ממתינה,עירומה כנגד הקיר, זוהרת כל כך לאור הנרות והמשחקים של אור וצל על גופך, את לא נעה, את מחכה
ידייך שעונות על הקיר, את שקטה, מניחה ראשך, מצחך נוגע בקיר,חריץ ישבנך נראה בולט על רקע אודם אור הנר.
מחליפה רגל , שחררת אגרוף ופרשת יד על הקיר, והיד השנייה נעה מעט הצידה, נפתחת לאט וברכות.
האור מרצד על גופך, נע עם משב הרוח שבחדר , מאיר את החבלים הקושרים אותך, שזורים סביב רגלייך וגופך.
את עומדת ומחכה, כיסוי העיניים מצל על פנייך, יודעת שיקרה משהו עוד מעט, יודעת שתרגישי מגע, יודעת שהכל יכול להיות, שאת כאן ללא יכולת להגיב, ולראות, יכול להיות מכאיב, יכול להיות קל וענוג, יכול להיות טעים, יכול להיות חם או קר, הכל יכול להיות, את נכנעת, לא חושבת יותר, את יודעת שזה כלל לא תלוי בך
שאני כאן, ואני אבחר את שארצה לעשות בך.. את כאן כי בחרת לתת, להיכנע להתמסר כל כולך, יודעת ובוטחת, וברחת לך במחשבות, לעולם אחר של שקט ושלווה,פולטת אנחה בלתי רצונית מידי רגע.. מוכנה לכל, לא יודעת דבר.
ממתינה.