט את אותן טיפות שניגרות מהכוס שלה.היא הרגישה את עצמה מפשקת יותר כדי לתת מקום ולא הבינה למה היא עושה את זה מבלי שנאמר לה לעשות כן.היד הגדולה לשה את הכוס שלה ובדקה את רמת הרטיבות בפנים.עוד שנייה שתיים והיא הייתה יכולה לגמור.חבל שאין לה מסעד או כר להניח עליו את ראשה המסוחרר.לפחות את החוש הזה, איזה שלא יהיה לא לקחו ממנה. את היכולת להרגיש את היד הלוקחת לשה ומעסה את בשרה ואת שפתיה התחתונות. בודקת אותה בדיקה פולשנית וחצופה.ואיך שהיד פלשה לתוכה כך היד חזרה על עקבותיה ונעלמה לה. בכל מצב אחר מיכל הייתה גונחת בקולי קולות. במצב זה מיכל לא ידעה מה לעשות, מה גם שכמה חושים נמנעו ממנה באופן זמני.שתי ידיים בריאות אוחזות משני צידי מותניה. מיעל מרגישה את זה מתקרב. היא עומדת בשארית כוחות על אצבעותיה הדואבות כדי להקל על צווארה. איזו חוסר התחשבות.מיכל הרגישה את התנוחה. שתי ידיים אוחזות במותניה.שומרות על מיקומה. שומרות שלא תזוז ותמוש יותר מידי.היא הרגישה שהיא נמסה בין שתי הידיים האלה. הכוס שלה כמו הר געש עומד להגיע לשיאו ולהתפרץ.היא הצליחה עד כה לשפשף את ירכיה הפנימיות זו בזו כדי לתת איזה שהוא מענה לכוס שלה. היא לא הצליחה לעשות כך עכשיו. הידיים הבריאות מנעו ממנה תזוזה מיותרת. ניסיון להצמיד רגליים רק כדי להרגיע את הכוס הבוער עלה בפישוק רגליה ע"י תזוזת הרגל באופן אגרסיבי כמו שראתה בסרטים ששוטרים עושים לחשודים.זה רק חימם אותה יותר. תחושת הקורבן. החשוד. החף מפשע. האנונימיות. הלא נודע והאי בהירות. ואז זין ענק חדר לו אי שם למעמקי מפשעתה. היא פלטה גניחת רווחה. כמו שהגיעה לפורקן השתנה לאחר שעות של התאפקות.היא התרפקה ורצתה לזרוק את עצמה על אותו זין אגיר מימדים. עוד חוש שלא מנעו ממנה. להרגיש את גודלו של הזין הנתקע בה . בהחלט זין גדול מימדים. זין של אותם ידיים בריאות אוחזות.הוא לא דפק. הוא השאיר את הזין שלו בתוכה מבלי להלום ולפמפם. היא בוערת. תנו לי לגמור היא ניסתה לסנן מבעד לגאג ההדוק לפיה.בבת אחת הידיים הבריאות גם הוציאו את הזין ממנה כמו שהוציאו את האוויר מבריכה מלאה במים. נשימתה נעתקה. היא חשבה שהיא מתעלפת. תחזיר אותו פנימה. אתם לא יכולים לעשות לי את זה. דמעות עלו מגרונה והציפו את לחייה.תחזיר את הזין הזה פנימה היא שוב ניסתה לצעוק מבעד לגאג אך לא הצליחה. אולי יכלה לזעוק הברות אילמות כאלו ואחרות אך לא את המשפט החד כיווני הזה. לא את זה. תחזיר אותו! בבקשה.ואז שוב הזין נתקע עמוק בתוכה. אההההההה! היא עצמה את עיניה למרות כיסוי העיניים.היא ניסתה להתרומם בשארית כוחות אחרונים על קצות אצבעותיה כמו רקדנית בלט מנוסה. לעמוד ואיכשהוא להכיל את הזין. לתפוס ולהחזיק בכולו. שלא יברח. מזיזה את האגן שלה בהתאם לכיוון החדירה שלו. אולי כדי לזיין את המזיין. אל תוציא אותו חתיכת בן זונה. חסר לך. אל תוציא אותו.היא חשבה שחלפה נצח מתקיעה לתקיעה. תתקע אותי בן של זונה. תתקע אותי, הלמה בראשה.אם לא בשבילי בשביל הכוס שלי. ובאותו רגע, כמו נדר של פיית שיניים משאלתה התגשמה. מישהו קרא אותה. והדפיקות החלו. החקלאי היא קראה לו, בגלל הידיים, התחיל להלום בה בפראות.להלום במותניה ובאחוריה. הכניס לה שוב ועמוק יותר את הזין העצום שלו. היא נשמה לרווחה. התעוררה מעלפונה.כןןןןןןןןןןןןן!ניסתה שוב להתרומם ולהכיל את כולו. כל אינצ' ואינצ' ממנו.היא רק הייתה רוצה להיות מסוגלת להניח את הראש. להניח ולהתענג. ואם אפשר שיורידו את סד העינויים הזה כדי שזה לא יהיה קשה להכיל את הזין העצום הזה.והחקלאי ממשיך להלום בה.ממשיך לאחוז במותניה. ברגישות ובנחישות. לאחוז ולהלום. לדפוק אותה עד אפר. לזיין אותה עד עילפון. לתקוע אותה עד שכרון חושים. לשפד אותה עד חיזיון תעתועים. לחלל אותה עד זוהמה.בקצב מונוטוני להחריד. בשליטה עצמית להדהים. לא להרפות ולרדת. לא לעזוב ולזנוח. לא לעלות ולהגביר. להמשיך באותו קצב לדפוק את מיכל עד שתתעלף. עד שיימאס. עד שתיקבע.עד שהכוס שלה לא יוכל להכיל עוד. עד שנפשה תדמם ותאמר די.מיכל עוד לא קבלה הוראות. לא כאלה ולא אחרות. אף אחד לא אמר לה שאסור לה לצרוח. אף אחד לא אמר לה לשתוק. ועד כמה שזכור לה בין דפיקה לדפיקה, אף אחד לא אמר לה שאסור לה לגמור. היא הרפתה מעט, פשקה קלות את רגליה על אף חוסר הנוחות של הכלי הגדול שחדר לתוכה. היא התעלמה מעצמה ובדיוק באופן הזה הצליחה לגמור בקול תרועה. בקול תרועה, בשאון גדול, בקול פעמונים, במין שיח חרשים ודממת חושים עילאית , כך הצליחה לגמור. מבלי שאף אחד ידע.שריריה הופכים רפויים. אם רק יכלה להניח את ראשה. אם רק יכלה לנום מעט. לנוח. ואז לחזור לפעילות. אך החקלאי בעל הזרועות ובעל האיבר לא הרפה. הוא התמיד להלום בה ולצלצל בעכוזיה. לדפוק אותה כאילו אין מחר. באמת לא היה מחר.כבר חצי שעה שהיא נדפקת. היא לא שומעת את גניחותיו. היא התחילה להתרגל לצווארה הכואב כאשר הצליחה למצוא תנוחה נוחה ברמת הסביר לראשה שעל סד העינויים התלוי.ההתרגשות עברה לה. היא פערה את עכוזה ושיחררה את שריריה. את שרירי התחת שלה. החורים שלה נכנעו לגמרי. מזל שנאמר לה לא להתאפר אחרת הייתה נראית כמו ליצן בסוף הופעה. הגאג הקשה עליה לבלוע את הריר כך שהיא נאלצה להוציא את הכל החוצה.הריר התערבב עם דמעותיה שהספיקו להתייבש. הנה היא כבר מגיעה אוטוטו לגמירה שלישית והחקלאי לא מפסיק. כח שלא נגמר. און שלא מפסיק. לשניה עבר בראשה שאולי בעצם זו מכונה שדופקת אותה ורק ידיים אמיתיות הם אלה שנותנות את האשליה. אך היא ויתרה במהרה תוך כדי דפיקה על הרעיון. היא הרגישה את פעימות ליבו דרך הזין הענק שלו. הרגישה את הורידים שהתנוססו כשלטי חוצות על הזין שמבעבע בה.הרטיבות שלה גלשה לעבר ירכיה העייפות והדואבות.היא הזדפקה כאשר הזין בבת אחת יצא ממנה. היא נדרכה. מה הולך לקרות עכשיו. היא שבחה את פועלו את החקלאי החסון. אם רק יכלה לראות את פניו. קיוותה שנהנה כפי שהיא נהנתה.כפוית טובה שכמוה.לא הייתה גמירה, היא השתוממה. לא הייתה גניחה או אנחה. היא לא שמעה מבועלה ולו הערה אחת קטנה.היא ניסתה לחפש רמזים לשאר החושים האובדים שלה. חוש הריח חזר לאט לאט לתפקד אם כי לא לתפקוד מלא.וברגע שניסתה להסניף ריח זיעה אחד או רבים זין אחר התחלף בקודם וחדר לתוכה, הפעם ללא ידיים תומכות.היא הייתה מזהה את הזין הקודם שפמפם בה בשעה האחרונה. זה היה זין אחר. ארוך יותר. דק יותר. היא שוב התרוממה על קצות אצבעותיה כדי להכילו. החדש הגיע בכוחות חדשים והתחיל שוב בסאגת הדפיקה. מיכל הרשתה לעצמה לגנוח בקולי קולות.מנסה לנחש כמה זמן יימשך התענוג/סיוט הזה. היא רצתה להכיר את פניהם של בועליה. היא דרשה בגמירתם לפניה. היא רצתה לדעת שסיפקה אותם בדרך זו או אחרת.גם לשני לא הייתה גמירה. לא היה קול. הפעם גם לא היו ידיים. עכשיו היא בהחלט הייתה רק חור ותו לא. חור דפיקה. לזה הביאו אותה.היא גנחה כמו חיית בהמה שחורשת אדמה.הזין השני הגיע לתהומות עמוקים יותר.בקשיחות יתר. באגרסיביות. כאילו שמר את כל אונו רק לפירוקה.לזה בהחלט הביאו אותה. היא הרגישה שהזין השני בעצם מרים אותה והיא לא צריכה להתרומם על קצות אצבעותיה. היא חשבה אם תצליח להירדם בתנוחה זו אם וכאשר סאגת הדפיקות הזו תמשך ותמשך. היא בהחלט הובאה לפה רק לצורך הזה. לספק כנראה את כל חרמני היישוב.חבורה של סוטים.והדפיקה נמשכת. טובה מקודמתה. מעייפת מקודמתה.אך לא מספקת. הידיים של החקלאי הראשון העבירו בה חום שהשני מנע ממנה. ביודעין היא חשבה.כמה זמן עבר. תחושת הזמן נעדרה מבינתה.רגליה נעשו עייפות יותר ויותר. כמו בעמידה ממושכת בתור להופעה שהייתה בה באנגליה.עפעפיה הכבידו עליה לפתע.יום שלם ודורסני עבר עליה. היא לא האמינה שבסופו של יום היא תגיע למעמד ותנוחה שבה היא נמצאת. אוף...עוד גמירה מטושטשת עברה עליה. חלשה. כמעט בלתי מורגשת. כמו אחד מחושיה הנעדרים.היא מתעוררת משופדת על גברבר חלק. לא הראשון ולא השני. היא זוכרת במעומעם את השלישי ואולי את הרביעי אבל לא את החמישי. וכל אחד שנכנס בה המהלך הלילה לא היה אותו אחד שלפניהם. הם התחלפו חדשים ונמרצים. הכוס שלה חנך הלילה יותר מידי כלים לתקופת חיים שלמה. החדש שזה עתה פגשה שיפד אותה כשהיא מעליו. שוכבת מעליו. חוש אחד חזר אליה. שיחררו לה את הידיים. הגאג לא מש מפיה. גם לא כיסוי העיניים. היא יכלה להזיז את ידיה ולחוש את גופו החם של בועלה החדש. צלצל לה כמו בעלה החדש במקום בועלה החדש אך לא היה לה כוח לחייך.איך אפשר להירדם תוך כדי דפיקה? תוך כדי זיון? תוך כדי התעוררות חושים מסחררת.איך אפשר להירדם כשזין גדול חודר בך?היא הייתה רוצה למשש את החודר התורן.היא מרגישה את חום גופו מתחתיה אך הייתה רוצה לראות איך מרגישים פניו.האם יש לו סנטר דומיננטית כמו הספרן ההוא שלרגע אחד אפילו התגעגעה אליו? האם יש לו משקפיים? האם הוא מגולח או שלא טרח בכלל לכבודה? שעיר הוא לא. האם התנועות היו מונוטוניות. הוא לא הרפה. תקע וחדר. הרים את האגן שלו וחדר לתוכה. היא חשבה שבטח הכוס שלה איבד צורה ופרופורציה.היא ניסתה לשלוח יד לעבר הכוס שלה אך יד גדולה ממנה מנעה ממנה. החודר מתחתיה השאיר אותה שכובה עליו. דפוקה. גם לדופק התורן לא הייתה גמירה.הוא בעל אותה כמו שחקן פורנו מנוסה.היא נהנתה לשמוע את נשימותיו הכבדות. את מאמציו להתמיד בתנועות הדפיקה. היא הרגישה שדופקים אותה כמו בובת מין מתנפחת. ממש כך. היא לא שולטת בתנועותיה. לא בגברים המתחלפים. לא בתנוחות.הדבר היחיד שהיא שולטת עליו זה הגמירות שלה. בוקר אחרי לילה של זיון אחד ארוך הגמירות גם כן נגמרו. הגבר מתחתיה התרומם כששני גברים אחרים שניצבו לצידה עזרו לה לקום כשהזין שלו ממשיך להיות בתוך הכוס שלה. לרגע אחד, הגבר ניתק ממנה ותחושת הזין בכוס שלה נעלמה. היא חשה עירומה יותר מתמיד. כבר התרגלה בעשרים שעות האחרונות לזין בכוס שלה ועכשיו שולפים לה אותו ללא אזהרה.הרכינו אותה על שולחן.אחד הגברים והיא כבר לא זכרה מי מהן מי אחז בה במותניה מאחוריה, זה לא היה החקלאי, תורן הדפיקה הראשון, זה היה אחר.אחז בה וחדר שוב אליה. חדוות גניחה נשמעה מגרונה.הזין חזר לתוכי. היא הרגישה כמו בובת גמישה שמפסלים לצורך הנאת הרבים. יותר מהזין חזרה אליה תחושת הזין בה.היא שמעה קול. עבה. זה לא היה הספרן אלא מישהו אחר. מולך על השולחן בשעה עשר יש 2 כוסות מים. מצד ימין בשעה שתיים יש שני כריכים. הם מתנהגים אליה כעיוורת. אולי מכמה בחינות. היא נדרכה. תאכלי.זו לא בקשה. תאכלי.ואוח...כמה היא הייתה רעבה. אולי היא אפילו הורידה כמה קלוריות מאז ליל אמש, ליל פתיחת מרתון דפיקות. מיכל התחילה לאכול ולשתות בזמן שמאחוריה מתמידים לדפוק אותה.האם באמת נועדתי לענג? האם אלה השבועיים שמצפים לי פה? לחיות כשפחת חורי דפיקה? היא לא רצתה לסיים מייד את הכריכים. אלוהים כמה שהיו טעימים. היא הייתה מתערבת שהספרן הוא זה שבאופן אישית הכין אותם בשבילה. בינתיים הגברים שוב התחלפו. היא נרעדה בדיוק לשתי שניות שזין אחד יצא ממנה וזין אחר נכנס. ושוב תחושת הקלה. אפשר שהתחילה להתרגל לזה. וכך המשיכה לאכול כמו שהמשיכה להידפק. בהתחלה עוד רצתה להכיר את זהותם של הגברים התוקעים בה . איך הם נראים בעיקר. זה סקרן אותה לדעת למה הם עוד לא נוגעים בשני החורים האחרים שנשארו מיותמים. כמה שהיא סבלה מדפיקה אנאלית כך היא לפתע מוצאת עצמה מייחלת לעצמה. אין שעון. אין חלונות ואם היו עיניה מוגפות. אין תחושת זמן. היא משערת שבוקר. רק בגלל שנתנו לי שני כריכים וכוס מים? אולי השעה עדיין מוקדמת. ואולי עדיין ערב של אתמול. היא הרגישה שהיא נמצאת שם כבר ימים. ואולי חלפו אפילו ימים. תחושת הזיון המתמשך תעתעה בה. כמו פאקינג ג'ט לג ארוך. היא סיימה לאכול וסיננה מבעד לגאג תודה. לא ידעה למי. לא הרגישה צורך לסיים את התודה באדון. כזה או אחר. הספרן לא הציג עצמו ככזה. גם לא במסרים ההזויים המוקדמים.המיזוג עבד שעות נוספות. אחרת הייתה כבר מזיעה את עצמה עד למוות. היא נעים . שוב הזין יצא ממנה. היא חשה כפגועת תאונת פגע וברח. היא כיווצה את ירכיה וניסתה לאחד אותם. הרגישה כמו אותו סשן ואקום שפעם עברה. הכוס דגדג לה. מיכל הרגישה צורך עד לדחוף את כף היד שלה פנימה ולבצע בעצמה פיסטינג. היא חייבת לחטט בו. לפשפש. לחפש. ריק מידי.באין מפריע ובאין אדון היא הזדרזה לשלוח את ידה לעבר הכוס אך שוב שתי ידיים מאסיביות תלשו אותה ממקומה על השולחן ושוב הניחו אותה על גבר חלק כמו קודמיו. מן סוג של תנאי קבלה. רק מגולחים ייענו. היא נדרכה. נסתה להישען על ידייה ששולבו על החזה של הגבר התורן. אך כשקבלה שוב את מנת הזין לתוכה מאותו גברבר מתחתיה אבדה מיכל את שיווי משקלה והתעלפה עליו. התרפקה על זיון האלף שלה או משהו כזה וזנחה מחשבותיה. רק לישון. יד רכה ליטפה את הישבן שלה. יד נשית. מעסה את ישבנה תוך כדי הזיון הכוחני בכוס שלה. היא לרגע חשבה שלא הפסיקה לגנוח מהרגע והכל התחיל. יד רכה שהחדירה אצבע לתוך חור ישבנה.