כמה זה שונה כשצופים מבחוץ או בתוך הסשן.
תוך שיחה היום נזכרתי בסיטואציה, משהו שהיה וקרה לפני די הרבה שנים.
הנשלטת הקבועה שלי באותה תקופה ישבה על הרצפה בחדר חשוך עם תאורת נרות מסביב
נשלטת חדשה שביקשה להתנסות היתה קשורה בידיים לתיקרה עם השרשראות ,עם כיסוי עיניים
אני מצליף בחדשה, די חלש למעשה.. רק חימום כזה, והיא גונחת. אני ממשיך, מידי פעם היא פולטת זעקת כאב קלה, לא נורא, אני ממשיך מעט חזק יותר.
אני מחייך אל הקבועה, ניגש, מלטף ומרגיע .. גם זמנה יגיע.
ממשיך להצליף והיא זועקת קלות.
ואז מהמטבח מגיעה האקסית שלי, אחת שבאה רק להתארח והתנדבה להכין לאכול בזמן שאנחנו עסוקים בסשן
נכנסת לחדר בסערה, בזעקות:"איך אתה יכול להכאיב לך כך?"
"אין לך לב?" היא בהיסטריה זועקת אלי
שהקבועה ניגשת להרחיק אותה מהמקום:"היא מסכנה ,צריך לשחרר אותה מיד."
אבל , היא די מהר נרגעה והתנצלה..
כאילו זה התפרץ ממנה. לא התכוונה.
הרי לא מזמן היא היתה זו שקשורה ומוצלפת. והיא אהבה והתמכרה.
באמת זה היה משהו חריג ומוזר.
אולי התקף קינאה כזה:" למה לא מרביצים גם לי אם כבר?"