צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סרטן הגדי

כלבים מסתכלים עליך מלמטה
חתולים מסתכלים עליך מלמעלה
חזירים מסתכלים עליך בגובה העיניים

את הבלוג שלי קוראים קודם בלחיצת ]PLAY על הסאונד המצורף
לפני 13 שנים. 20 במאי 2011 בשעה 6:51

אני הוא איש הכמעטים.

אני כמעט שם וכמעט נוגע.
אני כמעט מצליח וכמעט יודע.
אני כמעט מבין וכמעט מיישם.
כמעט מפנים וכמעט מסיים.
אני כמעט אוהב, מחבק , מנשק.
אני כמעט מרגיש , מלטף וחושק.
אני כמעט אצלך.
אני כמעט אני.
אני כמעט מנסה, כמעט לא מוותר, כמעט ממשיך.

אבל אני חזק.אני באתי ממשפחה שעברו את הדברים הכי קשים שאני רק יכול לדמיין לעצמי.
ואלה לא הגנים אלא דווקא את זו הרוח במפרשי.

איך זה בתור אגו טריפ יקירתי.

Alice' - גם הפוסט הזה כמעט אתה :)
לפני 13 שנים
בת אדם - מזהה!
לפני 13 שנים
מתוקף אישיותה - וואו, זה לא הולך להיות קל ,
לא מאמינה בלהיות כמעט.

אין גם וגם.
יש להיות.
הכי אתה.
אני אכתוב את זה על גוף ראשון שזה לא ישמע ביקורת..
כי זה לא.זאת נקודת ההשקפה שלי.
הכי אני.
בכל מצב צבירה עדין זה אני.
אני ורק אני.
אני לומדת להכיר את הצדדים הכי אפלים שלי.
להפוך בהם, לדוש אותם, ללוש אותם.
כל אלה שהתחמקתי מהם עד היום והייתי בטוחה שלא אתקל בהם לעולם.
אבל רק איתם אני מסוגלת להיות אני.לח"מ מכל צד שלא יהיה. ורק אני יודעת שהנגיעה הזאת היא קודם כל סטירה ואחר כך לטיפה אחת גדולה.

והאגו? בצד.כי כרגע הוא לא משרת אותי.הוא נמצא שם להיות לצידי.במסע אל האפלוליות.וכשאצא משם, האגו יהיה החוש-לוק-לוק אגו.....

בכבוד.הכי בכבוד שאני רוחשת לך כתבתי את דברי.

לח"מ.
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י