מילים מלוכלכות

תשמעו, Poor Things הוא סרט נהדר. מזעזע, נוקב וקורע מצחוק. אמה סטון מעולה במידה לא נורמלית וגם שאר הקאסט טוב.

על פניו, הדמות הראשית הזכירה לי כמובן את הנימפה. ראשית, היא היתה דקה וקטנה, ואיבריה היו מיטלטלים מעוצמת הזיון באופן שהזכיר לי מאוד את הצורה בה הגוף של בלה נזרק בפראות בסצינות הסקס הבוטות. שנית, היא היתה עניינית ולעיתים קפריזית לגבי סקס: היינו מתחילים לראות סרט, היא היתה עוצרת לכמה דקות, רוכבת לי על הזין, גונחת בקול רם, ומתיישבת לצידי להמשיך לצפות כאילו לא קרה כלום. הגוף שלה בידי, הקולות שהשמיעה, הצורה בה התבטאה וכו' בהחלט דמו לדמותה הבתולית של בלה בסרט.

מצד שני, הדיאלוג הזה בין בלה לבין המאהב שלה יותר הזכירה לי דווקא אותה.

"למה אנשים לא עושים את זה כל הזמן?"

"ובכן, אם יורשה לי להסתכן בשחצנות, זה עתה זויינת בשלישית על ידי הטוב ביותר. סביר שאף גבר אחר לא היה מספק לך את ההתעלות שקיבלת ממני. חבל בשבילך."

"טוב, אז רק איתך אעשה קפיצות שמחות!"

"קפיצות שמחות. אני מת על זה."

"אוקיי, נחתי מספיק. שוב."

"שוב? למרבה הצער, אפילו לי יש גבול. גברים לא יכולים להמשיך בלי סוף."

"האם זו בעיה פיזיולוגית? חולשה של גברים?"

"ובכן... כנראה שכן."

(ההמשך שלא כתבתי לה.)

את לא רואה לאן אנחנו נוסעים עם הראש למטה והזין שלי בפה שלך. אורות של מכוניות מסביבנו גורמים לך לתהות אם מישהו לידנו באחד הרמזורים רואה את העירום שלך.

מתישהו עוצרים שוב לצד הדרך. צאי החוצה. אני מקדיש מבט חולף לסימנים האדומים על ירכייך מהחבטות במכסה המנוע בתחנה הקודמת; סימנים שיהפכו לכחולים וסגולים מחר בבוקר. לא מסתכל על הפנים שלך. בוחן רק את הגוף. ידיים על הגג, תחת אחורה. חודר בבת אחת ומזיין את חור התחת והכוס לסירוגין. תיכנסי חזרה. לא מסתכל עלייך. נוסעים.

את יושבת זקופה. שדייך הלבנים חשופים. הפעם אין איך להסתתר. כל מי שחולף על פנינו, או לצידנו, עלול לראות.

עוצרים. צאי. מקיף את המכונית בכמה צעדים חסרי סבלנות, מרים אותך מהמתניים ומושיב אותך על מכסה המנוע. את מרגישה את החום מהנסיעה והבוץ החלקלק על התחת שלך. אני עומד מולך, נצמד אלייך, מגשש ונכנס לתוכך בבת אחת. הידיים שלי מרימות את הרגליים שלך מעלה ומחזיקות אותך כך, פשוקה, מיטלטלת מעוצמת החדירה. אור של מכונית חולפת מאיר אותך לרגע: הרגליים המפושקות, הגוף העירום, הראש המוטל לאחור. לא אכפת לך. כמו שהפתחים שלך נמתחו כדי להכיל אותי, כך גם הבושה נמתחה להכיל את ההשפלה, עד שהיא חסרת משמעות בעינייך.

"אני גאה בך," אני גונח לתוך אוזנך. מאט. יוצא. עוזב אותך. את מחליקה מטה ומועדת, מתלכלכת ונשרטת מהאספלט. תיכנסי. נוסעים. רעד המנוע מתחת למושב מרגיש לך כאילו מוט ברזל לוהט חודר לפתחייך לכל אורך הנסיעה.

מגרש החניה של הצימר בוצי מהגשם שירד מוקדם יותר. אני מדומם את המנוע וניגש לדלתך. הזין שלי נשלף שוב החוצה. פותח את הדלת שלך ומושך אותך החוצה בשיער. את כושלת ונוחתת על הברכיים, שולחת נתזים של בוץ סמיך לכל כיוון. הזין חודר לפיך ומזיין את הפתח החם. הגוף שלך רועד בקור. כשאת נחנקת אני עוצר, מוציא את הזין, מתכופף ומנשק אותך, וחוזר לזיין לך את הפה חזק ועמוק יותר, עד שתחנקי שוב. גם הגרון שלך לומד לקבל את הצורה שלי, מהלומה אחר מהלומה.

זורק אותך אחורה בכוח. את נופלת על הגב באפיסת כוחות לתוך בשלולית רדודה של בוץ מימי. אני יורד על הברכיים בין רגלייך, אוחז בקרסוליים, מרים את האגן באוויר וחודר פנימה באבחה אחת. הגוף שלך מיטלטל קדימה ואחורה בקצב מהיר, נגרר בתוך המים העכורים ומתכסה כולו בטינופת שאנשים מנגבים מסוליות המגפיים שלהם. אני אוחז בך בחוזקה, לא נותן לגופך לברוח לי. את שולחת ידיים לאחור, מחפשת במה להחזיק. יד ימין מוצאת אבן שטוחה, חלקלקה. יד שמאל כלום.

אור נדלק באחד הצימרים השכנים. צללית מאחורי החלון. הצרחות שלך מהדהדות באוויר. האור נכבה. אף אחד לא יוצא.

אני מתקשח. הולם בדפנות הפנימיות. פולט נהמות חייתיות. מפשק את הרגליים שלך לרווחה. מביט בך: בעינייך, בגופך, בכוס הפתוח לרווחה ומגיר נוזלים. הזין נשלף ממך. את מרגישה זרם עז של זרע ניתז על בטנך ושדייך. אני מניח את ראש הזין על הפתח שלך. טיפות סמיכות זולגות ממנו. החור הפעור מתמלא, גואה ונוזל על בטנך. העיניים שלי נעולות על שלך. אני רועד ממאמץ ולא עוזב אותך לרגע.

אני מחליק את הכיפה מעט פנימה. האיבר פועם שוב. מחזיק אותך ככה. לוחץ על השפתיים עם קצה האיבר. בוחן בדריכות את התגובה שלך. מודד במדויק את גובה אנקות הכאב ויבבות ההשפלה. לבסוף אני יוצא ממך, מועד הצידה, נשען על הרכב ונרעד.

מביט שוב באישה המפורקת מתחתי. לבי יוצא אליה. הלוואי שיכולתי לתת לה ולו מאית ממה שנתנה לי. מכניס את הזין חזרה למכנסיים.

"קומי."

את מנסה בלי הצלחה לסגור את הרגליים. נשארת שם בבוץ. מתנשמת ביפחות שקטות.

"קומי." קול תקיף מעט יותר.

את מתגלגלת בסוף על הידיים והרגליים. נשענת על המכונית וקמה ברעד. אני תופס אותך לפני שאת נופלת חזרה על הקרקע. מוליך אותך בעדינות אל הדלת. עוצר רק כדי למצוא את צרור המפתחות ולפתוח את המנעול. מנשק אותך במצח ומוליך אותך פנימה. בדרך למקלחת אנחנו משאירים עקבות בוציות על הרצפה: מגפיים גדולים ורגליים יחפות קטנות.

המים חמים. רותחים. את יושבת באמבטיה. אני מקלח אותך באיטיות וביסודיות. מלטף בעדינות את השריטות המדממות. מנקה ומקרצף כל פינה דואבת. משאיר אותך לשבת בזרם החם, מתפשט, נכנס לאמבטיה ומנקה את עצמי לצידך.

המיטה מוצעת ונעימה. התנור מחמם את החדר. גופך העירום, החבול, הטהור, מונח על מזרן רך. עטוף בשמיכה יבשה, חיבוק חם, נשיקות ומילים של אהבה.

(פנטזיה מחפיצה במיוחד. נשלחה לפני כמה שנים למאהבת הבריטית לקראת טיסה שלה לארץ.)

לפני הטיסה אני שולח לך הוראות - בעיקר מה ללבוש ומילות ביטחון.

אני עוקב אחר הטיסה. מוודא שהמראת כמתוכנן. מסדר לך חלל נוח לנחות בו, עם קפה, תה, חטיפים ומים חמים במקלחת.

כשאת נוחתת אני מחכה במכונית מחוץ לשדה. רואה אותך מתקרבת אלי עם המזוודה והתיקים. יוצא לפגוש אותך. מעמיס את המזוודה שלך אל תא המטען. תופס אותך. מצמיד אותך לרכב. מנשק אותך בלהט. מבקש ממך לחזור על סימני הביטחון, גם המילוליים וגם הפיזיים למקרה שתרצי לעצור כשאני מזיין לך את הפה. אחרי שאת חוזרת עליהם אנחנו מתחילים. אני אומר לך שאני אוהב אותך, מרים את החולצה שלך ומכניס לך יד לתוך התחתונים. אני נצמד אלייך כדי שהאנשים שיוצאים מהטרמינל מסביבנו לא יראו. האצבעות שלי מוצאות את הכוס שלך, ממששות את השפתיים וחודרות אליו. אני מזיין אותך קצת ככה, עם קצות האצבעות. מפסיק אחרי דקה, מכניס אותך לתוך האוטו, נכנס בעצמי ונוסעים משם.

האוטו נוסע בכבישים בין עירוניים, ואז פונה לתוך כביש גישה צדדי, נטוש ולא מואר. עוצרים אחרי עוד כמה דקות נסיעה. אני יוצא מהאוטו, מוציא אותך, מוריד אותך על הברכיים על האספלט, מוציא את הזין שלי מהמכנסיים ומתחיל לזיין לך את הפה. הזין כבר קשה ונכנס חזק.

אחרי כמה שניות אני מוציא אותו. יורד על הברכיים. מנשק ומחבק אותך. לוחש באוזנך שאני אוהב אותך בזמן שאת מסדירה את הנשימה. קם וממשיך לזיין לך את הפה.

מושך אותך בשיער לעמידה, ואז איתי, לרדת מהכביש ולתוך שדה נטוש. מושך את המכנסיים והתחתונים למטה עד שהם מסביב לקרסוליים שלך ואת חשופה לגמרי. מרכין אותך קדימה, נותן לך לתפוס בגזע עץ, ודופק אותך בפראות מאחורה.

מרים אותך לעמידה בזמן שהזין שלי עדיין מזיין אותך. מוריד לך את הז'קט, החולצה, החזיה, זורק את הכל על האדמה. את לובשת נעליים ובגדים מסביב לקרסוליים וזהו. מצמיד אותך לגזע. מזיין אותך בעמידה, באוויר, כשהרגליים שלך מפושקת לצדדים. אני מחדיר לשון עמוק לפה שלך וממשש לך את הציצים. בפעם הבאה שאני אומר לך שאני אוהב אותך זה יוצא יותר בגניחה מאומצת.

כשאני קרוב מדי לגמירה אני יוצא ונותן לך לקרוס, תופס בשיער ודופק את הפרצוף. וכשאני נרגע קצת אני זורק אותך על האדמה הלחה, נשכב עלייך ובועל אותך בכוח.

יד אחת נשלחת למשוך בשיערך עד שהראש שלך מפותל לאחור. היד השניה מוחצת שד מלא ומוכתם בבוץ. אחרי כמה דקות הזין נשלף וניצב בפתח התחת שלך, ואני בוחן כמה באמת הוא תמיד פתוח ומוכן, כמו שטענת.

דוחף פנימה לאט אבל בלי לעצור, עד שכולי בפנים. בכוח אם צריך. כשאני דוחף קדימה הידיים שלי על הצוואר ובשיער שלך, מושכות אותך אחורה עלי. דופק אותך ככה לאט, ואז יותר ויותר מהר, יותר חזק. מגיע למהירות בה זיינתי לך את הכוס. שולח יד למטה ומכניס שתי אצבעות לכוס שלך. מחזיק אותך פתוחה. הצרחות שלך מהדהדות מהעצים והסלעים.

כשנגמר לי אני יוצא, מתרומם ומתלבש. לוקח את הבגדים שלך. אומר לך לבוא אחרי ועכשיו. לא להרים את המכנסיים. תיכנסי. שבי לידי באוטו. נוסעים.

התחנה הבאה היא מגרש חניה גדול וריק ברובו. אני משכיב אותך על מכסה המנוע, מחזיק את הקרסוליים שלך ומזיין לך את הפתח הקדמי, ואז מסובב אותך ומזיין את הפה. מסובב ומזיין את הכוס שוב, ואז את הפה שוב. ככה עוד כמה פעמים. באחת מהפעמים אני חודר לתחת שלך במקום לכוס, בלי אזהרה או עדינות.

אחרי חמש דקות כאלה אני צועד אחורה. מביט בך פעורה על מכסה המנוע שלי. מצלם אותך עם הטלפון. תיכנסי. נוסעים.

מניח יד על הירך שלך בדרך. מחייך אלייך. שואל אותך אם את בסדר. מנשק אותך נשיקה ארוכה ועמוקה. אומר לך שאת אמיצה ואני גאה בך, ומוריד את הראש שלך כדי שתמצצי לי תוך כדי הנסיעה.

(בשלב הזה היא ביקשה לעצור כי היה לה מוגזם. עשינו אולי חצי ממה שתיארתי.)

לחלקים הקודמים

קולות השיחה והצחוק נשמעים מבעד לחלונות הפתוחים. נתי מוצא אותם מטרידים, לפתע. כאילו פולשים לתוך מרחב חשוב. הוא יושב לצד השולחן, וליה מצידו השני.

"את יודעת, זה יכול להיות פרויקט גמר מצוין. יכול ממש להרים לך את הממוצע."

ליה מגלגלת עיניים. בבירור, הציון זה לא מה שחשוב לה. נתי ראה הרבה תלמידות כמוה - הרבה אינטליגנציה, אפס התמדה. זה תמיד בא מהבית, ולא תמיד אפשר לעזור להן. במקרה של ליה, הוא מרגיש - יודע - שהוא יכול לעזור. הוא מחייך.

"לא חייבים," הוא ממשיך. "אני נהנה מספיק מהנוכחות שלך בשיעור גם ככה." זה גורר תגובה יותר מורגשת. כמו שחשב: תשומת הלב ממנו היא פרס גדול יותר מכל דבר אחר שהמערכת יכולה להציע לה. חגי, ראש מגמת האמנות, כבר מוכן לוותר עליה. לנתי יש תכניות אחרות.

"אמנות מעניינת אותך גם כתחום להמשיך בו בעתיד?" הוא שואל אותה, ולא בפעם הראשונה השנה.

"לא ממש," היא עונה. תשובה לא מתחייבת אופיינית.

"ועכשיו? במהלך השנה? אני מדבר עם חגי, אני יודע שאת מראה הרבה כישרון בחלל האמנות. למה דווקא בשיעור תולדות האמנות זה מתי שאת מעורבת ואשכרה עושה מטלות?"

היא מושכת בכתפיה. "השיעורים שלך מעניינים יותר," היא משיבה.

הוא עונה במהירות שמפתיעה גם אותו. "אוקיי. אז בואי ניקח את זה צעד אחד הלאה. בואי ניפגש בחלל האמנות בימי רביעי אחרי הלימודים. נדבר על השיעור, כמו שאנחנו עושים בהפסקות מדי פעם, ואת תראי לי על מה את עובדת. אולי אמצא מטלות נוספות לתת לך."

העיניים שלה מתרוצצות מצד לצד כשהיא שוקלת את ההצעה. "אוקיי," היא מגיבה בקול נייטרלי, אבל נתי רואה את ההתרגשות מאחורי המסכה.

כל מה שצריך לעשות זה לעורר את הרעב. הוא יוציא אותה מהקליפה.

וביקורת מהללת, כדי שתדע כמה היא טובה, למרות שאין לה ברירה בין כה וכה.

היא פתחה לי את הדלת בכותונת דקיקה. בתוך כמה דקות נחנקה על זין ונמרחה בריר כמו שרלילה טובה.

החורים נפתחו באגרסיביות בהקדם. היא קיבלה את המבט המעורפל הזה שקורה כשהכבוד העצמי נוזל מהחורים. דיווחה על הכאב כמו שצריך, ובכלל דאגה לכל אורך הדרך לדברר את החוויה. שירות 10/10, מומלץ בחום.

השפריצה נוזל לבן וסמיך וקיבלה אותו בכל מקום שמרחתי אותו.

כרגע הזין שלי בפה שלה. הטיימר מראה 49:32 דקות בלי להוציא, שזה לא קרוב לשיא האישי שלה, אבל יש לנו עוד זמן. בינתיים הספקתי לספר לה על הג'ינג'ית כולל מימדי גופה מבפנים ומבחוץ, ואז להירדם קצת עם הזין בתוכה, לחלום על זיון עם מישהי אחרת, להתעורר מהרגשת הזין מתפתל בפיה, לספר לה על החלום ולהוכיח לה שלא משנה רמת ההשפלה, היא לא תוציא את הזין.

האצבע שלה בתחת שלי. מענגת. מנסה להסיח את דעתי. טיימר: 58:54.

הפוסט הזה של סטורי, מלבד היותו מחרמן למדי, מזכיר לי מאוד מספר קשרי שליטה מהעבר וההווה, בהם חלק משמעותי מהשליטה בפרטנרית היתה להוציא ממנה את השפה הזו. בכל יום, הדרך הכי טובה לגרום לי לשילוב הנדיר בין גאווה לזקפה זה לדבר איתי מלוכלך. לעשות את זה מיוזמתך, ובמיוחד בשיחה או בפגישה הראשונה? אין דברים כאלה.

זה ביטוי חזק של עוצמה וחולשה גם יחד: כל כך חרמנית, כל כך בטוחה בעצמך, כל כך מלאה בערך עצמי ובמוכנות לאבד אותו ברגע, שאת עוקפת את טבילת האצבעות במים ונותנת לי את המושכות. גבר שאין לך כמעט מושג לגבי איכויותיו מקבל גישה ישירה לכפתור האדום הגדול, זה שכתוב עליו: נטרול מערכות ההגנה. אם ארצה, אהרוס אותך. אם ארצה, אעלה אותך למדרגת אלילה. ואם הכוכבים יסתדרו, אעשה לך את שניהם.

לחלקים הקודמים

צלצול הטלפון מעיר את נתי משרעפיו. זו שירי, מבשרת לו שלביא שוב העלה חום. הוא עונה במשפטים קצרים, מילים בנות הברה אחת, כמו שהיא רגילה באמצע יום לימודים, כשהוא ממהר מכיתה אחת לאחרת. אחרי שהוא מבטיח לה שיעבור בסופר פארם בדרך הביתה הוא מכניס את הטלפון חזרה לכיס ונכנס לחדר המורים.

על מה הוא חשב? אה, כן. על ליה. שעצרה אותו לשיחה על מטלת הקריאה, אחרי שכבר שאלה אותו את אותן השאלות בשיעור. משום מה, הוא מצא את עצמו עומד שם, ליד הבטונדות, מסביר לה שוב במשך כמה דקות בדיוק באותן המילים את מה שהיתה כבר אמורה לדעת. זה כמה חודשים שהוא מבחין שהוא נותן לה תשומת לב עודפת בשיעור. פער קטנטן, אם מודדים בדיוק את העודף בדקות על פני תלמידים אחרים, אבל בשבילו זה הבדל ענקי; זועק. אולי, הוא חושב, המעורבות המוגברת של ליה היא סימן טוב. אולי, הוא חושב, צריך למצוא לה אתגרים חדשים. אולי, הוא חושב, עם קצת תשומת לב מרוכזת יוכל להוציא ממנה –

צלצול נוסף קוטע את חוט המחשבה שלו בשנית. הוא מניד בראשו בהשלמה עם זה שלא טרח אפילו להתיישב. הוא ינוח בסוף היום, הוא מבטיח לעצמו.

היא צחוק כמובן, והשניה היא התרופות שמקבלים מהרופא, אבל מקום שלישי קרוב מאוד זה אישה זמינה לגחמותי. כזו שיודעת את מקומה. העניין הוא שהתרופה הזו לא טובה לזמן מחלה, אלא רק במצב בריא. גלולות נגד סימפטומים יחזירו אותך למצב מתפקד, בערך; גוף זמין שיכול להתקיים בלי רצון ולהכיל אותך בכל אופן וזווית יגרום לך להתעלות מעל מגבלות הבשר ולהפוך לעל-אדם לזמן מה. לא תרופה למחלה, אלא לעולם הזה. תופעות לוואי: התנשפויות; כאבי שרירים; זקפה ממושכת; נימול בכל קצות האיברים; ריבוי אורגזמות; אדמומיות של העור; התרחבות סוגרים; אובדן עכבות; אובדן תחושת הזמן; אובדן כבוד עצמי; הפקת ריר מוגברת; כאבים בלוע, בנרתיק ובפי הטבעת; הפקת זרע מוגברת. אם התופעות נמשכות יותר מארבע שעות יש לכתוב דיווח מלא ולפרסם בכלוב.

אני יודע את ערכי. סובל מתסמונת המתחזה כמו כולכם, אבל פה ושם יודע את ערכי. אני טוב במתמטיקה ולוגיקה. אני שר טוב מאוד. מרצה ומורה טוב, ובכלל אחלה על במה. ויש לי זין מעולה.

מעולם לא חששתי שהוא קטן מדי, או מכוער מדי, או שלא יעשה את העבודה. כשהצליח חגגנו זאת יחד, ובמקרים שמשהו השתבש, תמיד סלחנו אחד לשני. יחסינו שינו אוריינטציה לעיתים ולמעשה אחד מול השני היינו מתחלפים, למרות ההעדפה של שנינו לשליטה. כשהיה צורך לשלוט במישהי אחרת, שיתפנו פעולה בלי מאמץ וללא בלבול בתפקידים.

במקרים רבים ולעיתים קרובות הרגשתי שהוא ממש חלק ממני. אחרי הכל, גם אם הוא לא לגמרי בשליטתי, אני אחראי על רווחתו ודואג שלא יכנס לצרות. מה שהוא עושה משליך עלי.

תראו אותו: חבר של אמת. אפשר לסמוך עליו בעת צרה. כמו קורה תומכת. רגל שלישית. כלי זין טעון ודרוך. אומר לי בדיוק מה הוא רוצה ומקבל ממני מיידית ובדיוק את מה שביקש. אחרי זה הולכים לישון עייפים ומרוצים.

בפראפראזה על ויליאם וואלאס מהסרט ההוא: יכולים לקחת ממני את חיי, וגם את החופש שלי, את הכבוד העצמי, את הבריאות ושמחת החיים ואת האמונה שלי בעולם, אבל לעולם לא יקחו לי את זה שיש לי זין מעולה.

התכוונתי להוסיף עוד משהו לגבי סקס מבזה ויתרונותיו לגוף ולנפש, אבל אז התיישבתי מול המחשב לעוד יום של כתיבה, והסיטואציה הזו, ספון בבגדים נוחים וחמימים בביתי ועדיין מרגיש את הקור מחלחל דרך החלקים הבולטים, הזקירה לי כמה חורפים מהעבר. נזקרתי בימים בהם הולקיריה, או הנימפה, או הג'ינג'ית, או המיתולוגית, או היא, ואולי כמה אחרות בתקופות אחרות, היו שולחות לי הודעה ומזמינות אותי לחמם את מיטתן, והיינו מתפלשים ומתענגים אחד על השניה למשך זמן מה עד שהחדר כולו היה הופך לכבשן והיינו לוהטים מחום עד קצות אצבעותינו ומזדיינים עירומים ומהבילים, חשופים לאוויר הקר, והשמיים עצמם לא יכלו להביס אותנו.