ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים מלוכלכות

לפני 8 שנים. 23 באפריל 2016 בשעה 0:02

לא, יקירתי, אל תבקשי ממני "לצאת גבר". מאז גיל 15 לא עשיתי זאת ולא הרגשתי את הצורך. העובדה שאנחנו שוכבים לא נותנת לך את הזכות לתת לי נקודות, ובטח לא לצפות שאני אעשה לך טובות רק בשביל להרגיש כמו גבר.

תני לי לגלות לך סוד: עבדתי קשה על הגבריות שלי. התמודדתי עם הבעיות שלי בדיוק כמוך, אני שרוט בדיוק כמו כל השולטים, ולקח לי הרבה זמן להשלים עם הגבריות שלי כמו שאני רואה אותה. כמו שאני רואה אותה. אני לא מתכוון לזרוק את כל זה לפח בשניה שאת מפעילה עלי את המניפולציה הזו.

ואם את חושבת שאת הראשונה שמעמידה לי תנאים ומחסומים ואולטימטומים - את טועה. כבר עמדתי מול מחסומים גבוהים מזה. אני רואה את המניפולציה: את מקווה שהעובדה שאת נותנת לי אתגר תגרום לי לרצות לעמוד בו, להביס אותו כמו "גבר" וככה, בלי לשים לב, להתאים את עצמי להתנהגות הגברית שאת רוצה שאני אתאים לה.

פעם, כשהייתי צעיר וחכם יותר, עמדתי מול כמה מבחנים כאלה. הייתי שם סכין בין השיניים, משנן מפות וסיסמאות, מחדד את שכלי עד שהיה נשק מכוון ומשומן. הייתי מתאבד על המבחנים האלה, ולפעמים הייתי עובר. לפעמים גם בהצטיינות.

מאז זקנתי והאטתי. אל תעמידי אותי במבחן, אני לא טוב בזה; אני מעדיף לרמות. לא משחק איתך משחקים של גבריות. נכשל מראש. במקום זאת, אעטוף את הכוונה שלי במילים ואגיש לך. תבלעי או שתקיאי, הבחירה תהיה שלך, ותצטרכי לבחור בכנות, יקירתי, כי אני לא מתכוון לרדוף אחרי קצה החוט הזה. אני רק גבר.

לפני 9 שנים. 22 באוגוסט 2015 בשעה 22:52

המסיבה ההיא. אחרי שנים שניסית לשכנע אותי להצטרף אלייך. חוף. אחה"צ. מוזיקה קצבית ברקע. השמש כבר נמוכה בשמיים. בריזה נעימה מהים, אבל עדיין חם. כולם עירומים. מסתובבים, צוחקים, רוקדים, משתכשכים, שותים, מנמנמים.

אנחנו בזולה המרופדת, מתחת לצל, נחים מריקודים ושחייה. מלוחים מהים. אני על כורסא רכה, ראשי מונח לאחור, רגליים משתלשלות על הקרקע. את עלי. גוף קטן על גוף גדול. את מניחה את ראשך בשקע של כתפי וטועמת מליחות של זיעה וים. זרוע אחת שלי על ישבנך, לופתת. השניה מסביב למתניים. מחזיקה אותך במקום. הרגליים שלך מפושקות בשני צדדי, על הכריות הרכות. כל מי שיביט יראה את החדירה בינינו. שתי שפתייך פעורות ורטובות, הזין שלי רובו חבוי בתוכך. קצת ורדרדות של שפתיים פנימיות עוד גלויה.

המביטים מהצד יכולים לחשוב שאת רגועה, אולי אפילו מנמנמת. רק אני מרגיש אותך מתוחה וקפוצה עלי. את נעה לאט. מנסה להסתתר מהעוברים ושבים. את מנסה להתנתק לרגע, לסגור רגליים, להציץ לאחור ולראות אם מישהו קלט. אני לא נותן לך. מחזיק חזק. לאט לאט אני מזיז את האגן, נותן לרטיבות שלך לכסות לי את הזין, להימרח על הירכיים מהתנועה. את מרגישה את הבריזה מהים מלטפת את הרטיבות המתפשטת.

שפתייך מתכווצות מסביבי באופן לא רצוני. אני לא ממהר לשום מקום, בטח לא לגמור. רק להרגיש את החיכוך הזה, הרטיבות של עור מיוזע ונוזלי גוף והריח של סקס שמתפשט ועולה באפינו. את נכנעת לתנועה. אני גורר אותך עלי למעלה ולמטה. כשאני מושך אותך למעלה יד ימיני עוזרת לתנועה, מושכת את ישבנך ומפשקת אותו לרווחה, חושפת לאויר את החור הורדרד.

בשלב זה תנועותייך לא משאירות מקום לספק. אנחות נמלטות מפיך. אנשים מסובבים את ראשם, חלקם לידנו, את חלקם את מסוגלת לראות בזווית עינך. אנשים מעירים, מצביעים וצוחקים. בראשך עדיין מקננת המחשבה להפסיק, להיסגר, להתכרבל לצידי ולשכוח מזה - או לחלופין להסתובב לפתע ולבדוק כמה באמת צופים בנו מזדיינים. אחיזתי בך לא נרגעת לרגע. כולך מכווצת ופתוחה בו זמנית ואני יודע שאת קרובה לברוח. לא מתאים לי. אני מצמיד אותך אלי בכוח. שדייך ובטנך נלחצים אלי, מיוזעים ודביקים. כשאנחנו גומרים את נאנחת בקול רם; מישהי קוראת "וואו"; הרטיבות שלך מסמיכה והופכת לקצף לבן; גבר צוחק; זרע ממלא אותך מבפנים; שני זוגות מתמזמזים מביטים בך מאחור; מוזיקה קצבית מנקדת את ההתכווצויות שלך, מהירות ואז איטיות, כשכל מחשבה על העולם החיצון נעלמת מתוכך ואת חולבת את טיפת העונג האחרונה מתוכי ומתכרבלת אלי, דביקה ומלוכלכת, מחייכת, מסופקת.

לפני 9 שנים. 3 ביולי 2015 בשעה 23:17

במיתולוגיה השומרית, אֶנְכִּי (Enki) הוא אל התבונה, המלאכה והיצירה. הוא הקים את ממלכתו מתחת לקרקע, בתוך מי התהום העמוקים. מרגע זה לקח לעצמו את השליטה במים הנובעים והפוריים. פריונו הוא פריונם של המים הנקיים הנובעים במעיינות וזורמים בנהרות. באחד המיתוסים אֶנְכִּי ממלא נהרות יבשים ב'מימיו'. בשומרית, המילה 'מים' - אַ או אָבּ - היא גם המילה 'זרע'.

זרע נושא איתו חיים. אלה מים חיים, מילולית. זרע הוא גשם חם שטיפותיו הגדולות והכבדות מחפשות קרקע פוריה להיקלט בה. אם ייקלט על עורך החשוף, יווצר סימן של בעלות שלא נמחה לעולם. אם ייקלט בתוך פיך, יווצרו חום וכובד שיגעשו בבטנך כמו מַגְמָה רותחת. אם ייקלט בנרתיקך, תיווצר מרקחת ניגרת של נוזלים חמים ודביקים שרופאי אליל מוכרים בירידים מאובקים לצד הדרך. אם ייקלט בין שדייך, יווצר נוף של פלג מפכפך בערוץ נחל קדמוני. אם ייקלט ברחמך, יווצר תינוק. אם ייקלט על פנייך, יווצר יופי.

זרע נושא איתו מידע. חומר גנטי רב הכולל בתוכו חיים שלמים ורוחשים. כשאגמור עלייך זה יהיה אקט של העלאת מידע, מוצפן ומקודד במיוחד בשבילך. המילים, הנהמות, הזקפה, הסטירות, החדירה יבשרו כולם על תשוקתי ההולכת וגואה. כשיאזלו המילים והמעשים ותישאר רק הגמירה, הזרע יהיה לך להוכחה על תשוקתי שעלתה על גדותיה ונפלטה כמו מעיין הנובע מתוך סדק בסלע. כשתעבירי עליו את לשונך ואצבעותייך תרגישי אותו בזרמים וחוטים וגושים ועורך הרגיש יְפַרֵש את הסמיכות והחום וידע להבין את הסיפור הפשוט שבתוכם: שלרגע להטתי כל כך באהבה ובתשוקה אלייך שניתכתי בחום ופרצתי החוצה בלחץ עז.

זרע נושא איתו אותי. כשאני בא אלייך כמו שאֶנְכִּי בא אל ערוץ נחל צחיח, אני אדונם של הזרימה והתבונה והמלאכה והיצירה ובעזרת הידע הזה אני שולט גם בך. אך כשהזרימה תתחזק והזרע יפרוץ החוצה הוא ייקח אותי איתו, ירוקן אותי, והתבונה והמלאכה והיצירה יזרמו כולן אלייך, עלייך, ואני לא אהיה אדון של שום דבר מלבד גופי המרוקן. ואת תזכי לאסוף את כל תוכני בידייך ולהטמין אותו בתוכך, לבלוע ברעב או לתת לו להתקרר ולחלחל לאיטו או לשמור ולבצע בו כישופים שיקשרו את נפשי.

ובתוכי, מתחת לקרקע, כבר יתחילו לטפטף מי תהום וארגיש את התבונה והמלאכה והיצירה חוזרים וממלאים אותי ובקרוב כבר אתעורר ואתרומם מעלייך רענן ומוכן לשטוף אותך מחדש. אבל את תדעי - ידיעה שלא תימחה לעולם - שלמשך זמן קצר קיבלת לגופך את האלוהות ומולך ניצב אדם בן-תמותה שכל כולו שלך.

---------------------------

רשומה זו מוקדשת ל-י', שמעין של מים חיים גועש בשמה.

לפני 9 שנים. 20 ביוני 2015 בשעה 12:36

#ארוחת הצהריים נהדרת. באמת. והשמלה שלך מחמיאה מאוד. אבל מעטה הזיעה הדק שעל כתפייך וצווארך החשופים מחמיא יותר. מה דעתך שנוריד את הבד ונידבק קצת, גוף לגוף, נערבב חום וזיעה ורוק וזרע ונוזלי נרתיק ונראה איזה שיקוי אהבה אפשר ליצור על ירכייך?#

לפני 9 שנים. 15 באפריל 2015 בשעה 0:06

כשכל משקל גופי נח עלייך ואני חודר אלייך בשלושה חורים שונים, חופן, נשען, נושך, מקפל את גופך בכוח לאחור, ואת מביטה למעלה אלי ומחייכת - אז, לרגע אחד, אני מבין מה זה אומר לשלוט בכל סנטימטר מרובע בגוף שלך בעת ובעונה אחת.

לפני 9 שנים. 11 באפריל 2015 בשעה 9:49

#אני חושב שיש לי הזדמנות יוצאת דופן איתך. אחרי ששכבתי עם מישהי, לא קורה הרבה שאני כועס עליה ושונא אותה. לרוב אני נקשר רגשית לנשים שאני מזיין. קשרים התפוגגו, כן, היו גם אכזבות ורגשות קשים, אבל נדיר שאני באמת פוגע ונפגע ממישהי. אז עכשיו כשאני יודע שזה הדדי וגם את שונאת אותי אנחנו יכולים פשוט לא לתקשר יותר, כמו שהיה בחודשים האחרונים. אבל במקום זה אני רוצה להציע לך להזדיין איתי בכעס.

#הרגעי שניה והקשיבי. כעס ושנאה הם רגשות חזקים. כמה יוצא לך באמת לרצות שיהיה למישהו רע ולהיות לא אכפתית כלפיו? אולי יותר משזה קורה לי, ולכן ההצעה שלי לא מפתה. אבל אני יודע שלא שכבת עם הרבה מהם, אז זה יתרון שיש לי: כבר ראיתי את פרצוף האורגזמה שלך. למה שלא תפרקי איתי את הרגשות העזים האלה? למה לא לשאוב מהם סיפוק?

#אני יודע שיש לך פנטזיות אלימות לא ממומשות. אל תכחישי. היד שלי כבר לפתה את צווארך בזמן שהיא ירדה לך. כבר ביקשת ממני לזיין אותך חזק יותר. אני יודע שאת רוצה עוד. ועכשיו פשוט לא אכפת לי ממך מספיק כדי ללכת על קליפות ביצים. "גילוי וחקר הדדי" יושלכו יחד עם התחתונים שלך למרגלות המיטה. נוכל להיות רק שני אנשים עם רצון וחשק משלהם, בלי הצורך הזה לבדוק גבולות כל הזמן.

#אל תדאגי, אני לא מדבר על משהו מזיק או לא בטוח. יהיו לנו מילת ביטחון והסכמה והכל. אנחנו כאן כדי להנות. אני פשוט חושב שאוכל להנות מאוד אם פעם אחת אוכל לעשות לך את כל מה שאני רוצה. שאני רוצה. לא בשבילך. פשוט כי אני רוצה. ואני מציע לך את אותו הדבר.

#אז זו העסקה. גבר ששונא אותך מציע לעשות לך דברים לסיפוקו האישי. אם את שואבת מכך עונג זה לא מעניין אותי. ארכין אותך על משענת הספה ואחדור אלייך מאחור, אחדיר לך צעצועים ואצבעות, אעמיד אותך על הברכיים ואגמור לך על הציצים, וכשאסיים איתך אלך לאכול ארוחת צהריים ואזמין אותך להסתלק לי מהבית.

#מה את אומרת?#

לפני 9 שנים. 10 בדצמבר 2014 בשעה 8:39

אני רוצה לעשות לך את זה:

 

(את יכולה לבחור על מה תדברי.)

לפני 10 שנים. 25 בנובמבר 2014 בשעה 22:48

סימן הפיסוק החדש להיום נקרא "חץ דיבור" והוא נראה כך: >...>

 

סימן הפיסוק הזה מסמן דיבור שנשלח כחץ ונועד לפגוע עמוק במטרתו. המשפט בין ראש לזנב החץ לרוב לא נועד להעביר מידע, אלא בעיקר לרגש, לזעזע או לערער. על מנת להשיג את המטרה צריך לבחור את המילים בהן משתמשים בקפידה. בדרך כלל ההקשר יהיה חשוב גם כן. יש להשתמש בצורת הדיבור הזו במשורה על מנת לשמר את האפקטיביות שלה.

דוגמאות:

1. את שואלת אותי מהן התכניות להערב. אני עונה שנצא לשתות משהו, >ומאוחר יותר אחדור בכוח אל חור התחת שלך>.

2. את במרכז השיחה בזמן ארוחת ערב או מסיבה, אנשים מקשיבים למוצא פיך ונתלים על מילותייך. אני נהנה בשקט מהצד. ברגע של הפוגה, כשאת מקשיבה למישהו אחר, אני חולף לצידך, מחבק אותך ולוחש לאוזנך: >אני מאוד נהנה לראות אותך ככה. לפני שעתיים וחצי בלעת לי את השפיך ועכשיו כולם מביטים בך ומעריצים אותך. מעניין מה היו חושבים אם היו יודעים.>

3. אני בדרך לאסוף אותך. את כבר מוכנה. אני מתקשר אלייך מלמטה. "לרדת?" את שואלת. "עדיין לא," אני עונה. >חכי לי על הגב ברגליים מפושקות. אני בא לפרוק את הביצים שלי לתוכך לפני שיוצאים.>

לפני 10 שנים. 7 בנובמבר 2014 בשעה 10:35

סימן הפיסוק החדש להיום נקרא "משפט כלוא" והוא נראה כך: #...#

 

בין הסולמיות נמצא משפט שהצנזורה הפנימית שלנו בחרה שלא להוציא החוצה. סימן הפיסוק לא מציין נימוס. חלק מהמשפטים הכלואים אכן יהיו משפטים בוטים עם פוטנציאל לפגוע, אך התכלית של המשפט הכלוא היא אחרת: הוא נכלא על מנת להגן על הסביבה. משפטים מסוימים הם רבי עוצמה ויש להם את הכוח לשנות את המציאות באופן משמעותי. כליאתם היא אקט של רחמים כלפי הסובבים אותנו שלא יוכלו להתמודד איתם. לעיתים קרובות המשפט הכלוא ישנה אותנו אפילו אם לא נאמר, דרך השפעה על נימת הדיבור או שפת הגוף. לפעמים ההרגשה בכליאת המשפט תהיה דומה לשמירה על מפלצת אכזרית מאחורי סורג ובריח. לכן הדמיון של סימן הפיסוק לסורגי כלוב.

לעיתים קרובות כדאי ללוות את המשפט הכלוא במשפט חלופי, חיוור ודל מתוכן, על מנת לשחרר חלק מהלחץ הנגרם מכליאתו.

דוגמאות:

1. "השיחה הזו מעניינת מאוד," #ויש לך קול מאוד גבוה. את בטח נשמעת נהדר כשאת גומרת.#

2. "הריזוטו הזה ממש טעים," #ומזכיר לי את הריח של הכוס שלך. תגידי, את עדיין נהנית כשגומרים לך בפנים והזרע מטפטף החוצה?#

3. "מגיע לך להיות עם מישהו שיאהב אותך," #אבל עד אז, בא לך לבוא אלי ולהזדיין למשך ארבע שעות?#

לפני 10 שנים. 4 בנובמבר 2014 בשעה 2:24

נכנסנו אלייך הביתה. בחוץ סערה. קור ירושלמי מקפיא נכנס דרך חריצים בחלונות. היו לך דברים אחרונים לסדר לקראת הלילה, אז קפצתי למקלחת ראשון. כשיצאתי, עירום, התנור כבר דלק. התחממתי מולו על מיטתך בזמן שנכנסת למקלחת שחיממתי בעבורך. כמה דקות אחרי, כשקולות המים שככו, עצמתי עיניים ודמיינתי: גופך מהביל באוויר הקר, נוטף, כולו קימורים. טיפות נקוות בין שדייך, אצבעותייך וירכייך. עורך בוודאי אדמדם מחום המים ושפשוף המגבת.

דילגת במהירות דרך המטבחון הקר. חדרך היה חשוך, אבל החשיכה שקידמה את פנייך הייתה חמה ונעימה. בוודאי דמיינת את המגע הנעים של שמיכת הפוך שלך. לי היו תכניות אחרות.

התאכזבתי לראות אותך בחלוק. כנראה שגם הדרך מהמקלחת למיטה הייתה קרה מדי. קיוויתי שתבואי אלי בפטמות זקורות וחיוך, כמו בלילות קרים פחות. כשניגשתי אלייך במבט חתום הזין שלי הצביע עלייך בגאון. התרתי את הקשר בקדמת החלוק וצעדתי לאחור. שוליו החליקו הצידה ונשארו תלויים על שני שדיים כבדים, חושפים מתחתיהם בטן, ערווה וירכיים. הבטתי. חייכת אלי במבט תוהה שהפך לנבוך. תמיד היית נבוכה כשהבטתי בך; התחלת נבוכה מהמבט והפכת נבוכה מההנאה ששאבת ממנו. המשכתי להביט. גופך היה סמוק ורך. לאחר ששתיתי ממך מספיק בעיני, הגשתי לך צרור קטן שאחזתי בידי והתיישבתי.

הבטת בצרור במבט ממושך. משיחה מוקדמת בינינו ידעת כבר למה לצפות. כשפרשת אותו והחזקת מולך היה אפשר בכל זאת לשמוע אנקה קטנה של הפתעה. המתנת עוד כשתי שניות, מוחך מנסה לנחש מהי התכנית שלי להמשך הלילה. חייכתי.

החלוק נפל על הרצפה. הרמת את ידייך למעלה. הגופיה התיישבה על כתפייך.

אי אפשר היה לקרוא לזה גופיה. זו היתה צורה של גופיה, בעלת כתפיות דקות, שנגזרה מחולצה ישנה ודקה במיוחד. מאחר ונגזרה מחולצה במידותי היא הייתה ארוכה והגיעה עד ישבנך, כמעט אבל לא ממש מכסה אותו ואת ערוותך. אינסטינקט לא מורגש גרם לך למשוך את שוליה למטה, אך כשעשית זאת גילית שהמחשוף והכתפיות שכיסו בקושי את שדייך נמתחו עד שפטמות גדולות וזקורות נחשפו ובצבצו מעליהן. בשיחה אגבית לפני כמה שבועות הסכמנו שעירום חלקי יכול להיות בוטה ומושך יותר מאשר עירום מלא. דיברנו על תחפושות ודרכים להשיג את האפקט. בחרתי לתת לך להתנסות בדרך הפשוטה ביותר: פריט לבוש אחד, גזור כמעט למידותייך, שיכול בקושי להימתח מסביב לשדייך, לצנוח רפוי ולנסות ניסיון שווא להסתיר את נשיותך הסמיכה והמקורזלת.

סומק עז התפשט על עורך החיוור, מלחייך אל כתפייך ושדייך. גופך התחמם מקרינת התנור הישירה על עורך. לרגע ברק הדליק את החדר וגופך נראה חצוי לשניים: זרוע, פנים, רגל ושד שמאלי לבנים לחלוטין כמו של פסל משיש; זרוע, רגל ושד ימני אדומים כמו של דמות שדה מהמדורים הלוהטים ביותר של השאול; וכולך שרמוטה המציגה את גופה ומבקשת שיביטו בה, עוטה סמרטוט מקומט כמו ניסיון שקוף ומזויף לצניעות, כמו אומרת "הנה, כך אני ראויה להיראות בציבור, כך אני רוצה שיביטו בי."

"זה מה שמגיע לך," השמעתי את המילים, "מגיע לך להרגיש קצת כמו שרמוטה."

פיך נפער מעט. אף פעם לא קראתי לך ככה. המשכתי.

"ספרי לי על גבר איתו היית שרמוטה טובה במיוחד," זרקתי חץ נוסף. "קחי את הזמן, אבל אני יודע שתמצאי משהו. חשוב לי שתדעי שלא הייתי מבקש ממך לספר לי אם לא הייתי יודע שאת באמת שרמוטה. אני יודע כמה גברים ביקרו בין רגלייך, כמה גאווה והנאה את שואבת מהזכרונות הקטנים האלה, כל זין כמו פרס שאת מניחה על אדן החלון. אז הגיע הזמן לתת לי להביט באוסף הפרטי שאספת עם הציצים והפה והכוס הזה, כי נכון לעכשיו זה הכוס שלי." ולאורך ההסבר פנייך התכרכרמו וידעתי שאני הולך על חבל דק, אבל בו בזמן ידעתי שאם יתעורר בך הזיכרון הנכון יגאו הרגשות ותביני שאני צודק. וכשאמרת בחיוך קטן "סיפרתי לך פעם על מדריך היוגה שלי?" ידעתי שפגעתי בנקודה הנכונה.

סיפרת לי שהיית הולכת ללמוד אצלו, בדירתו. על איך שהיה שרירי וגבוה וחתיך. על איך שידיו היו מדריכות אותך בעדינות ליציבה נכונה, מניעות אותך בעדינות וכשסיפרת לי את זה ידי כבר התוו את אותם הקימורים. סיפרת על איך שכל שיעור היה מביא אותך לגירוי נוסף. על השיעור האחרון, בו עמד מאחורייך וידיו החליקו על בטנך ורפרפו למעלה ולרגע אצבעותיו נלחצו כנגד חזך. ועל איך שקפאתם שם עוד שניה, שתיים, חמש, עשר, עינייך עצומות, נשימתך שטוחה, פטמותייך זקורות, עד שידיו החלו לעסות בתנועה מעגלית ואיטית.

ובשלב זה בסיפור נשימתך באמת נעתקה לרגע וקולך נשבר כי רעם הרעיד את החלונות ואת חתולי הרחוב וכי אצבעותי מצאו את פטמותייך שבקושי כוסו ע"י בד כמעט שקוף ואחזו בהן בעדינות, כמעט בלי לחץ, נותנות להן להרגיש את החיכוך והחספוס. ואת תיאור תנועותיו הבטוחות כשהפשיט אותך אמרת במקוטע, חוזרת מדי פעם על מילה שנבלעה באנקה של עונג.

הוא זיין אותך על הרצפה. הגבר שחקר כל פינה בגופך במשך שבועות לבש קונדום על איברו וחקר את הפינה האחרונה הנסתרת, וכשרכבת עליו והחדרת את כולו לתוכך בבת אחת, רטובה משבועות של משחק מקדים, הרגשת ראשית את דקירת הזין שלו בתוך כוס רעב וחם ושנית את הדקירה הקטנה, המרוצה, של כיבוש נוסף. וכשחיבקתי אותך מאחור, הזין שלי מתחכך בישבנך וידי מעסות בכוח את שדייך דיבורך כבר הפך לברור וחזק והעונג ניכר בו. חמש דקות לאחר שיצאת מהמקלחת נקייה וורדרדה התלכלכת שוב ואני הייתי מרוצה.

וכשהרים אותך והושיב אותך על השידה בסלון וחדר אלייך בעמידה אצבעותי כבר היו עמוק בתוכך. ודיברת מהר, בקול נרגש שהיה מוכר לי מהתחנונים שהפנית אלי כשרצית שאזיין אותך חזק יותר. "הוא דפק אותי," נשמת. "גמרנו ביחד," גנחת. "טיפסתי למטה ברגליים רועדות," גמרת בקול רם. הכוס שלך ניגר על אצבעותי. שלפתי אותן החוצה בזהירות. צעדתי לאחור. הבטתי בירכייך שהבהיקו מרטיבות. בפטמותייך שנראו בבירור מבעד לבד הגופיה המתוח עד פקיעה. עינייך הושפלו בזמן שנשימתך חזרה לקדמותה.

"בואי," אמרתי. התיישבתי על המיטה והושטתי לך יד.

חייכת אלי חיוך ממזרי. לקח לי שניה להבין למה את מתכוונת.

"הסיפור לא נגמר."

הנהנת. רכנת על ברכייך בין רגלי. הנחת את ידייך על ירכיי וחיוכך התרחב.

"אחרי שהוא גמר, לקחתי את הזין שלו בפה," נזכרת בזמן שאצבעותייך מצאו את שלי. "הורדתי לו את הקונדום. היה לו טעם של לטקס, ושל זיעה, וזרע, וכוס. טעם וריח של סקס." לשונך אספה טיפה שקופה שהבהיקה על קצה הכיפה שלי. "רציתי שיזכור אותי," אמרת בהיסח הדעת בזמן שאצבעות יד שמאלך חפנו את הביצים שלי ואנחה נמלטה מגרוני. שרמוטה קטנה וחכמה שלי. רצית שיזכור אותך. לא סתם הבחורה הסקסית שרקדה איתו ריקוד של פיתוי פעמיים בשבוע וגמרה איתו בגניחות על השידה בסלון. הבחורה שהפשיטה אותו מהקונדום, מצצה אותו עד שעמד והבהיק והתנקה מזרע ועד שפעם בעוצמה בפיה והיא ידעה שהשפיכה החמה והסמיכה היא מדליה לשרמוטה הטובה ביותר, הזיון שהוא אף פעם לא ישכח, הבחורה שלדפוק אותה זה לצאת להרפתקה בשרשרת הרים קמורים ומתערבלים ולא צפויים ולעיתים להיקבר במפולת.

משכתי את פנייך אלי. נישקתי אותך. "איך הרגשת באותו הרגע? איך הרגיש לבלוע לו את הזרע?"

חשבת לחצי שניה. התשובה כבר הייתה שם, מדגדגת לך את הלשון, הפטמות, הדגדגן. "כוח. הישג. כמו שרמוטה טובה."

"יופי." אמרתי. לא גמרתי בפה שלך באותו הלילה. באותו הלילה היית השרמוטה שלי, וכשהוריתי לך לפסק רגליים ככל הניתן והזין שלי נכנס לכוס שלך הברק נדלק שוב ולשבריר שניה שוב היית פסל יווני קלאסי. ואני השחלתי את הפסלון של השרמוטה הכי טובה על הזין שלי וכשגמרת פעם שניה הרגשתי את ההתכווצות החמה והנעימה שלך ואז את החמימות והנעימות של הבית. ולאחר שקישטתי את השרמוטה שלי בזרע נעמדת מולי שוב, שוב ורדרדה, שוב נוטפת נוזל חם בין אצבעותייך, שדייך וירכייך. שוב עירומה. אבל הפעם שלי.