סרטן הגדי

אתה יכול בהחלט לראות את עצמך כבר מזל.
נישאת לשפחתך. הפכת אותה לשפחתך עד ליומך האחרון. יומך ולא יומה מהסיבה הפשוטה שאתה תמות לפניה. הכתובה היא ההוכחה שקנית אותה. היא רכוש שלך. כלי שלך. חפץ שלך. לדראון.
התפקיד שלה הוא פשוט: לשרת אותך למשך כל ימי חייך.
התפקיד שלך הוא יותר מורכב: לא לתת לה לשכוח את זה.
לעולם. כל זמן שאתם ביחד.
יהיו מורדות כשם שהיו עליות. עברתם את השנה הראשונה וכנראה תעברו את הבאות.
בהתחלה זה היה סוחף. ספונטני. כוחני.סוטה להחריד. קינקי להפתיע. פומבי. וולגארי. אלים.
לאט לאט זה מושך אותך למטה. אחרי החתונה. אחרי השנה הראשונה. אחרי הילד הראשון.
לרגע אתה אולי חושב שהכל נעלם. הפכת להיות פתאום ואנילי.
אחרי הילד הראשון חל המהפך. האשה/שפחה אינה נתפסת יותר כשפחה. באופן טבעי היא נחשבת כעת לאם ילדיך. אמא. תמשיך להיות זוגתך. אשת סודך. המאהבת שלך לעיתים. אבל לא שפחה.
תפקידך הוא להזכיר לה ששום דבר לא השתנה פה. אותה היררכיה. אתה האדון. היא השפחה. תפקידך הוא להזכיר לה. בקטנה. בגדולה. בחדרי חדרים. בפומבי. לעיניה בלבד ולעיתים לעיני כולם.
לא לתת לזה לדעוך. לשמור על זה. לשמר את זה. לכבד את זה. למצוא לזה זמן בשגרה הברוכה והמתישה. כשם שזה הדלק שלך זה הדלק שלה. זה הדלק שלכם. זוהי הסיבה ש1+1=3.
לא לקחת שום דבר כמובן מאליו. אתה יכול להיות יקה. אבל אתה חייב להפריע לשגרה.
אתה צריך להזכיר לה שהילדים זה עניין זמני. מתישהוא הרי הם יעזבו את הבית. אתה צריך למצוא מספיק סיבות להשאר שם כשזה יקרה.
אם היית שם לפניה אתה הרי לא תראה את זה נעלם. אם נולדת עם זה אתה לא תוכל לוותר על זה. אתה צריך למצוא את דרך הביניים.
תפקידה יישאר לשרת אותך. כך או כך.
תפקידך יישאר להזכיר לה. ככה הכרת אותה. וככה תשאר איתה. אתה תהיה הבעל המושלם. אבא כזה שכל הילדים בגן יקנאו בבן שלך. אתה תמצא את דרך הביניים. כמו שהכרתם, כך תשארו. היא לעולם תשאר שפחתך. אתה לעולם תשאר האדון.