צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סרטן הגדי

כלבים מסתכלים עליך מלמטה
חתולים מסתכלים עליך מלמעלה
חזירים מסתכלים עליך בגובה העיניים

את הבלוג שלי קוראים קודם בלחיצת ]PLAY על הסאונד המצורף
לפני שנה. 17 באוקטובר 2023 בשעה 15:20

תכף נכנסים. תכף נכנסים. 

עוד לא אומרים כלום. ואנחנו רק מתכוננים. מחכים לאישור. מחכים לאקשן. רעל בעיניים. שנאה יוקדת למר שבאוייבנו. 

יש את ניק. ניצול ממסיבת הדמים. שאיבד את חבריו ואת ההתפרקות הוא עושה פה איתנו. על מדים אמריקאיים ונשק מאובזר. חותם על כל כלי הרג אפשרי. 

ויש אחד אחר. ניצול אחד הקיבוצים. שהחליט להצטרף אלינו. כמה ימים אחרי שהקיבוץ שלו קיבל באיחור רב את ההגנה לה היה צריך. אחרי אבדות רבות. זו מלחמה על הבית.

אני חוזר ממטווחים. בחדר אוכל מגישים המבורגר. ליד הש.ג. קייטרינג הביא ציוד לעל האש ופתח שולחנות וכמובן שהכין לכולם...המבורגרים. ובצד המרוחק הגיע פוד טראק שמכין לנו...איך לא המבורגרים.  ואני רק צריך לבחור איזה המבורגר אני רוצה לאכול.

אחרי כמה דקות נכנס גזלנד לבסיס עם המנגינה המעצבנת של הגלידה. אני מתרחק ממנו כמו מאש ואז אחד החיילים אומר...זה בחינם. גזלנד שמחלק חינם גלידות. 

וכשהאוכל בבסיס לא מספק מצאנו איש קשר בעיר הקרובה. ובמקום להביא את מה שיש הוא שואל אותנו מה בא לנו. 

יש פה קרטונים על קרטונים מהכל. ביגוד וציוד . מתחתונים וגרביים ועד לכל מוצר טואלטיקה. בשמים ודאודורנטים. לא צריך להביא מהבית כלום. שירותי כביסה ומה לא. 

המוראל בשמיים. מחכים לכל רגע שההוראה תגיע ונכנס. אפשר לחתוך את הדריכות. משמנים את הכלי נשק. משפצרים. מוודאים שהכל עובד. הכל תקין. בכל זאת היעילות הצבאית ידועה לשמצה. 

אנחנו מגובשים כבר שנים. כל מילואים הוא כמו מפגש מחזור. אנשים שפרשו לפני שנים הפציעו ובאו לתרום. תכף נכנסים. תכף נכנסים. נלחמים על הבית. במלחמה הקודמת עוד התחיילנו בחורשה חשוכה כשרק אור פנסים עלינו ושתינו קפה מפחיות בוטנים ריקות של מנות קרב. הבית דאג לנו לקפה קצת יותר טוב. ואנחנו מסתפקים בפינג'אן הישן של הרס"פ. את זה לא מחליפים. 

בערב מקבל אפטר לבקר חברה יקרה במושב לא רחוק והחיבוק הזה היה שווה הכל. גם הקפה. גם המקלחת. על האמבטיה ויתרתי. אידיוט. אם רק הייתי מקבל אפטר לזיין את הקטנה שלי ולהביא לה את החלב שלה ולחזור זה היה בכלל מצוין. 

תחזיקו מעמד.  כן כן. אתם. נמצא זמן שקט לאבל. לשכול . ליגון. לעצב. לבכי.  לעכל כחברה את השואה שעברנו. עכשיו הזמן למלחמה. לעשות כל מה שאפשר. כל אחד בחלקת ה"אלוהים" הקטנה שלו . מה שרק אפשר. 

הוריד  בולט על המצח מרב כעס ושנאה. המבט חדור נקמה. האצבע כמעט כל ההדק. תכף נכנסים. תכף נכנסים. אנחנו ננצח את המפלצת הזאת. כך או אחרת. ושום דבר לא יעצור. לא החלטה של ראש כזה או אחר. לא מצב פוליטי. אנחנו באנו לסיים עם השיט הזה. פעם אחת. ומקווים גם לתמיד. 

 

בלוסום​(לא בעסק) - רק שתחזרו הביתה בשלום גיבורים שאתם
לפני שנה
חשופית שתוקה​(נשלטת) - אתה יודע, בשורה תחתונה, בימים כאלה רואים מי בנוי ממה על אמת, בבסיס,הכי בסיסי שלו, ב,core-
מי עסוק רק בלכתוב ובלדבר ולבשלוח ווטסאפים, ומי עושה. ולא משנה באיזה תחום.
למי יש אופי וערכים ועמוד שדרה, ולמי פחות.

אני גאה בך כל כך, שאתה חבר שלי.
ושמור לי המבורבר, לאכול יחד, במרפסת שלי, כשתחזור.
לפני שנה
im for you​(נשלטת) - תחזור לשלום חני יקר💋💋
לפני שנה
לוליטהשלך - מתי אני מקבלת חיבוק? עכשיו שאתה קרוב 🙃
לפני שנה
ווינX - תשמור על עצמך אבוש גאה בך המון ומתגעגעת אליך ולחלב כולכך🥺
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י