לפני 17 שנים. 4 בדצמבר 2006 בשעה 18:58
לילה עובר לו בשקט..קורה מעט מאד לאחרונה. ואת מעבר לקו,כבר לאחר חצות מבקשת רשות לגמור. שומע את הגניחות שלך את הציפייה והתקווה לאישור. מאשר לך לגמור רק עוד שעה. אומרת "כן אדוני" "תודה אדוני". ומתחילה לספור שניות..רואה אותך בדמיוני. אוחזת ידייך על ירכייך. מחכה לשניות שיחלפו, מגרה אותך. קשה לך אבל גורם לך להתרגשות..בשנייה המיועדת נגעת בעצמך והתפרצת בסערה מעלה. בגמירה שהרשתי לך לשחרר..