ראש השבט מספר...

יושבים סביב תנור הגז,יש קפה,הבנות שפגשתי בשנים קודמות מגיעות לבקר,אני מעין סנטה קלאוס, כל שנה מגיע בדצמבר, בערב ,אחת או שתיים מגיעות,לעיתים לבד, לעיתים עם חברות,בנות מאד צעירות,יושבים ומדברים,על הדברים שמציקים להן,יש להרבה מהן ההרגשה שהן לא מספיק טובות,לא מושלמות בחייהן,אז משותף להן אבן קטנה שאספתי בגינה ונתתי לכל אחת מהן, אבן,לא מעוצבת עם שברים ,ולא חלקה,אבל כאבן היא מושלמת..
הן הסתובבו עם האבן כל השנה בתיק.
אתמול היו שתי בנות,אחת הכרתי בשנה שעברה, וחברה שלה ,באו להגיד שלום,לפטפט.
בשיחה סיפרה אחת הבנות על כך שדברים לא מסתדרים לה,שהיא לא מבינה למה כלום לא הולך כפי שרוצה,אז סיפרתי לה על היום שלי.
בבוקר הלכתי לבית מסחר שהייתי בו שנה שעברה,היה סגור, ועבר למקום אחר,עם הסבר על הדלת בגרמנית לאן עברו,משום מה לא היה הסבר בעברית,אבל הצלחתי להבין את שם הרחוב, ואיך להגיע, הלכתי ברגל, והרבה,הגעתי למקום שחשבתי שזה נמצא ,לא מצאתי, המשכתי וחיפשתי,הגעתי לחנות שמוכרת את מה שרציתי,אבל לא כסיטונאי,נכנסתי,בעיקר בכדי להתחמם, ושאלתי למחיר,קשה כאן,הם בקושי מדברים אנגלית,או עברית.
המחיר שביקשו היה חמישים יורו,לא זכרתי כמה שלמתי אצל הסיטונאי,אבל ידעתי שזול יותר,עכשיו כבר הגעתי לחלק של העיר שאני לא מכיר,והזמן כעשרים דקות לפני פתיחת התצוגה שלי,הלכתי הרבה ברגל,וחלק מהדרך עשיתי ברכבת תחתית,לא היה לי מושג היכן אני, מעולם לא הייתי בחלק הזה של העיר, החלטתי לתפוס מונית,להגיע בזמן.
המונית שעמדה בכביש והמתינה הוזמנה,השני היה בהפסקה,שום מונית לא עוברת, הלכתי קצת ברגל,ואז שאלתי מישהו,הפנה אותי לרכבת,ובעצם הייתי ארבע תחנות בסך הכול מהמקום שבו הייתי צריך להיות,מה שחסך לי כסף,כי מוניות יקרות כאן. הגעתי בזמן למקומי, והספקתי וסידרתי כל שצריך,ניסיתי לאתר את הסיטונאי בעזרת הטלפון וידידה , בקבלה הישנה של הסיטונאי משנה שעברה ראיתי כי המחיר היה ארבעים ואחת יורו,אבל לא הצלחנו לאתר את הסיטונאי,לא טלפון, לא כתובת.
מחוסר ברירה,החלטתי לקנות בחנות גדולה שנמצאת לא רחוק ממני,לא משנה המחיר,אז הלכתי ברחוב,הקור מקפיא ורוח חזקה,בדרך עברתי ליד שלט קטן,שכל מה שהצלחתי להבין, שאולי יש להם את מה שאני צריך,נכנסתי,לקח קצת זמן, והפשרתי,וגם מצאתי את מה שחיפשתי,בשלושים יורו,כעת אני יודע על מקום קרוב יותר למקום בו אני נמצא,וגם זול בהרבה..