סרטן הגדי

האם השולט (הנשוי לשפחתו) בהכרח הוא זה שתמיד צריך ליזום?
הרי הוא הקובע. הוא מחליט מתי ואיפה. הוא מחליט גם איך. ספונטני או מתוכנן מראש ובקפידה. עם אילו אלמנטים. עם איזה ציוד. חדש. ישן. עם שותפים או לבד.מלכה נוספת. אדון נוסף. שפחה נוספת. כולם ביחד. צופה או משתתפת. בפנים או בחוץ. פומבי או בין ארבעה קירות. להגמיר אותה או לא. להגמיר את עצמו. או לא. האם היא כלי או חלק מ?
טקסי או בוהמי. מדוייק ומעוצב או פרוע ומשולח.השולט מחליט. האחראיות היא שלו.
האם לשפחה יש חלק? האם היא יכולה ליזום? האם היא צריכה לבקש? האם היא צריכה לשתול רמזים? האם היא צריכה להחליט?
האם היא צריכה לשלוט?
או שאולי נגזר עליה לחכות בציפיה להחלטתו של השולט שלה גם אם הסיפוק שלה אינו יודע שובע?
האם תפקידה כשפחה בהכרח אמור למנוע ממנה את תפקידה כמאהבת ואנילית?
האם זה קיים בכלל? המושג ואניליות בזוגיות בדסמית. אבל זה עניין לפוסט אחר.
האם אמורים לעשות הפרדה? יש ימים לבדסמ ויש ימים ואנילים? זוגי ואי זוגי. שבוע שבוע. בדסמ של סופישבוע. וכיו"ב.
אתה מעביר איתה ערב משעמם לחלוטין בידיעה ברורה אחרי לילה של סשן ספונטני בשקט חרישי קיר ליד הקיר של חדר הילדים. השפחה התעוררה רק בצהריים. בשבת כמובן.
לקחת על עצמך את הילדים ונתת לה לצאת מהספייס שלה ולהתעורר בזמן שלה.
אך באותו ערב החלטת לעשות ניסוי. להתעלם מגינונים. לא לחמם את האוירה. לא ליצור אוירה. לתכנן ערב משעמם. ערב של ארוחת ערב קטנה משותפת אחרי שהילדים הולכים לישון. רביצה מול האח הגדול. עבודה על המחשב. קצת לימודים. שיחות עם מכרים. לא להצית. לא להדליק. לייבש את האוירה. לראות אם השפחה תיזום. היא בהחלט רומזת.
שורה אחר בשיחה עם חברה. שאלה שאינה משתמעת. אבל שום דבר פרט לזה.
אתה שם לב. אתה ער לדברים. אין נגיעה. אין ירידה על הבירכיים. אין יוזמה.
האם היא תחכה למוצא פי.? האם היא תחכה להחלטתי בנוגע לזה ובנוגע לה? האם זה בהכרח רק מתי שאני רוצה? האם אני אמור לסשן גם כשלא בא לי? האם אני בהכרח אמור להתאים את צרכייה לצרכיי במועדים שמתאימים לי? במועדים שמתאימים לה? או שחלק מהאחראיות עליה היא אחראיות על צרכיה. כבעל. לא פחות מאשר כאדון.
אתה ממשיך לעשות עליה ניסויים ללא ידיעתה.
פעם התחלת סשן והפסקת אותו באמצע. הפסקת אותו בדיוק כשהזין שלך עמוק בתוך גרונה.
היא מתאבדת עליו כמו שרק היא יכולה. לא רואה ממטר תרתי. מתנפלת עליו. אונסת את הזין שלך בגרונה, בשפתיה, בלשונה ובחשקיה. אתה מפסיק את הסשן ואת המציצה .
"תוציאי את הפה שלך מהזין שפחה."
אבל היא בשלה ממשיכה.
סטירה לפרצוף.
"תוציאי את הגרון שלך מהזין שפחה!"
אבל היא בשלה. ממשיכה. יודעת מה מצפה לה. מבינה את המשמעות. כופה על עצמה. יודעת שהיא תקבל עונש על זה אבל ממשיכה להתעלם ולמצוץ.
אתה מוציא לה את הגרון מהזין בכוח אבל היא ממשיכה לטרוף אותו. לא מקבלת לא כתשובה.
אתה יודע שהשפחה הרי לא שולטת בזה אבל היא יוזמת את זה. הפעם כשהיא בתוך זה היוזמה היא שלה.
היא אולי עקרבית אבל הצורך המיני שלך הוא גבוה שבעתיים משלה. מזלה. נח כשיש לך שפחה. אתה מניח בצד את היוזמה לרגע. אתה עושה את זה כשמתחשק לך. אתה יודע גם להזהר ממלכודות. לא שימי מחזור מפריעים לך במיוחד אבל כשהיא לא מצב רוח אתה תדע לא לכפות עליה שום דבר כזה. בוודאי לא באופן שלא יגרה אותה קודם. בהחלט נח וכיף שהאשה שלך היא שפחה. הרעיון הכללי מאד מוצא חן בעיניך. אתה אונס אותה כשאתה רוצה. שולט עליה כשאתה רוצה. מזיין אותה כשאתה רוצה. גומר איפה שאתה רוצה. כמעט.
האם היא בהכרח צריכה להיות משועבדת ליוזמה שלך? גם כשלא בא לה?!
ה-24/7 טומנת בחובה אחראיות לא פחות גדולה גם עליה. היא אחראית לספק אותך בזמן שלך. בכל זמן נתון. אלה לא ימי החמישי והסופשים של הזוגות הרגילים שאינם חיים ביחד.
יש להם את הלבד. את הפרטיות. את האני החיצוני שלהם. את מה שהם מקרינים החוצה ביום יום. זה מה שהיא רצתה. זה מה שהיא קבלה.
בחדר מדרגות היא עוד יכולה לצעוק על השכנה על הריח המזוויע שעולה לה מהמטבח ואם היא לא יודעת לטגן דגים שלא תטגן. אבל ברגע שהיא פסעה מעבר למפתן הדלת היא חוזרת לאני הפנימי שלה. למהות שלה. היא חוזרת להיות שפחה. יוזמת או לא.